מאת: תמי הירש
"טאון מיטינג" האחרון הלנתי על תחושת "המסתורין" שמלווה חלק מהסטודנטים בצעדיהם הראשונים בתואר השני. המילים "הנחייה", "ייעוץ", "ליווי" חזרו בפגישה בגרסאות מגוונות והיוו כולן עדות מורכבת לאותה הבעיה ממש.
ה"מסתורין" המדובר מורכב מחלקים ממשיים למדיי:
לכל סטודנט לתואר השני נאמר או נרמז כי המסלול המחקרי הנו המסלול המועדף על ידי האוניברסיטה. עוד נאמר, בהזדמנויות רשמיות יותר ופחות, כי השאיפה היא שהסטודנט יבין כבר לקראת סוף שנת הלימודים הראשונה מהו הכיוון המחקרי הנחשק, ומיהו המנחה הפוטנציאלי.
עד כאן טוב ויפה. אלא, שמתברר שה"מובן מאליו" אינו בהכרח כה מובן: מהן המשמעויות של כתיבת תזה? מהם ההיקפים? כיצד ראוי לבחור מנחה? כיצד יש להגיש בקשה להנחיה? אילו הזדמנויות מאפשרות להתוודע לחומרים של מרצים שונים? מהן ההשלכות של אי כתיבת תזה? מי מאשר את נושא המחקר? כיצד מגבשים נושא מחקר? ועוד ועוד
כמה בסיסי, ככה מסתורי (ובעיקר עבור אילו מאיתנו שלמדו את התואר הראשון במוסד/ תחום אחר). אך המסתורין הזה פתיר ובקלות יחסית. בתום המפגש המחלקתי הועלתה הצעה להפיק, כבר בסמסטר ב' תשס"ט, קורס המיועד לתלמידי שנה א' (או שנים אחרות על פי הצורך). הקורס יהווה מעין הקדמה לכתיבת תזה, יכלול בשאיפה סדנאות של סגל המחלקה, שבהן יציגו את עבודותיהם ואת עצמם. קורס כזה ייתן מענה לשלל השאלות שהועלו כאן ולכל קושיה נוספת בנדון. כולי תקווה שהקורס יוצא אל הפועל.
לגבי מגמת לימודי הארגון - אי הנחת שחשים סטודנטים רבים נוכח מחסור בקורסים שימושיים במגמה אינו מנת חלקי. לימודי התנהגות ארגונית על גלגוליה השונים במסגרות השונות של הפקולטות למנהל עסקים היא אפשרות שעמדה לנגד כל אחד ואחת מן הסטודנטים שנרשמו לתואר במחלקה לסוציולוגיה. הבחירה בסוציולוגיה במסגרת אוניברסיטאית היא קבלה של עסקת חבילה וייאמר לזכותם של אנשי המגמה שבעסקה הזו אי קיומם של קורסים ל"ייעוץ ארגוני" הוא תנאי ברור ובלתי מסתורי בעליל.
ובכל זאת, הסטודנטים שכן בחרו ללמוד במגמת לימודי הארגון, ומהווים היום המרכיב הכמותי הדומיננטי בתואר השני במחלקה, ולקחו על עצמם ביודעין את עסקת החבילה בשלמותה, סובלים ממחסור בקורסים בנושא באופן כללי. ברור הרי ששמה של המגמה לא נועד להוליך שולל את הנרשמים, אך בפועל נדמה שההבטחה שבשם פחות מקיימת את עצמה ממה שהיינו מקווים. הייתי רוצה לראות הרבה יותר קורסים ובעיקר סמינרים בחקר ארגונים ברמת המיקרו והמאקרו, יותר חוקרים מהתחום שיוכלו להציג עושר של פרספקטיבות, וכמובן מנחים נוספים לעבודת מחקר בתחום
ולבסוף, בקשה שחוקה מרוב שימוש, לאפשר לנו לרכז את הלימודים, ולכל הפחות את לימודי החובה, ביומיים. גם אנחנו היינו רוצים שחיינו ינועו בעיקר סביב החוויה האקדמית, ואני מוכנה להמר שרוב התלמידים במחלקה לא הגיעו כדי "לסמן וי" על תואר שני. המשך המשפט ידוע וכאמור שבע מלהישמע. אנא פתרונכם.
תמי הירש הינה סטודנטית בשנה א' בתואר השני במגמת ארגון.