check
ראיון סיכום שנה עם ראש המחלקה גיא סטקלוב | פקפוק

ראיון סיכום שנה עם ראש המחלקה גיא סטקלוב

מאת: בן בורנשטיין ואלעד אור

שלום גיא. איך אתה מסכם את השנה שחלפה? אילו אירועים משמעותיים קרו במחלקה במהלכה?

למדנו הרבה, ניסינו הרבה. אני חושב שיש לנו רוח במפרשים, ואפשר להגיד שאנחנו מרגישים במקום טוב. בכל מיני רמות אפשר לומר שהמחלקה רואה עתיד חזק. אנחנו גדלים פיזית מבחינת הסגל. הצלחנו לגייס אלינו את עדנה לומסקי-פדר מהמחלק לחינוך, שעבדה איתנו הרבה זמן, והיא עוברת אלינו בחצי משרה. זה מעבר מעולה, זה בנאדם שעבד עם המון סטודנטים ודוקטורנטים אצלנו ואנחנו מאוד שמחים על כך – היא תהיה יועצת ה-MA החדשה של המחלקה. גייסנו גם אנתרופולוגית חדשה, מרסי ברינק-דנן, שתעבור אלינו בקרוב, באוגוסט היא מתחילה. אנחנו רואים עתיד בעצם לשלושה אנשים חדשים, ומקווים שנצליח לגייס עוד סוציולוגית, שתתחיל לא בשנה הקרובה אלא בשנה הבאה, את ליאת רז-יורוביץ', שנתנה סמינר פשוט מעולה על ריבוד וסוציולוגיה של המשפחה. זאת התחזקות במקומות שאנחנו צריכים אותם: גם בסוציולוגיה ואנתרופולוגיה של המשפחה, גם בריבוד, גם עדנה שעובדת על צבא, על שיטות מחקר ועל חינוך. לנו זה נותן תחושה של התחדשות, שזה מאוד-מאוד חשוב. מבחינת השנה שהסתיימה, עשינו גם הרבה ניסיונות השנה, וחלק עבדו.

 

איזה ניסיונות למשל?

השקענו בשינויים מאוד רציניים בתוכנית המצוינות של הBA. הבאנו מרצה מעולה, גילי דרורי, לנהל את התוכנית שהביאה רעיונות מצויינים, שהסגל מוכן לתמוך בהם. אנו מנסים להפוך את התוכנית לתוכנית דגל בפקולטה, וזה יכול להפוך להצלחה אדירה. אני מאוד אופטימי לגבי התוכנית. זה מקום לבנות קוהורטים מעולים, ואני מקווה שנראה את זה גם בדברים כמו 'פקפוק', ובזה שעוד סטודנטים מתחברים למחלקה, ועוד רעיונות טובים בפורום MA, שכל זה מביא התחדשות ואנרגיה למחלקה. נעשו גם הרבה מאמצים לחבר את הדוקטורנטים למחלקה. זה אחד הדברים שהרגשתי שהכי חסר פה. אם זה בכנס דוקטורנטים, ואם בקורס חדש שנפתח לדוקטורנטים, שנותן מיומנויות בכל מיני רמות ויש הרבה התעניינות של דוקטורנטים. אני מקווה שנצליח לחבר לתכנית הזאת בעתיד גם את הפוסט-דוקטורנטים, שזה השנה עוד לא קרה. הניתוקים שיש בין הרמות השונות בתוך המחלקה הם לא בהכרח טבעיים. סטודנטים בBA מכירים מסטרנטים דרך התרגולים, אבל אין מספיק אינטראקציה עם תכנית הדוקטורט, שזה דבר טוב גם בשביל הBA וגם בשביל המסטרנטים.

אלו שינויים חשובים לקראת שנה הבאה, שיהיו בה לא מעט אנשים שנמצאים בדרך – חדשים שמגיעים, מורים בשבתון ומרצים מן החוץ. בהקשר הזה אני רוצה גם לברך את פרופסור ורד ויניצקי-סרוסי שהתקדמה והתמנתה לדיקנית האישה הראשונה של הפקולטה למדעי החברה ואחת הדיקניות הראשונות בכלל, ואני חושב שזאת בחירה מצוינת.

