מאת: מעיין אנגל

'סוציולוגיה של הפחד', 'היבטים שונים בייעוץ ארגוני', 'אנתרופולוגיה ויזואלית'  ו-'סטטיסטיקה מתקדמת' הם רק כמה מהקורסים שסטודנטים היו שמחים לו היו נוספים להיצע במחלקה.

בגיליון הקודם של "פקפוק" יצאנו בקריאה לסטודנטים לתואר שני להעלות רעיונות לקורסים שחסרים בתוכנית הלימודים. מטרת הקריאה הייתה לנסות ולהשפיע על תוכנית הלימודים המתגבשת בימים אלה. הפנייה נעשתה על דעת המערכת ללא התחייבות מצד המחלקה, שמצידה רואה את הפרויקט באור חיובי. ההצעות הועברו אל ראש החוג.

עד כה התקבלו במערכת 21 הצעות, רובן הן לקורסים במגמות הארגון והאנתרופולוגיה. מסקנה ראשונה העולה מעיון בהצעות היא כי הסטודנטים מחפשים בלימודיהם יותר 'פרקטיקה'. הכוונה אינה לקורסים שיסייעו למסיימי M.A בעולם העבודה, אלא בעיקר לקורסים שיתרמו לאלו המעוניינים בשיפור הכישורים האקדמיים ובהתפתחות בכיוון של קריירה אקדמית.

 כך, הוגשה למשל בקשה לקורס שילמד כתיבה אקדמית באנגלית. בבקשה מצוין כי "גולת הכותרת של המשחק האקדמי היא פרסום (עדיף באנגלית). על מנת שנוכל... להשתתף במשחק... צריך להיות קורס כתיבה שמלמד איך לכתוב באנגלית...".  באותה פניה הוספה גם בקשה נוספת, לקורס בנושא כתיבת מאמרים. שתי הצעות אחרות, הדגישו את הצורך בידע בניתוחים סטטיסטיים מתקדמים במחקר הסוציולוגי, כגון מודלים היררכיים, מודלים של משוואות מבניות וסילום רב ממדי. פניות אלו כללו גם רעיונות למרצים מתאימים.

שתי פניות כללו בקשות לקורסים שיפתחו צוהר רחב יותר לעולם האקדמי, עבור תלמידים המעוניינים להתקדם בו. בקשה אחת הייתה לקורס שיסקור את הזירה האקדמית הגלובלית במובנים הפורמאליים, כמו, למשל, הצגת כתבי העת והקרנות החשובים. הבקשה האחרת הייתה לעיסוק בעולם האקדמי דרך הרצאות אורח בנושאים כמו קידום מקצועי, הערכה ויחסים בין סטודנטים ומרצים. כמו כן, הובע בה הרצון להבין את הפוליטיקה שמאחורי האקדמיה.

תלמיד מגמת הארגון פנה בבקשה להעמיק את הידע בשיטות המחקר, הן מבחינה כמותנית, כמו ניתוח רשתות ומחקרי מעבדה של מודלים, והן מבחינה איכותנית. בקשה נוספת בתחום מגמת הארגון הייתה לקורס בו יתארחו מרצים אורחים מתחומים שונים של הייעוץ הארגוני ויציגו כיצד באים לידי ביטוי בעבודתם תיאוריות ומודלים תיאורטיים. רעיון נוסף לקורס במגמת הארגון הוא לקורס שיעסוק בהשפעות של התרבות הלאומית על הארגון והבדלים בין תרבותיים בין ארגונים בהקשר זה. רעיון נוסף, בהשראת הדוקטורט של ורדה וסרמן (דוקטורנטית ומרצה בקורס "התנהגות ארגונית ומנהל משאבי אנוש") הוא לקורס שיעסוק ביופי ובאסתטיקה ככלי להפעלת כוח בארגונים.

