מאת: ערן פסקל
חודש חדש נפתח ושוב אנחנו מביאים לכם את המבטים הסוציולוגים והאנתרופולוגים על האירועים המרכזיים שהתרחשו בעולם בחודש האחרון כמו גם תמהיל קצר של המתרחש בזירה הדיגיטאלית בנושאים אלה.
בעשור האחרון, ובמיוחד מאז מותו של סאדם חוסיין, תפקד אוסמה בין לאדן כרשע העולמי התורן (לפחות בעולם דובר האנגלית). לאחר מרדף של קצת יותר מעשר שנים הצליח הצבא האמריקאי לאתרו ולהביא למותו, והאתר המצוייןantropologi.info מקבץ עבורנו מספר התייחסויות של אנתרופולוגים לנושא. הנה, לדוגמה, קישור וציטוט למאמר שכתב ווילאם או. בימאן, ראש החוג לאנתרופולוגיה באוניברסיטה של מינסוטה, אשר בין תחומי העניין שלו נמצא גם המזרח התיכון. בימאן מבקש למזער את המיתוס סביב דמותו של בין לאדן, ולהבין שבשנותיו האחרונות דמותו היתה דמות בעלת כוח מועט ובעלת השפעה פחותה יותר מאשר דמותו המיתית, אשר כוחה נבנה בשל ההתייחסות של הנשיא האמריקאי הקודם אליה. בנוסף, בימאן טוען שחיסולו של בן לאדן מסיר את תדמית ה"טרור הקיצוני" מעל העולם האסלאמי ומאפשר הגדרה מחדש של יחסי "אנחנו והם" בין העולם המערבי והעולם האסלאמי. דעה דומה מובאת גם היא בAnthropologi.Info- והיא של הדוקטורנט וו. פוטר ביורי מאוניברסיטת קולרדו, אשר גם הוא חושב שיש לשנות את הגדרת ה"אנחנו והם" ושיש לחתור למען שיתוף פעולה בעזרת הזרמים המתונים מהעולם המוסלמי. בנוסף, ניתן למצוא במקבץ זה גם קישור לראיון האחרון שנערך עם בין לאדן כמו גם ראיון שנערך עם האנתרופולוג תומאס בארפילד המתמחה באפגניסטן. עמנואל וולרשטיין, נשיאה לשעבר של האגודה הסוציולוגית הבינלאומית אותו הזכרתי בפינה הראשונה, שוב מבצע ניתוח ברמת המאקרו של השפעות חיסולו של בין לאדן ומתייחס לשינויים שחיסול זה יחולל באפגניסטן, פקיסטן וכמובן בארצות הברית. וולרשטיין אינו חושב שהחיסול משפיע על יחסי הכוחות בתוך אפגניסטן ופקיסטן ואינו צפוי לחולל אף שינוי ביחסי אפגניסטן-ארצות הברית וטוען שהשינוי היחיד המתרחש הוא בשינוי מעמדו וכוחו של ברק אובמה.
לאחר שחיסלנו את חיסולו של בין לאדן נעבור לעסוק במאבקי כוח מסוג שונה. על רקע מאבקי העובדים בישראל, בין אם הם רופאים, עובדי רכבת או עובדים סוציאליים, צוין החודש האחד במאי. בבלוג החדש יחסית This Week In Sociology מופיעה סקירה היסטורית של התפתחותם של אירועי האחד במאי מתחילתו במאבק על היקף יום העבודה ועד הקריאה העכשווית להקדשת יום זה למאבק בכוחות השוק הגלובאלים. את המאמר כותב רוברט ג'י.אס רוס, פרופסור לסוציולוגיה מאוניברסיטת קלארק אשר עוסק בין השאר בסוציולוגיה של שוק העבודה ועובדים בשוק העבודה המשני.
עוד בנושאי שוק העבודה: בעיתון הקנדי The Starphoenixמובא הסבר על מושג המקג'ובס שנתבע, במקור, על ידי הסוציולוג הגרמני-ישראלי-אמריקאי אמיתי עציוני והורחב על ידי אורי רם מאוניברסיטת בן גוריון. המאמר עוסק ביום גיוס העובדים המרוכז אותו ערכה מקדונלד'ס בארצות הברית במהלך חודש אפריל, במהלכו גויסו 62,000 עובדים חדשים לחברה לאחר שיותר ממיליון אנשים הציעו עצמם לחברה. במאמר מתייחסים לכך שבעוד ראשי רשת מקדונלד'ס שאפו לייצר לעצמם סיקור תקשורתי אוהד בעקבות העסקת עובדים מאסיבית בתקופה כלכלית קשה, התוצאה בפועל הייתה שמהלך זה העיד על כך שבתקופה קשה זו חלק מהאמריקאים מוכנים להתפשר על עבודה בעלת מאפיינים של מקג'וב.
בבלוג המצויין Cyborgology, שהוזכר גם בפינה הקודמת, מובא מאמר מרתק בשלושה חלקים על תופעת ה-Hipstamatic וה-Instagram. מי מבינינו שאינו בעל חשבון פייסבוק אולי אינו מכיר את הגל שסוחף את הרשתות החברתיות בכלל, ואת רשת הפייסבוק בפרט, בתמונות אשר נראות כאילו צולמו במצלמת פולארויד ישנה ומעניקות תחושת נוסטלגיה מתקתקה לתמונות אשר צולמו במכשירי טלפון בני הדורות האחרונים. במאמרו מנתח נת'ן יורגנסון את התופעה ועוסק ברצון להעניק משמעות נוסטלגית לאירועים שהתרחשו זה אתה, כמו גם ברצון להעניק יותר נפח ומשמעות לקבצים שגודלם מזערי עד כדי כך שאין אנו יכולים להבחין בקיומם הפיזי.
New Books In Sociology הוא, כפי שניתן להבין משמו, בלוג העוסק בספרים חדשים העוסקים בסוציולוגיה. הבלוג מנוהל על ידי דוקטורנטים לסוציולוגיה ומביא ראיונות עם מחברי ספרים העוסקים בנושאים סוציולוגיים שהתפרסמו לאחרונה או העתידים לצאת בקרוב. מה שבאמת מרגש בבלוג הזה הוא שהראיונות מובאים בצורה של פודקאסטים הניתנים להורדה למחשב האישי ומשם הישר לנגן הנייד. לאחרונה ערך צוות האתר ראיון עם ג'ונתן מטצל, פסיכיאטר ומבקר תרבות, אשר ספרו The Protest Psychosis: How Schizophrenia became a Black Disease עוסק בכך שפסיכיאטרים אמריקאים בעבר השתמשו בסטיגמות שליליות של האופי ה"שחור" (דהינו, האפרו-אמריקאי) בכדי להגדיר מהו סכיזופרן.
ערן פסקל הוא סטודנט שנה א' לתואר ראשון במחלקה לסוציולוגיה ולאנתרופולוגיה ולכלכלה.