check
במרחק הקלקה מכאן: עיתונות יהודית היסטורית ברשת | פקפוק

במרחק הקלקה מכאן: עיתונות יהודית היסטורית ברשת

מאת: יהודה טרואן

בשורה לכל צרכני וחובבי העיתונות ההיסטורית: הסריקה הסיזיפית במיקרופיש, חריקת גלגלות המיקרופילם, הצילום היקר והמסורבל במכונת צילום מיוחדת אי-שם במרתף – כל אלה עתידים לפנות את מקומם לחיפוש ממוחשב של טקסט חופשי, במרחק הקלקה מן המחשב האישי של כל אחד מאתנו.

ניצני המהפכה כבר כאן, והחלוץ בראש המחנה הוא האתר 'עיתונות יהודית היסטורית', מיסודה של אוניברסיטת תל-אביב ובית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי. כנסו והתרשמו. אתר זה, הנגיש חינם וללא חובת רישום, העלה עד כה על הרשת יותר מ-300 אלף עמודים זמינים לחיפוש משישה עשר עיתונים יהודיים – כלומר, עיתונים שנכתבו ויצאו לאור על ידי עורכים וכותבים יהודים. העיתונים, שתקופת פרסומם משתרעת על יותר מ-100 שנים (החל ב-'המגיד' ב-1856 וכלה בעיתון 'דבר', עד שנת 1966), מסווגים לשלושה מדורים ראשיים: מדור עיתונות הישוב ומדינת ישראל (ובכלל זה עיתון דבר עד 1966 וה-Palestine Post עד 1950, השנה בה החליף את שמו ל"ג'רוזלם פוסט" המתפרסם עד ימינו); המדור לעיתונות יהודית בארצות ערב; ומדור העיתונות העברית במאה ה-19. לבד מעיתונים בעברית ניתן למצוא במאגר גם עיתונים בצרפתית, בערבית, באנגלית ואפילו בהונגרית.

חיפוש ממוחשב ברשת:IN           חריקת גלגלי המיקרופילם: OUT

בשונה ממאגרי עיתונות אחרים, למשל הארכיון (בתשלום!) של אתר הארץ לכתבות מ-1994, המבוססים על מאגר טקסט שאינו משמר את תצורת הכתבות המודפסות, הרי שהמאגר הנוכחי מבוסס על סריקה של דפי עיתון, ובדומה למיקרופילם לסוגיו, מתאפשרת בו צפייה במראם המקורי של העיתונים. אולם לקבצים הסרוקים במאגר הנוכחי יתרונות בולטים על המיקרופילם, ובעיקר האפשרות לערוך חיפוש בכל המלל שפורסם בעיתון לאורך שנות הופעתו. כך, למשל, אם בעבר רצה חוקר לבדוק מתי מופיעה המילה 'סוציולוגיה' בעיתון 'הצבי' שנתפרסם בארץ-ישראל בעריכתו של אליעזר בן יהודה (1915-1884), לא הייתה לו ברירה אלא לעבור במיקרופילם עמוד-עמוד, גיליון-גיליון, שנה אחר שנה – משימה מתישה, ולמעשה בלתי-אפשרית. ואילו היום, הקלדת מילת החיפוש מעלה תוך שניות אחדות את התוצאה המבוקשת ואף "ממרקרת" אותה בתוך הכתבה. במקרה זה, אגב, אכן נמצאה כתבה בודדת מ-1912 ובה המילה "סוציולוגיה". בכתבה מתבשרים תושבי יפו על תחילתם של "השעורים העממיים" שנחוצים משום ש"אין בזמן האחרון מקום בשביל הצעירים שיבלו את שעותיהם הפנויות." הצעירים יוכלו ללמוד "הספרות העברית והכללית, דברי הימים העברים והכללים, סוציולוגיה, כלכליות, טבע, צמחים, כתיבת הארץ, פיסיק, חמיה, מטמטיק, זיאולוגיה וגיאולוגיה". מכאן אפשר להסיק לפחות שתי מסקנות, האחת מפתיעה והשנייה רדיקלית ממש: (1) נותרו שנתיים להיערך לחגיגות המאה לסוציולוגיה הישראלית; (2) לימוד סוציולוגיה יכול להיחשב לבילוי, שעשוי להפחית שעמום בקרב צעירים!!

