מאת: רוני סבטי

בבחירות הקרבות אנו עדים לעלייה במספר מפלגות "האיש הדומיננטי".  אחת מהמפלגות הללו היא מפלגתו של הרב חיים אמסלם. אמסלם הצטרף לש"ס בעקבות שיחת טלפון שקיבל מהרב עובדיה, שהציע לו להצטרף למפלגה עוד בראשית דרכה. המפלגה הוצגה כמפלגה שמטרתה "להחזיר עטרה ליושנה", להעלות את המודעות לדת ולמסורת, לפעול למען השוויון בין הספרדים לאשכנזים ולפעול למען השכבות החלשות בחברה הספרדית. אמסלם הסכים והחל בפועלו במפלגה. בשנת 2006 הוא התמנה לחבר כנסת, תפקיד שהוא ממלא עד היום.

אף על פי שאמסלם מייצג את הספרדיות בדומה ליתר חברי מפלגת ש"ס, הוא היה מעין כבשה שחורה במפלגה. רוב חברי ש"ס שירתו בצבא, חלקם ביחידות קרביות – אמסלם לא; רוב חברי ש"ס למדו בישיבות חרדיות אשכנזיות – אמסלם למד בישיבה חרדית ספרדית; רוב חברי מפלגת ש"ס השתייכו בעברם למפלגת "אגודת ישראל" – אמסלם לא; רוב חברי ש"ס שולחים את בניהם לישיבות אשכנזיות – אמסלם לא; רוב חברי ש"ס מבקשים ללכת בדרך שעליה החליט הרב עובדיה יוסף, הדרך הקולקטיבית המאוחדת המקובלת בש"ס, ואילו אמסלם מבקש להביע את האינדיבידואל ואת דעותיו. אמסלם מבקש לייצג את החרדי שרוצה להשתלב בחברה הישראלית, וזאת תוך שמירה על אורח חייו הדתי-חרדי. לפי אמסלם, ההשתלבות בחברה הישראלית, ואפילו בחברה החילונית, בין שבשוק העבודה ובין שבצבא, איננה נוגדת את התורה או את האפשרות להמשך שמירת הדת וההלכות.

כאיש תורה שלמד רוב חייו, אמסלם מתמצא בתורה, בהלכות ובדרך החיים שהתורה מבקשת להוליך אליה. לכן עוד בתחילת דרכו במפלגת ש"ס, מפלגה המתיימרת ללכת בהתאם לרוח התורה ולשוויון, החל אמסלם להביע ספקות בדרכי הפעולה של מפלגתו באותה העת. בהתבטאויות מסוימות קרא לחברי מפלגתו "ספרדו-אשכנזים" או "ספרדו-ליטאים", המבקשים לחקות את האשכנזים ואת דרכיהם. עם זאת, האירוע שהיה בעבורו נקודת המפנה היה "פרשת בית הספר בעמנואל".[1] מבין חברי מפלגת ש"ס, שחרתה על דגלה את נושא תיקון האפליה העדתית, היה אמסלם היחיד שהתבטא נגד האירועים בפרשה זו, בעוד יתר חברי המפלגה קיבלו הוראה שלא להביע דעה בעניין, וכך עשו. בעקבות הפרשה פרש אמסלם מש"ס והקים ב-2010 את מפלגת "עם שלם", ששמה לה למטרה להיות חוד החנית בנושא השתלבות כלל-חברתית, ללא הבדל דת, מוצא או מין, במדינת ישראל.

לאחר שהקים את מפלגת "עם שלם" התפרסם מקרה קריאות ה"שיקצה" לעבר הילדה בת השמונה בבית שמש. אמסלם שוב יצא כחלוץ והביע את סלידתו מהמעשים. כתוצאה מכך גבר נגדו האנטגוניזם בש"ס, וכך קרה שהתבקש לפרוש מהמפלגה ולפנות את מקומו כחבר כנסת. לאחר שסירב בטענה כי קיבל את מקומו בכנסת כמייצג את אלה שהצביעו בעבורו כחבר רשימה, החליטו חברי ש"ס וכן הרב עובדיה יוסף להחריף ביחסם כלפיו. בין הצעדים שננקטו היו יציאות פומביות נגד אמסלם ונגד עמדותיו, כינויו בשם "עמלק" וחרמות נגדו ונגד בית הכנסת שלו. עם זאת המקרה החמור ביותר הוא החרם על בנו בישיבות החרדיות הספרדיות ואף בישיבות האשכנזיות, כך שלא נותר לו אלא לרשום את בנו לישיבה ציונית.