שינוי נוסף, שורד ויניצקי-סרוסי הייתה מרכזית בהובלה שלו דרך הפקולטה, הוא של קורסים באנגלית. החל משנת הלימודים הבאה סטודנטים בBA יצטרכו לקחת 2 נקודות של קורס בחירה באנגלית. אז אנחנו מתחילים להציע 2-3 קורסים באנגלית, ביניהם אחד שמרסי, האנתרופולוגית החדשה במחלקה, תיתן ואחד שאני אתן. החזון הוא להשתייך למערך הרחב שקורה באירופה, שאוניברסיטאות נהיות יותר בינלאומיות וקולטות סטודנטים מיותר מקומות שרוצים להתמקד בתחום ספציפי. פה זו מגבלה, ואם אחוז מסוים של קורסים יהיו באנגלית, זה יפתח דלתות לסטודנטים שלנו החוצה. כמו שקריאה באנגלית היא דרישה אז גם הקשבה באנגלית תהפוך להיות דרישה במחלקה. סטודנטים עדיין יוכלו להגיש חומר בעברית אבל הקשבה באנגלית היא כלי חיוני להתמודד עם העולם היום, זה חלק מרכזי בחינוך שאנחנו נותנים. 

 

אתה יכול להרחיב על היערכות הסגל לקראת שנה בבאה? יודעים מי ייתן קורסים?

אנחנו מנסים קודם כל לתת פתרונות פנימיים ליציאה לשבתון, ולהתמודד גם עם ההשלכות של השביתה: אנחנו מנסים להיות אחראים מבחינה תקציבית לקליטת האנשים, כי לפי ההסכם החדש אנחנו מחויבים להעסיק אותם ליותר זמן במשכורת יותר גבוהה. חלק מהאנשים שיתנו קורסים הם מוכרים במחלקה כמו גילי המר ונעה אפלויג. זה חלק מהניסיון שלנו לתת לדוקטורנטים של המחלקה הזדמנות של שנה-שנתיים ללמד. אני חושב שהאווירה במחלקה טובה וחיובית, וזאת גם הייתה האווירה בתהליך הגיוס של הסגל החדש.

 

כבר שנים רבות אין במחלקה כמעט אף סוציולוג פוליטי. התחום חלש מאוד, ונראה כי יש ביקוש מצד סטודנטים בתארים השונים. האם יש כוונה לחזק את התחום על ידי קבלת חוקרים מהתחום הציבורי-פוליטי למחלקה?

בהחלט. זה תחום שמאוד חשוב לנו. היה לנו מועמד אחד למשרה שעוסק בסוציולוגיה פוליטית שהגיע לshort list, אבל חשוב לנו מאוד לשמור על רמה גבוהה של הסגל שאנחנו בוחרים. כל גיוס לאוניברסיטה זה סכום מטורף, וזה אחריות לא קטנה שאנו לוקחים אותה די ברצינות. לכן, הסף להתקבל הוא לא פשוט. אז למרות שהיה לנו מישהו בסוציולוגיה פוליטית, שזה נורא חסר לנו, אנחנו לא גייסנו אותו. בחרנו במישהי שעוסקת בסוציולוגיה של המשפחה וריבוד, שאלו גם אזורים שאנו זקוקים בהם לחיזוק. כן גייסנו אנתרופולוגית פוליטית, מרסי ברינק-דנן, שתעביר גם קורס באנתרופולוגיה פוליטית שנה הבאה, בנוסף לתחומי העיסוק שלה באנתרופולוגיה של אירופה ובאנתרופולוגיה בלשנית.

 

בהמשך לעניין הלימוד באנגלית, איזה עוד דגשים חשובים בעיניך עבור הסטודנטים במחלקה?

חשוב לי שיוכלו להציג משהו ולדבר מול קהל. חוץ מזה, מאוד חשוב הדגש האנליטי. אני בא מתחום כמותני של מספרים, אבל חשוב לי מאוד שסטודנטים יראו מידע בכל צורה שהיא (ראיונות, נתונים אחרים) וידעו לעשות בו סדר ולהוציא ממנו הבנה וטענה מרכזית.

 

מה עמדתך בשאלת "המסדרונות הריקים" ואי-נוכחות הסגל במחלקה?

קודם כל, מי שגר בתל-אביב ימשיך לגור בתל-אביב, אבל אנחנו מנסים לתת תמריצים להגיע למחלקה יותר מפעמיים בשבוע, שאחד מהם הוא קבוצות העבודה החדשות שהקמנו שאמורות למשוך גם סטודנטים. הקבוצה בנושא פריון התחילה לעבוד כבר השנה. זאת עוד דרך שלנו לערב גם סטודנטים לתארים מתקדמים סביב נושאי המחקר שלהם, ואולי גם יצירת אפשרות למשרות כעוזרי מחקר עבור סטודנטים בתואר הראשון. ברור שהרבה מהמשרות האלו מתפרסמות בדרך בלתי-פורמאלית, אבל כשאני שלחתי מייל לכולם עם הצעה לעבודה במחקר קיבלתי רק ארבע פניות מסטודנטים, חשבתי שאקבל הרבה יותר.

 

באיזה עוד דרכים אפשר לחבר יותר סטודנטים דווקא מהBA לנעשה המחלקה? יש לפעמים תחושה שרוב הפעילות המחלקתית לא מיועדת להם, והם אינם מודעים אליה.

יש ניתוק מדהים. אני חושב שאנחנו צריכים למצוא איזה דרך לחבר. הדבר הכי נפלא לדעתי שאנחנו עושים זה עם הפורום MA, שכל הסגל מציג את העבודות שלו לפני הפורום, כדי שיכירו מי עובד במחלקה, וזה גם נותן לנו דרך לראות סטודנטים שאנחנו לא תמיד רואים. צריך למצוא דרך שהסטודנטים יכירו אותנו, שידעו מי אנחנו ומה אנחנו עושים, ויראו את המגוון של המחקרים.

 

לכל הפעילויות האלה, מגיעים סטודנטים שגם ככה מעורבים במחלקה דרך 'פקפוק' או דרך תכנית המצוינות. איך מגיעים לאותם סטודנטים שאולי היו מוצאים עניין, אבל לא בהכרח מכירים את הנעשה?

בקורס של ורד ויניצקי סרוסי על חברה ישראלית, למשל, היא הביאה את אווה אילוז לדבר בקורס בדיוק אחרי פרסום סדרת המאמרים שלה ב"הארץ". זה רעיון מעולה. אני חושב שיש הרבה מקום להשתמש בכלים האלה כדי שסטודנטים יכירו יותר את עושר ההזדמנויות במחלקה. אני חושב שחשוב שנגדיל את הנוכחות של הסגל הבכיר שלנו בתוך הBA, אני בעצמי מתכוון לתת קורס כזה בשנה הבאה וזה מאוד חשוב.

עם זאת, סטודנטים צריכים בעצמם לקחת אחריות, ולעזור להחיות את המקום הזה. למשל השנה הקימו לראשונה וועד לתלמידי התואר הראשון, שהיו פעילים מאוד בצד החברתי, ומאוד שמחתי על זה. הם ניסו גם לעשות אירוע עם הסגל, אבל זה לא כל-כך עבד. אבל אני בהחלט חושב שיש מקום ליוזמות. היוזמה לשינוי אצל הדוקטורנטים, אני הייתי אמנם מוכן לזה, אבל היוזמה הגיעה מהדוקטורנטים. מסטרנטים גם התחילו לחשוב על ארגון כנס. תתארגנו, ותחשבו על רעיונות. אני לא אומר שכל האחריות עליכם, אבל אתם יכולים לעשות פה דברים מעולים, ואנחנו נתמוך בכם. גם מהפורום MA עולים הרבה מאוד רעיונות טובים. אני חושב שהקורס הזה הוא מאוד חשוב למחלקה ולאווירה בתוכה.  

אבל יש גם אחריות על סטודנטים לבוא ולהכיר את הסגל. אם מישהו מעוניין באי שוויון למשל, שילך להכיר את הסגל שעוסק בכך. לכולם יש שעות קבלה. איך תכירו את האנשים אחרת? בדרך כלל אני יושב פה לבד ומשחק טטריס…

 

פשוט להיכנס? בלי שום מסגרת? אף סטודנט BA לא מכיר את האופציה הזאת…

בטח, אלו שעות קבלה. זה נראה לי לגמרי סביר. איך תחליטו אם אתם רוצים לעשות פה MA?! אני לפעמים המום מהמרחק. מצד אחד, אין מרחק בין סטודנטים לסגל ומישהו יכול לבוא להגיד לי "גיא, מה נשמע?", מצד שני, לא באים לדבר עם הסגל. אנשים באים לאוניברסיטה כדי ללמוד, ולהכיר דברים. זאת הזדמנות נהדרת – בואו להכיר את הסגל. אתם תגלו אנשים שמאוד פתוחים לדבר. אני רוצה שתבואו ושתישארו איתנו. המון דברים קורים פה. אנשים חוקרים מקומות בכל העולם. יש פה דברים נורא מעניינים. ללכת לקורסים בלבד בצורה מינימליסטית, זה פשוט פספוס. לא תהיה לכם עוד הזדמנות לעבור את החוויה הזו.

אני למשל מאוד התאכזבתי מהנוכחות בכנס דוקטורנטים האחרון, שאורגן יפה מאוד ע"י אדם קלין אורון וניצן רותם, ושניתנו בו הרצאות מרתקות. הדוקטורנטים, הנוכחות שלהם הייתה סבירה, אבל עדיין הרבה יותר מדי לא באו להקשיב

לקולגות שלהם. המסטרנטים היו בחוסר נוכחות מאוד בולט. תלמידי BA בקושי ראיתי בכלל. זה היה אירוע שפרסמנו אותו בכמה מקומות, והיו שם הרצאות מרתקות על מחקר עכשווי עם מצגות טובות, על כל מיני תחומים. אני פשוט לא הבנתי, אולי זה מראה על פער קוגניטיבי שלי, איך אירוע כזה יכול לקרות במחלקה שלנו, וסטודנטים פשוט לא חלק ממנו. וזה אחרי שמדברים על "המסדרונות הריקים". האחריות היא לא רק על צד אחד.

