מאת: ערן פסקל

בפינה חדשה זו ננסה לאגד פרסומים אשר רואים אור ברשת בנושאים הקשורים לדיסציפלינה. תוך מעקב אחרי אתרים מרכזיים בתחום וכן שיטוט במרחבי הבלוגספירה ננסה להביא מאמרים, דעות וכיווני מחשבה של חוקרים מרחבי העולם אשר כותבים ומפרסמים ברשת.

כנושא ראשון לפינה הבוחנת את הרשת אין נושא רלוונטי יותר מהאירועים שכונו בתקשורת העולמית "מהפכת הפייסבוק" ו"מהפכת ויקיליקיס": מאז פרוץ המהומות בתוניסיה ב-17 בדצמבר אשתקד עלו לרשת אינספור התייחסויות בעלות גוון סוציולוגי ואנתרופולוגי לאירועים במדינות אפריקה והמזרח התיכון. לפניכם מספר פרסומים נבחרים, בחלקם הפניות לקריאות המשך.

 בבלוג antropologi.info מרכזים מאמרים, כתבות, סרטים וחדשות הנוגעות למהפכות בעולם הערבי ומקפידים לעדכן על ההתפתחויות בשדה האנתרופולוגי. הנושא מסוקר באתר בשני חלקים (חלק ראשון, חלק שני), ויש בו הצצה למאמרים רבים המפורסמים ברשת על ידי חוקרים מהדיסציפלינה והן מתחומים נוספים במדעי החברה. בין השאר, מוצגת באתר דעתה של האנתרופולוגית הנורבגית אוני וויקאן, שביצעה עבודת שדה במצרים ובתימן ויצאה להגנתו של מובראק. לטענתה, מובראק זוכה לתמיכה רבה מן הציבור, והתמונה הנראית מן ההתקוממות היא תמונה מעוותת. דעתה זכתה למספר תגובות נגד המפורטות בבלוג (אחת מהן היא של דיויד פרייס, שמוזכר בהמשך.) נושא מעניין נוסף המועלה בבלוג הוא הצהרת התמיכה של האגודה האנתרופולוגית האמריקאית במצרים, אשר זכתה גם היא לביקורת בפרויקט האנתרופולוגי zero anthropology. בפרויקט זה ניתן למצוא התייחסויות נוספות רבות הן למתרחש במצרים והן בלוב, המרוכזות על-ידי מספר כותבים מצומצם יותר ובפוסטים ממוקדים וקצרים לרוב.

היבט מעניין שנידון בחלק מהבלוגים הוא השפעת השינוי הטכנולוגי באמצעי התקשרות על המהפכות. הבלוגGlobal Sociology  מביא עיקרי ראיון שהעניק פרופסור מנואל קסטלס  לאוניברסיטה הפתוחה של קאטלוניה. קסטאלס, שבין תחומי מחקרו האינטרנט והשפעותיו הכלכליות, טוען שהשינוי הטכנולוגי מאפשר מוביליות וארגון של תנועות חברתיות בצורה יעילה יותר מבעבר, אולם, על פי קסטאלס, האינטרנט אינו תנאי מספיק להתרחשות מהפכה. בעיניו התנאי המשמעותי ביותר הוא הניצול המתמיד של התושבים, שרק הוא יכול להניע אותם להתקומם. תנאי חשוב נוסף הוא מהירות התארגנות ההתקוממות והפצתה, אל מול מהירות תגובת המדינה. פוסט נוסף העוסק בקשר בין רשת האינטרנט למהפכה התפרסם בבלוג    technosociology, ועוסק בשבע תיזות המנסות לענות על הדילמה שניצבת בפני שליטים דכאניים בנוגע לסינון וחסימת הגישה לאינטרנט.

באתרcounterpunch , כותב פרופסור דיויד פרייס מאוניברסיטת סנט מרטין שבמרילנד מאמר ארוך, בו הוא מפזר את הערפל סביב המהפכה במצרים, תוך התייחסות לעבודת שדה שביצע בעבר במצרים ולשיחות שקיים עם חקלאים מקומיים. במאמר הוא מתייחס לרגשות המצרים עמם בא בקשר, הן ביחס לתמורות שעברה מצרים בשני העשורים האחרונים והן ביחס לשלטונו של מובראק. כמו כן, במאמר מופיעה תגובה לדבריה של אוני ויקאן בנוגע לעמדת העם המצרי כלפי מובראק, וכן התייחסות למדיניותה של הנהגת ארצות הברית למתרחש במצרים.

חוקר נוסף אשר מביא ניתוח משלו  להתקוממויות הוא פרופסור עמנואל וולרשטיין, לשעבר נשיא האגודה הבינלאומית לסוציולוגיה. וולרשטיין מפרסם באתר הבית שלו ניתוח הבוחן מי הם המפסידים והמנצחים העיקרים מהשתלשלות האירועים באומות הערביות. וולרשטיין נמנע מניבוי מי יצליח לתפוס את מושכות השלטון במדינות בהן התרחשו המהפכות, או מהן ההשלכות בנושאי הפנים, אבל מספק פרשנות לגבי המרוויחים והמפסידים מבין הכוחות הבינלאומיים.

באתר The Immanent Frame מפורסם מאמר של האנתרופולוג צ'רלס הירשקינד בשם "הדרך לתחריר", העורך לקורא היכרות עם ההיסטוריה של ההתקוממות במצרים. הירשקינד מתאר את התפתחות הבלוגספריה המצרית בשבע השנים האחרונות, כמו גם את התגבשותה של תנועת ה"כפאיה" אשר חצתה מגזרים חילוניים ודתיים כאחד, ושחברים בה היוו כוח משמעותי בהתקוממות האחרונה במצרים.

נושא נוסף שנידון ברשת הוא נושא ייצוג נשים בתקשורת בזמן המהפכות, למשל באתר The Society Pages, בפוסט אורח שמבקר את השטחת והדרת הייצוג הנשי בתצלומים ובסיקור ההתקוממות במצרים. תקיפתה של עיתונאית CBS לארה לוגן בידי תושבים מצריים בכיכר תחריר העלתה סוגיות נוספות כמו כיסוי תקשורתי של אונס והדרך בה הוא מבנה סדר יום. רייצ'ל ניוקומב אנתרופולוגית ממכללת רולינס, דנה ב-Huffington Post בנרטיבים המוצגים בתקשורת האמריקאית, שלדבריה, כאשר נפוצה הידיעה על האונס של לוגן, חיפשה "שעיר לעזאזל" בדמות האסלאם או בדמותה ובעברה של לוגן עצמה. ניוקומב מבקשת להפנות את הדיון אל חוסר הפיתוח, העוני וחוסר ההשכלה של המצרים כהסבר לחוליי החברה שאפשרו את תקיפת העיתונאית.

 

*תודה לנעם קסטל על העזרה בהכנת הכתבה.

 

ערן פסקל הוא סטודנט שנה א' לתואר ראשון במחלקה לסוציולוגיה ולאנתרופולוגיה ולכלכלה.