אמסלם עצמו לא התגייס לצה"ל, עם זאת שלושת בניו הבוגרים התגייסו, האחרון שבהם רק לפני כמה חודשים. לפי מצע מפלגת "עם שלם", על כל אזרח תושב ישראל להתגייס ולקחת חלק בנטל, וכך גם החרדים. לטענת אמסלם, רק יחידי סגולה שניחנו ביכולת הלימודית ושחשקה נפשם בלימוד התורה, והתורה היא בראש מעייניהם, הם אלה שצריכים לקבל פטור מהשירות הצבאי, ממש כמו "ספורטאי מצטיין" או "אקדמאים". פרט לאלה, על כל האזרחים, ובהם גם תלמידי הישיבות, להתגייס. בנוגע לעבודה, "עם שלם" בדעה כי על כל אדם לעבוד לפרנסתו ולכלכלת עצמו ובני ביתו, מכיוון שאחרת יהפוך לנטל על הבריות.

"עם שלם" מבקשת לחזור לדרך הדתית-ספרדית שתאמה גם את הלך הרוח הדתי שרווח בארצות אשכנז טרם הופעת המדע, החילוניות, החסידות וטרם מלחמת העולם השנייה. הלך רוח זה כולל עבודה ולימוד תורה, שכן "אם אין קמח אין תורה", ו"כל תורה שאין לה ממלכה סופה בטלה ואין לה מקום". עד הופעת החסידות ומלחמת העולם השנייה היו נדירים המקרים בקרב היהודים שבהם אדם למד תורה והיתר פרנסוהו.[2] כן היו נדירים אזכורים והמלצות לדרך חיים כזאת, אלא היה בדיוק ההפך.

רעיונות מפלגת "עם שלם" בהקשר לדת, לנשים, לגיוס ולעבודה אינם חדשים, שכן כל אלה מתבקשים ונתמכים בתורה. בתנ"ך כתוב שעל כל גבר זכר להתגייס למלחמה, פרט לילדים ולפחדנים.[3] בנוגע לעבודה, יש דוגמאות רבות על רבנים וראשי קהילות, ספרדים ואשכנזים כאחד, שמלבד פועלם כרבנים, כפוסקי הלכה וכפרשנים, עבדו במקצועות חופשיים. בין מפורסמי הרבנים היו כאלה שעבדו כרופאים, כשוחטים, כסוחרי אבנים יקרות, ואפילו כמנקי בתים.

את העובדה שאמסלם מקבל את אורח החיים הפחות דתי של רוב אזרחי ישראל בהשוואה לחרדים, ואת דרישתו של אמסלם להשתלבות החרדים בקהילה הישראלית, שרובה מסורתית או חילונית, אפשר לקשר לעובדה כי יש דוגמאות אין קץ להלכות או לעיסוק בהלכה בכך שיש לקבל כל יהודי כיהודי, ללא קשר למעשיו ולמידת עמידתו בהלכות.[4]

נוסף על רעיון קבלת כל עדת בני ישראל, מפלגת "עם שלם" מבקשת להביא לשוויון גם בנושא הנשים. לכאורה נראה שהקהילה החרדית מבדילה מתוכה את הנשים. טענה זו אפשר לבסס על המדרכות הנפרדות, על חלוקת האוטובוסים ועל המחיצות בחתונות. החרדים מתרצים מהלכים אלו בטענה של "כל כבודה בת מלך פנימה". הם עושים זאת לא משום שזוהי ההלכה למעשה, אלא לשם החמרה ומניעת מפגשים מיותרים בין גברים לנשים העלולים להביא לידי חטא. עם זאת, שילוב הנשים במקומות שבהם מצויים גברים ושילוב הנשים במקומות עבודה גבריים דומיננטיים אינם נוגדים את ההלכה. [5]