זמינותו של המאגר וקלות החיפוש בו יוצרים מציאות שבה קביעות כגון "המונח 'סוציולוגיה' הופיע בעיתונות העברית כבר ב-1896", שפעם היו שמורות רק למלומדים מופלגים, הופכות היום נחלתם גם של תלמידים בראשית דרכם – אם רק ישכילו להיכנס למאגר ולעשות את החיפוש הנכון. גם סטודנט שכותב עבודה סמינריונית יוכל בקלות יחסית לאתר מקורות היסטוריים ראשוניים כבסיס לעבודתו. מורים ומרצים יכולים להשתמש במאגר להוספת עניין לשיעורים (למשל, בשיעור על פרשת 'אלטלנה' יוכלו להשתמש בכתבות רלבנטיות מעיתון דבר ומן ה-Palestine Post). כמו כן, מעבר לשימוש בטקסטים העיתונאים כמקורות היסטוריים שבהם התוכן הוא העיקר (מה קרה באירוע האמור? כיצד סוקר?),  טכנולוגית הסריקה וזיהוי הכתב (OCR) יוצרים למעשה מאגרים של 'טקסטים חיים' בהם ניתן להיעזר לניתוח שיח (discourse analysis) בתחומי מחקר שונים, ובהם ענפים של הסוציולוגיה והבלשנות.

ניכר שמקימי האתר השקיעו מחשבה רבה בתצוגה ובאינפורמציה שראוי להיכלל בה. לכל אחד מן העיתונים מובא רקע תמציתי על העיתון במגוון נושאים, כגון: מי הקימו את העיתון, מי היו עורכיו, מתי והיכן התפרסם, מה הייתה תפוצתו ומי קהל קוראיו, וכדומה. האתר מביא מידע למשתמש ובו מדריך מקיף (אך ידידותי) להתמצאות באתר וטיפים לחיפוש. אף שהן אינן מקושרות לטיפים לחיפוש (וחבל שכך), טוב עשו מקימי האתר שהביאו המלצות מיוחדות המתחייבות מן המוקשים המייחדים חיפוש בעיתונות היסטורית, כגון שינוי שמות מקומות (למשל: קונסטנטינופול = איסטנבול), וריבוי שיטות איות המשתנות מתקופה לזולתה וממקום אחד למשנהו (למשל: חמיה = כימיה; כלכליות = כלכלה; פריז = פאריז = פריס = פאריס = פאריש).

כמובן שיש גם מה לשפר. אפשר לציין למשל את נושא ההדפסה; כיום כל כתבה שנשלחת להדפסה נשלחת למעשה כקובץ תמונה בגודל עמוד. במקרה של כתבות קצרות אין כל בעיה, אבל כתבות ארוכות "נדחסות" לתוך העמוד, והכתב הופך קטנטן עד לא קריא. סוגיה אחרת היא מנוע החיפוש; באתר יש אופציות חיפוש מתקדמות המאפשרות חיתוך של ביטוי בוליאני [מילה וגם/או/ולא/ליד מילה] עם שדה [כתבות/תמונות/פרסומות], תקופת זמן, עיתון, ושפה. חיפוש זה נותן הרבה, אבל לא מספיק. כבר היום קיימים מנועים חזקים וחכמים יותר. אפשר לקוות שבעתיד יהיה מנוע שיוכל, למשל, לחפש גם לפי שורש, ושיאפשר חיפוש מתקדם שרגיש למרחק בין מילות החיפוש, ואולי אף להפיק דוחות סטטיסטים, למשל, של שכיחות הופעתם של מונחים נבחרים לאורך תקופות שונות. סוגיה אחרונה היא היקף המאגר; אף שהוא מקיף למדי, נותר לקוות שבעתיד יכללו בו עיתונים נוספים, בין כאלה ששבקו חיים (למשל: 'הירדן', 'המשקיף', 'על המשמר', 'העולם הזה'), ובין גיליונות היסטוריים של עיתונים שעדיין פעילים. ואמנם, יוזמי האתר קוראים לכל מי שיכול לתרום להרחבת המאגר לעשות זאת. ברוח קריאתם, תקוותי היא שיתר עיתון דבר, מ-1967 ועד לסגירתו ב-1996, יועלה לרשת, כך שניתן יהיה להקיף גם את שפע האירועים החשובים בתקופה זו, וכן לעלעל בהנאה בין הדפים הוירטואליים של המדור הסאטירי 'דבר אחר', הזכור לטוב  (ואולי בעקבות כך יהיה מי שיערוך מחקר רציני על סאטירה פוליטית בישראל). אך גם עד שכל השיפורים יותקנו במאגר, אפשר גם אפשר (ורצוי!) לגלוש אליו, ולהפיק ממנו תועלת והנאה רבה.

 

יהודה טרואן הוא סטודנט לתואר שלישי במחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה בירושלים, ועמית בתכנית הופמן למנהיגות ואחריות. הוא כותב את הדוקטורט שלו בהנחיית פרופ' ורד ויניצקי-סרוסי.