בין הבקשות הנוגעות למגמת האנתרופולוגיה, נכללה בקשה לסדנת אנתרופולוגיה יישומית,  "שתיתן מענה לתלמידים המעוניינים ליישם את הידע האנתרופולוגי שלהם ולאו דווקא במסגרת האקדמיה". לשם כך, יילמדו בסדנה הרלבנטיות של שיטת המחקר האנתרופולוגית לארגונים שונים, כמו עמותות חברתיות ומשרדי ממשלה, תוך שיתוף פעולה עם אותם ארגונים. בקשה נוספת במסגרת מגמה זו הייתה לקורס שיבחן את השימוש באמצעים טכניים, כמו צילום (סטילס ווידיאו) והקלטה, ככלי מחקר: "הרעיון הוא לאתגר את הטקסט כמובן מאליו של תוצר המחקר הסוציולוגי והאנתרופולוגי וניסיון לחשוב על דרכים אחרות להעברת המסר ומסקנות המחקר...". הקורס יידון בשאלות כמו השוני בין השימוש של האנתרופולוג בהם לשימוש של העיתונאי או הבמאי, למשל. הלימוד בקורס יהיה באמצעות קריאה בטקסטים הדנים בקשיי הדיסציפלינה ודרך ניתוח עבודות בתחום ומחוצה לו שיסייעו בלמידת השפה הויזואלית ואופני השימוש בה.

לצד כל אלו, עלתה בקרב הסטודנטים הפונים גם דרישה להרחבת מגוון הקורסים, גם ללא היותם 'נחוצים'. מספר בקשות עוסקות בהשבת קורסים שהיו במחלקה והופסקו ובקורסים שירחיבו ויעמיקו קורסי תשתית מהתואר הראשון או השני. לדוגמא, עלתה בקשה לקורס שיעסוק בסוציולוגיה של הכלכלה ויכלול לימוד ביקורתי של מושגי יסוד ומודלים בתחום. עוד ברוח התקופה, ביקש אחד הפונים קורס שיעסוק בעולם העבודה, במרכזיותו בחברה המערבית ובישראל וכן במשמעותו בחיי הפרט. עוד בתחום זה, עלתה בקשה לקורס שיעסוק בתרבות הצרכנית בישראל, תוך התייחסות להבדלים בין מעמדיים. בקשה מתחום אחר התרכזה בקורס בסוציולוגיה של הפחד, תוך בחינה היסטורית וחברתית של הפחד האנושי וחקר קבוצות שבוחרות להתעמת עם הפחד באופן תדיר יותר, דוגמת חובבי פעילויות אקסטרים.

הוגשה פניה להעמיק את התכנים הנלמדים בקורס 'חברה בישראל' (חלק מלימודי החובה בתואר הראשון במחלקה), כמו המערכת הפוליטית, השסעים בחברה והסכסוך היהודי-ערבי וניתוחם תוך שימוש במסגרות תיאורטיות כוללות. שתי הצעות הועלו להעשרת הקורס 'קבוצת קריאה בחשיבה אנתרופולוגית'- הראשונה נגעה להעלתם של נושאים 'חמים' יותר מהאנתרופולוגיה בעולם והשנייה קוראת להעמיק בחשיבה שמאחורי אנתרופולוגיה של מדעים אחרים (כמו מגדר, חינוך, רפואה וכדומה) תוך 'טעימות' מהתחומים השונים. בנוסף, הועלה הרצון לקורסי סיור נוספים, בדומה לקורס "לקחים בפראג: הגולם, קפקא ושבר הנאורות בהגות הגרמנית" . הצעה ליעד קרוב לסיורים כבר יש- ירושלים.  

קורס שעוסק באנתרופולוגיה של המתנה, שהעביר פרופ' זלי גורביץ בעבר, נקרא לשוב לתוכנית הקורסים, בו יידונו החליפין בתחומים כמו חיי היום – יום, התרבות, הספרות והכלכלה. כמו כן, הועלתה בקשה להחזיר את 'המהפכה התרבותית של הנפש: מודרניות זהות ופסיכולוגיה' שהעבירה פרופ' אווה אילוז. סטודנט מרוצה מהקורס 'הטיות בעיבוד מידע בחיי הארגון' טוען כי השיעור מספק ידע חשוב לתלמידי מגמת הארגון על תיאוריות עיבוד מידע המסבירות התנהגות מנהלים, עובדים ומשקיעים ויש להחזירו.         

אלו ההצעות שהתקבלו. תגובות ורעיונות נוספים יתקבלו בברכה ויועברו למחלקה. המחלקה עצמה קיבלה את הרשימה ועוברת עליה ברגעים אלו ממש.

מעיין אנגל הינה סטודנטית לתואר שני במגמת אנתרופולוגיה.