אפשר לראות במפלגת "עם שלם", שבראשה עומד אמסלם, כמבקשת להחזיר את מעמד האישה במגזר החרדי, שנפגע במהלך הדורות, למעמד המגיע לה – בין שמדובר במעמד שמגיע לאישה באופן כללי ובין שלפי ההלכה היהודית. ש"ס מבקשת להיות מפלגה חרדית שוויונית, אך עם זאת היא מדירה ממפלגתה באופן שיטתי את כל הנשים. את מעשיה ש"ס מתרצת בטענה כי אין זה מכובד מבחינה דתית שאישה תעבוד באופן עקבי באותו המקום עם גבר, שכן הדבר עלול לגרור לידי עברה. טענה זו מעידה על חוסר הביטחון העצמי של אנשי ש"ס ביכולתם לשליטה עצמית. אמסלם, בעצם הצבתו שלוש נשים בראש רשימתו, מערער תפיסה זו.

אז שוב, מכל אלה עולה השאלה, כיצד הגענו למצב הקיים היום בקהילה הדתית והחרדית בארץ ובעולם. כדי להבין את טענותיו של אמסלם בעניין ההשפעה החרדית-ליטאית על ש"ס, ובכלל כדי להבין את טענתו לשגיאה במונח החרדיות הדתית-יהודית של הליטאים ולשגיאתם של אלה בהתנגדותם לציונות, יש לחזור כמה שנים אחורה, לתקופת הופעת החסידות שהחלה באמצע המאה ה-18. בעקבות המשבר שקם באירופה בעקבות הופעת המדע, אשר הובילה להנחה שמי שמתעסק במדע לא יכול להתעסק ולהאמין בדת, ובעקבות תהליך החילון והתגלותו של שבתאי צבי כמשיח שקר, החלה התרופפות דתית בקרב הקהילה היהודית, וכן עלה החשש שמא לא תגיע הגאולה לעולם. הבעל שם טוב החליט להקים זרם חדש לדרך עבודת האלוקים, החסידות.[6] כדי להבדיל עצמם מהחסידים החליטו הליטאים להקצין בתפילות ובלימודי התורה, ובכך חלה ההקצנה הדתית בקרב האוכלוסייה האירופית.

כדי להמשיך ולהעמיק בהבנת תפיסת הציונות על ידי הליטאים, יש להתייחס לנקודת המפנה בקונגרסים הציוניים של הרצל, ולאחר מכן למלחמת העולם השנייה. הליטאים לא התנגדו להתיישבות ולהתאגדות לשם הקמת מדינה יהודית, אלא הם התנגדו לתנועה הציונית שבהנהגתה עמד הרצל החילוני, ובכך התנגדו לציונות החילונית.[7]

עוד הקצנה ביחסם של הליטאים כלפי הציונות חלה בעקבות מלחמת העולם השנייה והשואה, כאשר ניסו להעריך מה הביא למלחמה ולהשמדת היהודים מבחינה קוסמית. שתי ההערכות שניתנו בידי הליטאים הובילו להקצנה. ההערכה הראשונה היא שאלוקים מעניש את העם היהודי על החילוניות ועל ההתבוללות, ולכן, כדי לכפר יש להתחזק בדת. ההערכה השנייה היא שלהתיישבות הציונית בארץ ישראל בראשות בן גוריון הייתה היכולת לסייע בהצלת יהודי אירופה, אך אלה לא פעלו לכך מאחר שרצו לשמר את אופייה החילוני של ההתיישבות בארץ ישראל. סיוע בהעלאת יהודי אירופה, אשר היו ברובם דתיים, היה עלול להוביל לשינוי באופייה של מדינת ישראל. מסיבה זו, מאז ועד היום רבים מהחרדים הליטאים מתנגדים לציונות ושוללים את זכותה להנהגה ולריבונות בארץ ישראל. (מבוסס על הרצאתו של פרופ' שלמה אהרונסון בקורס "אסטרטגיה ישראלית בעידן הגרעיני".)[8]

בבעיות שהוזכרו לעיל לא נתקלו יהודי יתר העולם, ובכך אפשר להניח שנשמרה מתינותם הדתית. טראומת משיחי השקר, טראומת הצורך בהוקעת החילונים, טראומת הופעת דרך עבודת אלוקים יהודית חלופית וטראומת השואה השפיעו עמוקות על הקהילה הדתית באירופה, ובעיקר הליטאית, והביאו לידי הקצנה דתית וכן להקצנה בדרכם וביחסם של החרדים למפעל הציוני.

