מאת: מערכת פקפוק

מגמת לימודי הארגון, הגדולה והיוקרתית מבין מגמות התואר השני במחלקה, עומדת במרכז גליון זה. השאלה המרכזית העולה מהכתבות עליה היא האם תפקידה של האקדמיה להכשיר אנשים לשוק העבודה ומכאן להיות פרקטית ומועילה לחברה באופן ישיר וברור; או להכשיר אנשים שיודעים לחשוב (בד"כ בצורה ביקורתית) כאשר כאן התועלת המיידית ניכרת לעין - גם עין הסטודנט וגם עין קובעי המדיניות - הרבה פחות. בגליון כמה כתבות הסוקרות את המגמה מזוויות שונות. טליה שגיב מראיינת את ישראל כ"ץ, ראש המגמה ויועץ ארגוני בעצמו, על השילוב בין אקדמיה לפרקטיקה ועל ההגיון העומד מאחורי המגמה. לילך וסרמן, יועצת ארגונית בוגרת המגמה, כותבת על המרכיב החשוב ביותר לדעתה בעבודתה – יכולת הפקפוק. הצד של הסטודנטים במגמה מוצג בעזרת רב שיח שארגנה המערכת, ובו עולות סוגיות כגון המתח בין התיאוריה לפרקטיקה, הרכב הסטודנטים במגמה והציפיות שלהם, הערפול בזהות המגמה ועוד. אנחנו מביאים גם תגובות לרב השיח מאת ישראל כ"ץ, גד יאיר ומיכל פרנקל.

 

נושא חשוב נוסף המופיע בגליון הינו הדרישות החדשות של ועדות האתיקה באוניברסיטה, במהלכן ידרשו כל החוקרים העוסקים בבני אדם להחתים את מושאי מחקרם על מעין חוזה הסכמה. כבר בגליון 9, גליון האתיקה שלנו, הקדשנו מספר כתבות לנושא הזה, אך הפעם, שירי קטלן מנסה להבין כיצד זה אמור להתבצע בפועל ועד כמה רלוונטי מודל המותאם לניסויי מעבדה לדיסיציפלינות האוספות נתונים בשטח.

 

כתבות נוספות בגליון עוסקות בהבדל המשמעותי, לדעתו של חבר סגל שלימד הן כאן והן שם, בין החיים האקדמיים בטקסס ובירושלים; באנתרופולוגיה של רכיבה על אופנים;בסקירה ממעוף הציפור של מחקרי הדוקטורט הנעשים במחלקה; וביום הסטודנט הרגיל ובזה האלטרנטיבי.

קריאה מהנה

אדם ולירון – העורכים