 

בתואר השני יש הרבה פעמים הרגשה של מיעוט קורסים של תוכן לעומת קורסים מתודולוגיים, מה דעתך על זה?

תראו, כל הפקולטה ירדה בכמות נקודות הזכות שנדרשות עבור תואר שני וזה שם אותנו במצב שמצריך בחירה. כל מרצה היה שמח ללמד בתחום שלו, אבל יש כמה דברים בסיסיים שאנחנו לא מוותרים עליהם. זה סוג של משחק סכום אפס – איך אתה יכול לקרוא עבודות אם אתה לא מבין מתודולוגיה או תיאוריה?

 

יש גם טענות שבגלל הגודל של מגמת הארגון, כיתות התואר השני מאוד מלאות. יוצא גם שתלמידי המחקר לא מקבלים למידה אינטימית וגם שתלמידי הארגון, שרובם לא במסלול מחקרי, לומדים ידע פחות פרקטי ומוכוון "שטח" ממה שהם רוצים.

תלוי למה אתה קורא "כיתות גדולות". גם אני למדתי MA בברקלי עם כיתות של 30 תלמידים. אם זה לא קורס סמינריוני, אז יכול להיות בסדר גמור. השנה פחות שמעתי תלונות על בעיות בנושא הזה, זה עלה יותר בשנה שעברה. שאלת הדגש המחקרי לעומת דגש על "לימודים פרקטיים" מעלה שאלות מאוד גדולות בקשר לעתיד האוניברסיטה ולמבנה שלה. יכול להיות שבעוד עשר שנים לא נהיה איפה שאנחנו עכשיו בעניין הזה. עולות שאלות אם נהיה Graduate School  או לא, זה מעלה הרבה שאלות.      

 

מה עמדת המחלקה לגבי רמת ההוראה של סגל המרצים? באילו דרכים מקנים כלים להוראה למי שהולך להרצות לפני סטודנטים? זה נושא שעולה הרבה אצל הסטודנטים

בדרך כלל, לא מלמדים אף אחד להיות מורה. אנשים סופגים את זה מהמורים שלהם לטוב ולרע. ואז פתאום אתה צריך ללמד וזה עובד בעיקר בשיטת "ניסיון וטעייה". לסגל כן יש כל שנה סדנאות, גם אם לא כולם הולכים אליהם. יש כאן כלים לעזור לסגל שלנו. לפעמים גם ניתן "הזמנה חמה" למישהו לבוא לסדנה כזאת. אני לא בטוח אם זה קיים אצל המסטרנטים והדוקטורנטים. אני חושב שזה יהיה מאוד מבורך, שסטודנטים מהדוקטורט והMA יעברו איזושהי הכשרה פדגוגית. בגדול הרמה נראית לי טובה, לעומת מחלקות אחרות. זה גם לפי ציוני הוראה שראיתי. כמובן שיש הטרוגניות, ואנחנו צריכים לתת יותר תמריצים למרצים הטובים. אנשים שכן נתקלים בבעיות, צריכים לפנות אלינו. יש יועצת BA, ויועצת MA. צריך להשתמש בכלים שיש כדי להודיע לנו שדברים לא מתנהלים נכון.

 

כמה רמת ההוראה הייתה שיקול בבחירת הסגל החדש?

מי שאנחנו מקווים לקלוט עכשיו שנבחרה בסיבוב האחרון, היא בנאדם שידענו שהיא מורה מצוינת, שזה בהחלט היה חיובי בעדה, והיה חשוב לנו. היא במקרה גם חוקרת מצוינת, אז זה היה קל. גם מרסי ברינק דנן, היא כבר פרופסורית באוניברסיטת בראון, אוניברסיטת Ivy League שבה הוראה זה דבר קדוש, והיא באה עם ציונים טובים בהוראה. גם גילי דרורי שהיא מורה מצוינת, הגיעה מסטנפורד. אמנם אצלנו יש כבוד להוראה, אבל במקומות כמו סטנפורד, שתלמידים משלמים 50,000$ בשנה ללימודים, הכבוד להוראה הוא אפילו יותר גדול. המורים לוקחים את זה מאוד ברצינות. אני מקווה שכל המרצות החדשות יעזרו לנו לחזק את ההוראה עם רעיונות חדשים, ואני חושב שנוכל ללמוד מהן הרבה.

 

תרצה לומר משהו לסיום?

המסר העיקרי שלי הוא Challenge yourself! – אנשים מכל העולם באים לפה לדבר, תלכו לשמוע אותם! אתם בBA והם באים לאוניברסיטה שלכם, אני מקווה שנראה אתכם יותר.