דוקטורנטים במחלקה – תמונת מצב

מאת: נועה ברגר

עבודת הדוקטורט היא, במובנים רבים, העבודה המשמעותית ביותר בחיי החוקר. במחלקה לסוציולוגיה ולאנתרופולוגיה באוניברסיטה העברית לומדים כיום 51 דוקטורנטים - 17 מתוכם גברים (כשליש), - 34 נשים; מתוך כלל הדוקטורנטים, 17 נמצאים בשלב א', ו-33 – בשלב ב' (דהינו, לאחר אישור תוכנית המחקר). למרות מספרם הרב של הדוקטורנטים, רבים מהסטודנטים וחברי הסגל במחלקה לא יודעים כמעט דבר על מחקריהם של מרביתם – להוציא אלו מביניהם המלמדים את קורסי המיומנויות בשנה הראשונה לתואר. נעזרנו ברשות לתלמידי מחקר ובנתונים שסיפקה מזכירות המחלקה על מנת לברר על מה בדיוק כותבים אותם 51 דוקטורנטים, ואנו מציגים כאן סקירה קצרה של מבחר קטן מבין כל ההעבדות.

בין התחומים הפופולאריים ביותר למחקר בקרב תלמידי המחלקה נמצאת סוציולוגיה של העבודה. שש עבודות חוקרות את הנושא, לדוגמה, מחקרה של הילה כהן-ניסן: ‘איזון עבודה-משפחה: נרטיבים ונקודות מפנה בקרב מנהלות ומנהלים בתעשיית ההי-טק בישראל ומנהלות ומנהלים לשעבר’ בהנחיית מיכל פרנקל; מחקרה של קרן צוק, ‘מנהיגות רוחנית: תפקיד המנהיג ביצירת תרבות רוחנית במקום העבודה’ בהנחיית ישראל כץ; עבודתה של ליאת רז-יורוביץ'השפעת משתנים שונים של תעסוקת הנשים, גברים ובני זוגם על מבנה המשפחה הגרעינית בישראל 1983-1995' בהנחיית ברברה אוקון ועוד.

נושא פופולארי במחלקה הוא הצבא הישראלי. חמש עבודות עוסקות בנושא, רובן בהנחייתם של איל בן-ארי ועדנה לומסקי-פדר (בית הספר לחינוך). בין העבודות מחקרה של הדס מינקה-ברנד בהנחייתו של איל בן ארי, ‘מפקדי צה”ל בקונפליקט מול יהודים תושבי יהודה ושומרון’, ושני מחקרים נוספים בהנחייתו של איל בן ארי – ‘המערכת הגלובלית של הידע הצבאי’ של אריאל ויינר, ומחקרו של מרדכי ספראי – ‘השלכות מלחמת יום הכיפורים על מדיניות ניהול כוח האדם של צה”ל’.

נושא מחקר נוסף הבולט בקרב הדוקטורנטים במחלקה הוא דת ורוחניות, אותו בוחנות חמש עבודות דוקטורט, שביניהן מחקרה של רחל ורצברגר – ‘כשהעידן החדש נכנס לארון הספרים היהודי: “התחדשות רוחנית יהודית“ בישראל‘ בהנחייתהרווי גולדברג ופיליפ וקסלר (בית הספר לחינוך).

ארבעה מחקרים עוסקים בנושא ההגירה – ביניהם מחקרה של סבטלנה רוברמןבהנחיית איל בן ארי ועדנה לומסקי-פדר, ’מוסר, קהילה, שייכות: מהגרים יהודים בגרמניה‘; ועבודתה של דבי בביס ’התאחדות עולי אמריקה הלטינית: דינמיקה של ארגון וולונטרי בהגירה ובקליטה‘ בהנחיית לואיס רוניגר.

