מאת: מערכת פקפוק

בחודש הקודם מאמר המערכת עסק בפיזור משמרת המחאה נגד גיוס נוצרים לצה"ל, מאז נחטפו שלושה נערים ישראלים סמוך לחברון, נעצרו מספר רב של פלסטינים ונהרגו מספר נערים פלסטינים במבצע צבאי המתנהל בגדה המערבית. קשה למצוא נושא המעורר יותר מחלוקת ויותר חיכוך בין סטודנטים לבין עצמם, ובין סטודנטים לבין חברי סגל הוראה מאשר הנושא הישראלי פלסטיני, אך העובדה כי זהו נושא מעורר מחלוקת אינה קובעת שעלינו להימנע מהדיון בו. נהפוך הוא.

בשנה שעברה כתב אלעד אור על ההימנעות של תלמידי סוציולוגיה מהעיסוק בשדה הפוליטי, השאלה שיש לשאול בהקשר הישראלי פלסטיני היא האם בכלל ניתן לכתוב על החברה הישראלית ללא התייחסות לנושא זה? האם ניתן לדבר על כלכלה, דיור, מגדר, אוכלוסיות מוחלשות, אי שוויון, זהות או אתניות בישראל מבלי לשאול כיצד הנושא הישראלי-פלסטיני משפיע, מושפע, מעצב, מבנה ומובנה כל אחד מנושאים אלה?

בגיליון זה מבקשות עו"ד עדי עזוז ויעל פינדלר מהאוניברסיטה לפעול בנושא ההטרדות המיניות, תוך התייחסות למרחב בו ממוקמת האוניברסיטה העברית ונוגעות בנקודות בהן נושא הטרדות הרחוב משיק לנושא הסוציו- פוליטי. איתי ארצי מבקש שנבחן כיצד יחסי הכוחות אלה מעצבים ומאפשרים את כלכלת וחווית השוק. עדי, יעל ואיתי מכוונים זרקור לנושא זה, אולם גם בכתבותיהם של מעיין לוינסון המצביעה על היעדר העיסוק של הקבוצה הקומית "אנדרדוס" בנושאים מעוררי מחלוקת, או נופר גואטה העוסקת בעבודת הגבולות והאחרה, תוך עיסוק בדמותה של חברת הכנסת איילת שקד ניתן למצוא התייחסות עקיפה לנושא.

בנוסף מתפרסמות בגיליון זה כתבותיהם של אורי כפיר העוסקת בשיח השחיתות לאור משפטו של ראש הממשלה לשעבר אהוד אולמרט, חן עוזרי המוסיף חלק נוסף לפאזל  "השוק החופשי" וכותב על חיי הלילה בשוק, נטע דונחין הכותבת על האופן בו באים לידי ביטוי סטראוטיפים מגדריים בשיווק הממוקד-לקוחות של קופות החולים, גידי טל הכותב על האחריות החברתית שיש לקחת כאשר אנו חושבים על פורנו ופינה נוספת של מסמני דרך מבית "בחברת האדם". במובן מסויים כל אחד מהקטעים האלה, גם הוא פוליטי בדרכו שלו.