אם כן אפשר לשאול מדוע ואיך הגיעו החרדים הספרדים למצב של קבלת הלך עבודת האלוקים החרדית-אשכנזית, ובפרט כיצד אנשי ש"ס קיבלו על עצמם את דרך הליטאים. ראשית, אפשר להסביר את את העובדה שהספרדים החרדים קיבלו את דרכם המחמירה גרידא של האשכנזים באמצעות הסיבה הפשוטה שזהו דרכו של האדם להיות תחרותי.[9] שנית, בראשית דרכה של המדינה שלטו בארץ המוסדות האשכנזיים. [10]כתוצאה ממצב זה רבים מבני ספרד גדלו והתחנכו על ברכי ההיסטוריה ופסקי ההלכה האשכנזייים. בין אלה היו רבים מראשי תנועת ש"ס של היום, אשר רובם למדו בישיבות ליטאיות. אין צורך להסביר כי המקום שבו אתה לומד ומתחנך משפיע רבות עליך ועל דעותיך. מכאן שרבים מרעיונות התנועה הליטאית חלחלו לתנועת ש"ס, דרך חבריה שגדלו על ברכי הליטאיות וכן החלו את דרכם הפוליטית בתנועת "אגודת ישראל" החרדית-אשכנזית, והליטאית בחלקה.

לאחר שאנו מבינים דברים אלו, אנו יכולים להבין את טענותיו של אמסלם להחזרת השפיות הדתית בקרב האוכלוסייה החרדית. לפי אמסלם, וכך באמת לפי ההיסטוריה, מנהיגי הקהילה היהודית הספרדית וראשיה, ובעיקר ש"ס, הושפעו מאוד מההנהגה הליטאית. תחילה הם הושפעו מעצם הבחירה במנהיג האשכנזי-ליטאי, הרב שך, לפטרון מפלגת ש"ס בראשית דרכה, ומהפניית התקציבים המרובים והזרמתם למוסדות השכלה דתית אשכנזית. כל אלה, נוסף על בחירתם של ראשי מפלגת ש"ס לשלוח את בניהם למוסדות להשכלה דתית אשכנזית, מעידים על אופייה ועל תפיסתה האשכנזית של ש"ס הן במושגי הדת הן במושגי היחס לציונות, כפי שאמסלם טוען.

מה גורם לאדם לצאת נגד המוסכמות שהוא מכיר ונגד האנשים שהוא מכבד, וכפי שאמסלם טוען, אפילו מעריץ? נראה כי תחילה פעל אמסלם מתוך אמונה אמתית שיוכל להביא לשינוי מבפנים, בהתאם לרוח התורה. כשנוכח כי טעה לא נותר לו אלא להביא לשינוי, שנראה לו כה הכרחי, מבחוץ, שכן כפי שנאמר – "אין נביא בעירו". לאחר שהקים אמסלם את מפלגתו לא נותר לו אלא להמשיך בדרך שהציב לעצמו, שכן הדרך חזרה נחסמה בפניו. הרב עובדיה הכריז על חרם על אמסלם ועל בית הכנסת שלו, כך שכעת נראה כי המקום היחיד שיכול להחזיר במידת מה את "יוקרתו" כרב הוא הכנסת.

אם כן, מאין מפלגת "עם שלם" יכולה להשיג את קולותיה? על פניו נראה כי המפלגה פונה לזרם החרדי, אולם חמישים אחוז ממצביעי ש"ס הם מסורתיים המבקשים להביא לייצוג דתי מסורתי בכנסת, ונראה שכך יהיה גם עם מפלגת "עם שלם". עיקר קולות המפלגה יגיע כנראה מהכיוון החרדי הספרדי ומהכיוון המסורתי הספרדי, זאת למרות החרם מצדו של הרב עובדיה יוסף, שכן רבים מבני הקהילה החרדית-ספרדית, וכמה מהקהילה החרדית-אשכנזית, מאסו מבידולם ומנחיתותם החברתית, והם רואים באמסלם אדם שיכול להוביל לשינוי מבחינה זו, וזאת תוך שמירה על הלך החיים החרדי כרב. עם זאת נשמעים גם קולות רבים מכיוון הזרם החילוני בדבר ההצבעה למפלגת "עם שלם", וזאת בטענה שיש להעצים את כוח המפלגה לשם עידוד השתלבות החרדים בחברה הישראלית, שכן אם השינוי לא מצליח מבחוץ, אולי הוא יצליח מבפנים. בעניין זה אפשר לראות מידה מסוימת של פטרונות בטענה – "אנו יודעים מה טוב בעבור החרדים", וגם מעשה אגואיסטי – "למה שאנו נעבוד ואלה ייהנו מפירות עמלנו".