שלוש עבודות עוסקות בחברה הפלסטינית (לדוגמה, מחקרה של קרן-אור שלזינגר ’עצמיים-נוודים, שדות זהות ותודעת גבולות בחברות קונפליקטואליות. מקרה הבוחן: שווקי נישואין פלסטיינים בגבול ישראל-פלסטין‘ בהנחיית הרווי גולדברג וגדי אלגזי), אחת בחברה החרדית ואחת בציונות הדתית. שלושה מחקרים עוסקים בסוציולוגיה ואנתרופולוגיה של המוות (ביניהם מחקרו של זהר גזית ’עמותות המקדמות תפיסות ופרקטיקות חלופיות, חדשניות ושנויות במחלוקת לגבי מוות בחברה הישראלית‘ בהנחיית גד יאיר ונורית שטדלר). מחקר אחד בלבד מתמקד בניתוח היסטורי (’זיכרונות מחיי יומיום בתל אביב מימי העלייה הרביעית ועד לקום המדינה‘ של עפרה טנא, בהנחיית זלי גורביץ‘) והשאר מתמקדמים בנושאים עכשוויים.

על אף המלצותיה של ועדת הניטור של המחלקה בשנה שעברה, עוסקים שני מחקרים בלבד בעיר ירושלים – ’מסגרות הזכרון לג‘נוסייד הארמני ברובע הארמני בעיר העתיקה בירושלים כפי שהן מובנות בשדות פעולה חברתיים שונים‘ של יונה וייץ, בהנחיית דון הנדלמן; ומחקרו של רם אדוט בהנחיית אווה אילוזEntering the Middle-Class in Israel- a Cultural Research of Class Relations among Mizrahi Jews and Arabs in Jerusalem‘.

שני מחקרים בלבד נערכים בחו"ל (עבודתו של שגיא גינוסר – 'ובאמצע גורו: מדיומים של איחוז וטקסים במערב ההימלאיה' בהנחיית דון הנדלמןודוד שולמן (מדע הדתות ולימודי הודו(, ומחקרו של נור בר-און 'בין תיירות להגירה – סיפורי חיים של צעירים ישראלים שחיים בהודו' בהנחיית איל בן-ארי ועדנה לומסקי-פדר), ואילו השאר נערכים בישראל. עובדה זו מעידה אולי על המצב הרווח במחלקות לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטאות הישראליות – הנטייה לחקור ‘בבית’ ולא בחוץ.

עבודות נוספות הן מחקרה של טליה שגיב 'לחיות על קו השבר – ישראלים ממוצא עדתי מעורב' (בהנחיית גד יאיר), מחקרה של גילי המר 'כלוב הזכוכית המגדרי – מבט מבפנים: כינון זהות נשית בקרב נשים עיוורות' (בהנחיית עזיזה כזום ותמר אלאור) ומחקרה של סקיי גרוס 'אני ומוחי – תפיסות תרבותיות של המוח והנפש' (בהנחיית דון הנדלמן ועתניאל דרור), שבעת כתיבת שורות אלו אושרה עבודת הדוקטורט שלה. עבודות נוספות הם העבודה בעלת השם הארוך: 'צמיחת הלגיטימציה של שימוש בסמים בקרב מבוגרים צעירים (גילאי 21-35) בישראל, והנגדת הבניית המציאות שלהם עם זו של הממסד החוקי-המשפטי, הפוליטי, הבריאותי בישראל' של חגית בוני-נח, בהנחיית נחמן בן יהודה ועבודתו של יונתן ונטורה, 'אידיאולוגיה מעוצבת: עיצוב תעשייתי בראי האנתרופולוגיה' בהנחיית תמר אלאור.

המנחה העסוק ביותר הוא איל בן-ארי, המנחה 8 תלמידים, ואחריו דון הנדלמן, עם 6 תלמידי מחקר. הרווי גולדברג, אווה אילוז, עדנה לומסקי-פדר (מהמגמה לסוציולוגיה של החינוך, ביה"ס לחינוך), תמר אלאור וגד יאיר מנחים 4 תלמידים כל אחד. כ-20 מהדוקטורנטים בחרו במנחה נוסף למחקרם מחוץ למחלקה, כאשר המנחה השנייה הפופולארית ביותר היא עדנה לומסקי-פדר ולאחריה פיליפ וקסלר (גם הוא מביה"ס לחינוך) אשר מנחה שני תלמידים.

 

נועה ברגר היא סטודנטית שנה שלישית לתואר ראשון בסוציולוגיה ואנתרופולוגיה ולתואר ראשון במדעי הרוח הכלליים, וכמו כן סטודנטית במסלול המואץ לתואר שני במחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה.