check
אתיקה של כנופיות: על הספר 'Gang Leader for a Day' | פקפוק

אתיקה של כנופיות: על הספר 'Gang Leader for a Day'

מאת: מעיין אנגל

כשהיה סטודנט, השתתף סדהיר וונקאטש (Sadhir Venkatesh), סוציולוג מאוניברסיטת קולומביה שבניו יורק, באיסוף חומר למחקר על צעירים עניים עירוניים בדרום שיקאגו. לאחר שהסיק כי שיטת מחקר שגרתית כמו שאלון לא תלמד אותו על חייהם, החל וונקאטש להסתובב בסביבת מגוריהם, מבני דיור ציבורי. כך הכיר את ג'ייטי (JT), מנהיג אחת הכנופיות היותר ידועות לשמצה באזור, שעוסקת בעיקר בסחר בסמים. וונקאטש התלווה אליו במשך ארבע שנים, בין 1989-1993, ובמשך שבע שנים נוספות התוודע לגורמים נוספים בשכונה כמו דילרים, סרסורים, זונות, דיירי מבנים נטושים ועוד. בספרו Gang Leader for  a Day שיצא לאחרונה הוא מתעד מקרוב את חיי הכנופיה ובכלל זה כיצד היא מנהלת את עסקי הסמים שלה.

וונקנטאש נוקט במוסר כפול כלפי נחקריו. מצד אחד הוא מציג אותם באור אנושי, כנאבקים לשרוד בג'ונגל העירוני בו הם חיים, ומצד שני אינו שוכח כי מדובר בפושעים. מכתיבתו עולה שאלת מידת המחויבות של חוקרים לנחקרים שלהם- האם חובתם המוסרית להגן על הנחקרים, גם אם בכך יעברו על החוק? 

הספר עורר הד תקשורתי נרחב בארה"ב, כפי שבא לידי ביטוי, בין היתר, בכתב העת Sociological Forum . כתב העת נימק את הדיון ב- Gang leader for a day בכך שזכה למספר רב של אזכורים ותהה 'האם אלו פני הסוציולוגיה שאנו רוצים להראות?'

במסגרת הדיון ב – Sociological Forum, עוסקת סוזן קלמפט – לנדטקווסט (Susan Clampet-Lundquist) בסוגיות האתיות שעולות ממחקרו של וונקאטש וטוענת כי הוא מציג תמונה סטריאוטיפית, חלקית ומעוותת של תושבי הדיור הציבורי בשיקאגו. קלמפט – לנדקווסט, ששימשה כמדריכה לילדים בסביבה דומה לזו שחקר וונקאטש, טוענת כי הוא בחר להתמקד בדמויות סנסציוניות, הנמצאות בשולי אותה אוכלוסיה, רק משום שסיפורן מעניין יותר. לדבריה, אכן היו ילדים שהוריהם היו מכורים לסמים, אך רוב ההורים ביקשו להעניק לילדיהם פעילויות אחר הצהריים ותגבור בלימודים. בעייתי עוד יותר בעיניה הוא שהקורא ההדיוט, שעשוי לגלות עניין בספר מסוג זה לא יחשוד באמינותו של וונקאטש, מאחר שהוא מצטייר כמי שהיה 'בפנים' וכן משום שהוא מבקר בספרו את הסוציולוגים שחקרו עוני עד היום.

וונקאטש השיב למבקריו וטען כי ראה חשיבות רבה בכך שהספר, על מסריו החברתיים יהיה נגיש לקהל הרחב. הוא מדגיש כי עשה זאת למרות הקשיים הרבים שהיו כרוכים בכך, ולמרות שגילה כי 'הקהל הרחב' מורכב כולל קבוצות מגוונות השונות זו מזו. וונקאטש מוסיף כי בכתיבה ביוגראפית חשוב שהכותב יהיה נאמן לעצמו. כך, שתיאורים שקלמפט – לנדקווסט מכנה "סנסציוניים" מייצגים בעיניו את תגובתו הרגשית האותנטית. כמו כן, לדבריו, ההשוואה בין עבודת שדה ממושכת לחוויות מזמן קצר של הוראה או ממספר ראיונות, כפי שעשתה קלמפט – לנדקווסט בביקורת שלה, ממעיט מערכה של עבודת השדה.

 

מעיין אנגל הינה סטודנטית לתואר שני במגמת אנתרופולוגיה.