מבחינת מלחמתה של מפלגת "עם שלם" על קולות הספרדים המסורתיים, המפלגה עתידה להתמודד בכמה חזיתות מול "הליכוד", "הבית היהודי" וש"ס. אף על פי שהמפלגה עשתה את מרב המאמצים כדי לפרסם עצמה,[11] נראה שאמסלם מייחס פחות חשיבות לעובדה כי רוב הציבור המסורתי שאליו פונות "עם שלם" וש"ס, איננו קורא עיתונים וצופה בטלוויזיה, ולכן הדרך הטובה ביותר להגיע אליהם היא כינוסים קהילתיים בבתי כנסת, בבתי ספר או באירועי העיריות.

לסיכום, אף על פי שמפלגת "עם שלם" דוגלת בגישה חרדית, היא מבקשת ללכת בדרך חרדית מתונה יחסית, דרך המבקשת לדקדק בהלכה אך לא להוסיף עליה הלכות קיצוניות ובלתי ניתנות ליישום. חרדיות שונה מזאת שהוצגה לפנינו עד כה, חרדיות מתחשבת יותר, מקבלת יותר ומתונה יותר כלפי האחר. לדעתי, מפלגת "עם שלם" היא מפלגה פורצת גבולות שיוצרת תקדים, ולכן חשוב שמפלגה כזאת תשכון בכנסת ישראל.

 רונית סבטי היא סטודנטית שנה ב' לתואר ראשון במדע המדינה ובסטטיסטיקה

---

[1]בשנת 2009 הוגשה עתירה לבג"ץ בעניין אפליה עדתית בקבלת תלמידות לבית הספר לבנות בעמנואל. בג"ץ פסק לביטול אפליה זו, ועם זאת הן הורי בנות יוצאי המזרח הן ההורים יוצאי אשכנז סירבו לשלוח את בנותיהן לאותו בית ספר.

[2] בין האזכורים היחידים לכך היו הכוהנים והלווים, ויותר מאוחר ראשי הקהילות היהודיות שבדרך כלל היו רבנים, שהפעילו את המנגנונים ה"ממשלתיים" וקיבלו בתמורה מעשרות מהתבואות בדמות מסים או מסי תרומות לבית הכנסת. עוד אזכור הוא ההסכם השבטי בין שבט יששכר לשבט זבולון. מאחר שיששכר, "חמור גרם", היה טוב בלמידה והיה מוכן ללמידה קשה, דבר שהיה קשה בעבור זבולון, "על חוף ימים ישכון", שהיה עסקן עילאי, זבולון הציע ליששכר שילמד תורה גם בעבורו, וכך הזכות על הלימוד תעמוד גם עליו, ובתמורה זבולון יפרנסהו.

[3] אדם המודע לחטאיו והוא בטוח שאם יצא למלחמה לא יחזור אלא ימות ככפרה על חטאיו.

[4] דוגמה לכך היא הלכה האומרת כי יש לקבל כל יהודי ללא קשר לרמת התעסקותו בתורה ובהלכות, והעיקר הוא שכל בני ישראל יהודים. כמובן, יש עדיפות לאדם שבקי בתורה ובהלכותיה ושמקיים את ההלכות. עם זאת, ההלכה ממשיכה ומעמידה אדם שבקי בתורה ועדיין בוחר שלא לקיים את הלכותיה במקום גבוה יותר מבחינה דתית מאדם שלא למד תורה ושאינו מודע כלל להלכות. בכך כמובן נכללים כל היהודים: שומרי ההלכה, המודעים להלכה אך לא מקיימים אותה, ואלו שלא מודעים להלכות ולא מקיימים אותה, באותה קבוצה של יהודים.

