סנדאות בפקפוק

תשע"ט, סמסטר ב'

מתכונת הסדנאות הייתה חמישה מפגשים, של שעה וחצי כל אחד, המחולקים לשני חלקים. הראשון, עסק בנושא סוציולוגי או אנתרופולוגי מסוים, אשר אינו נלמד לעומק בקורסי המחלקה. עבור הדיון בנושא נבחרו מראש טקסטים מתאימים, וקיימנו בינינו דיון במסקנות והתובנות של טקסטים אלו, ובקשר שלהם לתחום החדש באופן רחב. החלק השני התמקד בסוגיות של חשיבה וכתיבה אקדמית וכלל תרגילי כתיבה שונים, בהם ניתוח אופני כתיבה של חוקרים או התנסות עצמית בכתיבה אקדמית ויצירתית בנושאים השונים." src="/profiles/openscholar/modules/contrib/wysiwyg/plugins/break/images/spacer.gif" title="<--break-->">

להלן התכנים המלאים של כל מפגש:

מפגש ראשון – אנתרופולוגיה דיגיטלית

טקסטים איתם עבדנו:

Boellstorff, T. (2015). Chaper 4: Place and time, in Coming of age in Second Life: An anthropologist explores the virtually human. Princeton University Press.‏

Gershon, I. (2010). Breaking up is hard to do: Media switching and media ideologies. Journal of Linguistic Anthropology20(2), 389-405.‏

תרגיל כתיבה: חשיבה על שאלות וכיווני מחקר בתחום האנתרופולוגיה הדיגיטלית

מפגש שני – סוציולוגיה סביבתית ואורבנית

טקסטים איתם עבדנו:

מונטרסקו, ד' ופביאן, ר'. (2003). "כלוב הזהב": ג'נטריפיקציה וגלובליזציה בפרויקט גבעת אנדרומדה, יפו. תאוריה וביקורת 23, 141-178.

זמרוני, ח', איזנברג א' ואורנשטיין ד'. (2017). בין תרבויות של טבע לקהילות של ידע: ידע מקצועי וידע מקומי בתפיסת נופי יערות הכרמל. סוציולוגיה ישראלית 18(2), 123-144.

תרגיל כתיבה: עסקנו במבנה של מאמרים ובארגון שלהם. שמנו דגש על החשיבות של לקיחה בחשבון את אופן החשיבה וציפיות הקוראים: מי קהל היעד של המאמר? מה הוא יצפה לדעת בכל שלב? אילו שאלות הוא יפנה אלינו? כיצד ובאיזה שלב נענה לביקורת שלו? כל זאת במטרה לייצר מאמר שהסדר והמבנה שלו נענה לדרישות ותהיות הקוראים, וכך זוכה ליתר תשומת לב מצידם.

תודה לחיה פישר, ראשת היחידה ללימודי שפות באוניברסיטה העברית, שהמודל שפיתחה Theory of Reader’s Mind, שנועד להעמיק בתפיסה של הקוראים שלנו את הטקסט, היווה את ההשראה למפגש זה.

מפגש שלישי – אנתרופולוגיה של המזון

טקסטים איתם עבדנו:

Williams-Forson, P. (2008). More than just the “big piece of chicken”: The power of race, class, and food in American consciousness. Food and culture: A reader, 342-353.‏

תרגיל כתיבה: ראשית חשבנו על אופן הכתיבה של המאמר אותו קראנו, בדגש על כיצד הוא נענה לציפיות הקוראים. בחנו מה מצא חן בעינינו יותר והיינו רוצים לאמץ, ומה לא עובד מבחינת הכתיבה ומביא לפספוס של הדגשים והטענות העיקריות במאמר. לאחר מכן, התנסו בכתיבה יצירתית סביב תמת העוף, והמקום התרבותי של עוף כפי שבא לידי ביטוי בחשיבה יצירתית שלנו.

מפגש רביעי – אנתרופולוגיה פיזית/ביולוגית

טקסטים איתם עבדנו:

Balter, M. (2005). Are humans still evolving?. Science309(5732), 234-237.‏

תרגיל כתיבה: שוב ניתחנו את המאמר אותו קראנו, כדי לחשוב על אופנים בהם ניתן לשלב בכתיבה אקדמית מקצועית גם טכניקות יותר פופולריות, מבלי לפגוע כמובן באיכות התוצר שלנו. לאחר מכן התנסנו בעריכה של טקסטים אקדמיים – כל אחת התמודדה עם טקסט שחיברה משתתפת אחרת, וביקשה להציע לה דרכים לשפר את הטקסט, על מנת שמבנהו יתכתב יותר עם הקוראים וטענותיו יהיו ברורות ובהירות. 

מפגש חמישי – סוציולוגיה של הידע/המדע

טקסטים איתם עבדנו:

Epstein, S. (1995). The construction of lay expertise: AIDS activism and the forging of credibility in the reform of clinical trials. Science, Technology, & Human Values20(4), 408-437.‏

פייגה, מ'. (2009). הקהילות המדומיינות של הארכיאולוגיה: על לאומיות, אחרות ופני השטח. תרבות דמוקרטית, 167-205.

תרגיל כתיבה: הפעם עבדנו על טקסט שלנו וניסינו לספר אותו במגוון דרכים שונות, תוך בחינה של ההשפעה של שינויי סגנון על המסר שהטקסט מעביר. עשינו כתיבה מקסימליסטית ומינימליסטית, מהוססת ובטוחה מדי וראינו כיצד טכניקות אלה יכולות לשמש כאסטרטגיות כתיבה מודעות, המעבירות את הרעיונות שלנו בדרכים שונות ומאירות היבטים אחרים בכתיבה. הן גם מייצרות עניין ודינמיות בתוצר הכתיבה שלנו.

תודה לפרופ' דרור בורשטיין, שסדנת הכתיבה שהעביר למתרגלי אמירים בה השתמש בספר99 ways to tell a story כבסיס לתרגול כתיבה אקדמית, היוותה את ההשראה למפגש זה.