מאת: מערכת פקפוק

מעט לפני ראש שנת תשע"א, ב-2 לספטמבר 2010, נפטר פרופ' שמואל נח אייזנשטדט. אייזנשטדט, שסייע בהקמת המחלקה הראשונה לסוציולוגיה בישראל, אף עמד בראשה במשך כעשרים שנה. במקביל, יזם את הקמת האגודה הסוציולוגית הישראלית, סייע בהקמת מכון טרומן, והמשיך להשפיע על המחלקה באוניברסיטה העברית עמוק אל תוך שנות השמונים של המאה העשרים. בסוציולוגיה העולמית – בעיקר זו האירופית – כתביו בנוגע למודרניות מרובה וציביליזציות הציר הם שם דבר, ואף זיכו אותו במגוון פרסים, ביניהם בפרס הולברג היוקרתי. בארץ, אף שזכה בפרס ישראל (ב-1973) ובפרס א.מ.ת (ב-2005), השפעתו הלכה וירדה עם עליית האסכולה הביקורתית, בעיקר בטענה שהתיאוריות שקידם שירתו את הממסד וסיעו בהסתרת דיכוי וניצול של מיעוטים כגון מזרחים וערבים. סטודנטים במחלקות לסוציולוגיה בארץ, כולל זו הירושלמית שאייזנשטדט השפיע עליה יותר מכל אדם אחר, כמעט ולא הכירו את התיאוריות שלו ואותו – למרות שאייזנשטדט המשיך לפרסם במרץ ולפעול במכון ון ליר ממש עד פטירתו.

מטרתו של גליון זה של 'פקפוק' היא לחשוף את הסטודנטים לכמה פנים של אייזנשטדט – זה הדיסציפלינרי והתיאורטי, זה הפרופסיונלי וזה האישי. לשם כך חברנו אל המידעון של האגודה הסוציולוגית הישראלית לפרויקט משותף בן תשע כתבות. אנו מודים לרחל ורצברגר, שצילמה את התמונות מהספריה וחדר העבודה של אייזנשטדט המעטרות את הכתבות.

בנוסף לכתבות אלו, אנו חוזרים לעסוק בסוגיית הפוליטיקה והאקדמיה, ובהתאם לגליון פתיחת שנה, מציגים את עמיתי המחקר החדשים, בוגרת של המחלקה ואת מחקרה של פוסט-דוקטורנטית. אנחנו גם חונכים את פינת 'זרקור אתנוגרפי', בה יוצגו חלקים מוכרים פחות בחברה הישראלית.

השנה אף היו חילופי גברי בקרב עורכי העיתון, כאשר אתלירון שני החליפה שירי קטלן. תודה ללירון על עבודתו הנאמנה והמסורה, ובהצלחה בלימודי הדוקטורט באוניברסיטת תל-אביב.

קריאה מהנה ושנת לימודים ועשייה פוריה,

 המערכת