[5] לפי היהדות, הנשים מדומות ליהלום, ויש פירושים והלכות המעידים על עליונותן על הגברים. היהדות היא דת מטריארכלית שבה ההשתייכות לדת עוברת דרך האם. נוסף על כך, עניין הכיפה והציצית – שהגברים נצטוו להן כבר בתקופת התנ"ך ואילו הנשים לא – פורש בכך שהגבר זקוק לתזכורת לקיום ההלכות, ואילו האישה ניחנה במעלה אלוקית גבוהה יותר משל הגבר ולכן איננה זקוקה לה. לפי פירוש זה, לאישה יש פחות יצרים, יותר שליטה עצמית ויותר ביטחון באלוקים מלגבר, ולכן איננה נדרשת לתזכורות החומריות הללו. עוד הוכחה הלכתית לכך היא שאת תפילת השחרית הגברים פותחים באומרם "ברוך שלא עשני אישה". יש פירוש הטוען שמאחר שמעלתו האלוקית של הגבר נחותה במידה מסוימת משל האישה, בעצם הדבר ניתנה לגבר ההזדמנות לעבוד קשה יותר ולעסוק במספר הלכות ומצוות רב יותר מהאישה, וזאת לשם הגעה לקרבה אלוקית באותה הרמה, ובכך דרכו לכך יותר מספקת.

[6] לפי החסידות, הדרך לעבוד את האלוקים נעשית באמצעות השמחה וזיהוי "הניצוץ האלוקי" בכל דבר הקיים בעולם הגשמי ושיבוחו. כך, ודרך סעודות ה"טיש" של הרב, יושגו ההתקרבות לאלוקים וההתקרבות לגאולה העצמית. הקהילה היהודית התייחסה תחילה אל החסידים כאל כת הפורשת מהדת היהודית. הרבנים השוו בין החסידים לשומרונים ולנוצרים, וכך החרימו מתוך הקהילה כל אדם שהתגלה כחסידי. תופעת הליטאיות הופיעה כקונטרה לזרם החסידי שאיים לגבור על אורח החיים היהודי-קהילתי ועל דרך עבודת האלוקים בתפילות ובלימוד תורה.

[7] זאת אף שלפי הרצל יועדו ראשי העיריות במדינה היהודית המתוכננת להיות רבנים.

[8] ניתנו עוד פירושים, ביניהם של הרב קוק, הציוני הדתי, שהיה ממייסדי תנועת בני עקיבא. לפי הרב קוק, לשם בניית ישראל, שהיא הסימן הראשון לגאולה, היה צורך בקרבן מסוים – והוא בא בדמות השואה. פירוש נוסף שלו היה שבני ישראל לא התפללו מספיק, דבר שהביא לשואה.

[9] הספרדים החרדים היו בארצם מהדקדקנים שבתורה, אך כשהגיעו לארץ ישראל ראו כי האשכנזים מחמירים מהם ומוסיפים הלכות לשם מניעת מצב שבו אדם יתפתה לעבור על דבר הלכה. לכן התחילה התחרות להחמיר יותר ויותר, וזאת כדי להגיע לרמת דקדקנותם המחמירה של החרדים האשכנזים.

[10] גם מאחר שזכו למימון רחב יותר, וגם מכיוון שהחלו להגיע לארץ ישראל ולהתיישב בה טרם הספרדים. מסיבה זו, כאשר ביקשו החרדים הספרדים ללמוד תורה ברוח החרדית, נתקלו במצב של חוסר ברירה, ובשל מחסור בישיבות ספרדיות נאלצו ללמוד בישיבות אשכנזיות.

[11] פתיחת עמוד פייסבוק המונה 94,720 עוקבים ותליית שלט חוצות בכניסות לירושלים ולתל אביב. מאמצים לפרסום המפלגה ומצעה כמעט ולא נעשו מחוץ לירושלים, פרט לראיונות במוסדות להשכלה, וזאת תוך התעלמות ממצביעים פוטנציאליים רבים. נראה כי אמסלם בוטח בפרסום שלו זכה בתקשורת ובעיתונות.

 

כתבה זו פורסמה גם בפוליטון כחלק משיתוף פעולה בין פקפוק לפוליטין לרגל בחירות 2013 (גיליון 40 של פקפוק). לינק לכתבה בפוליטון:

 

רונית סבטי מסבירה במה נבדלת מפלגת עם שלם של הרב חיים אמסלם מש"ס, על רעיון קבלת כל עדת בני ישראל, ולמה היא מקווה שתצליח להיכנס לכנסת ׁ