אורבניות וסביבה

dumpster_diving_in_russia.jpg

אלכימיה מודרנית: להפוך זבל לזהב

נטע אלראי

"זה ידוע לכל כי שקית פלסטיק המונחת על המדרכה באזור ציבורי היא רכוש הכלל, בין אם חיה, ילדים, מחטטי פחים ויתר הציבור"[1]. משפט זה, בתרגום חופשי מאנגלית, לקוח מפסק הדין של בית המשפט העליון האמריקאי California Vs. Greenwood. בקצרה, תושב העיר בילי גרינווד נתפס באשמת אחזקת סמים לאחר שהמשטרה המקומית פשטה על ביתו, וזאת על בסיס שאריות סמים שהשוטרים מצאו בפח הזבל שמחוץ לביתו. בתגובה, גרינווד עתר לבית המשפט העליון נגד חוקיות הרשעתו, וזאת על בסיס התיקון הרביעי לחוקה האמריקאית, המגן מפני חיפוש משטרתי אצל אדם או ברכושו בצורה שרירותית. לכאורה, לפסק הדין הנזכר אין ולו דבר עם תופעת ה"Dumpster diving",  שבה אעסוק בכתבה זו. ואולם, בהשתלשלות אירועים מפתיעה, פסק הדין הוא שסיפק למעשה את הגושפנקא החוקית לפעולות מסוג זה לכל החפץ בכך בארה"ב. 

המשך קריאה >
tmvnt_lyrvn_shny_1.jpeg

פנים חדשות-ישנות במחלקה: ראיון עם ד"ר לירון שני

ראיין וערך: דניאל זוהר

השנה ימלאו שתים-עשרה שנים להקמת 'פקפוק'. החלטנו להתחיל את החגיגות כבר עכשיו, לרגל הזדמנות משמחת שנקרתה בידינו: ד"ר לירון שני, ממייסדי כתב-העת, בדיוק שב למחלקה כחבר-סגל. הריאיון שעשינו לו יאפשר לכם להכיר את הפנים החדשות במחלקה, וגם להתוודע לסיפור שמאחורי הקמת כתב-העת. המשיכו לקרוא ותלמדו על המשחק האקדמי (ולא פחות מכך – פוליטי), על יחסי סגל-סטודנטים במחלקה (ועל העליות והמורדות שלהם) ועל פרדוקסים יווניים (על הספינה של תזאוס, כבר שמעתם.ן)?

המשך קריאה >
אופס! נסו לרענן את הדף :)

בחזרה אל העיר – מדוע כדאי לסוציולוגים ואנתרופולוגים להבין במרחב ובתכנון?

מאת: נגה קידר ולירון שני

מושגים כמו התחדשות עירונית, משבר התחבורה הציבורית, הערכות לאסונות טבע, שטחים פתוחים, עירוב שימושים, זיהום אוויר, ערים יצירתיות וחכמות, קיימות ועוד, מציפים כיום את השיח הציבורי בישראל ומהווים עיסוק מרכזי של מקבלי החלטות. אבל איך כל זה קשור לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה?

המשך קריאה >

כשהנפש פוגשת את העיר – מחשבות על החוויה האורבנית בעקבות גאורג זימל

הסוציולוג הגרמני גאורג זימל (1918-1858), שהיה ממנסחי תיאוריית האינטראקציוניזם הסימבולי, מבקש במאמרו המפורסם "העיר הגדולה וחיי הנפש" להבין כיצד חיי הנפש מושפעים מהעיר הגדולה. ממבט ראשון נראים השניים מרוחקים זה מזה, אך נדמה שעל אף המרחק בין הנפש – רכושו של היחיד, לבין העיר הגדולה – מקומה של חברת ההמונים המודרנית, מצליח זימל לקשור קשר ייחודי ביניהן.

המשך קריאה >
אופס! נסו לרענן את הדף :)

נישואי תערובת

מאת: אלונה שץ

בת-ים ותל-אביב אמנם צמודות גאוגרפית, אבל רחוקות זו מזו שנות אור – כפי שמוכיח הדיון הציבורי הסוער סביב איחוד אפשרי ביניהן.

המשך קריאה >
אופס! נסו לרענן את הדף :)

בין חזירים לפוליטיקה – על אנתרופולוגיה, סביבה והיחסים ביניהם

מאת: לירון שני

מה הקשר בין שרפות באינדונזיה, תיירות בדרום צ'ילה, ועידה בין-לאומית בקופנהגן, הידלדלות הדיג במקסיקו, התבגרות מינית מוקדמת בסין, מים מינרליים מפיג'י, מלחמות אזרחים במזרח אפריקה ושמן זית בישראל? כל אלה ועוד רבים אחרים הם נושאים למחקר במפגש בין אנתרופולוגיה לסביבה. 

המשך קריאה >
אופס! נסו לרענן את הדף :)

הנצחה ושכחה באתרי מורשת דראקולה

מאת: טל גליקמן

"…עננים כבדים כיסו את הירח. המשכנו לעלות. לעיתים ירדנו בירידות קצרות, אך בדרך כלל עשינו את דרכנו בעלייה. לפתע התחוור לי שהרכב מוביל את הסוסים אל תוך חצר של טירה גדולה ונטושה, שמחלונותיה השחורים, הגבוהים, לא בקע כל אור, וקו המתאר שלה היה משונן כנגד השמים המוארים באור ירח."[1]

המשך קריאה >
אופס! רעננו את הדף :)

ירושלים: מפגשים בין עיר ושפה

מאת: רועי גרופי

את האהבה המחודשת שלי לסיפורי התנ"ך רכשתי כשהשלמתי בגרויות, בזכות תמי, המורה שלי בתחום. עד היום לימודיי במחלקה מהדהדים באותם סיפורים אפים שלמדנו, ובאחד מהם אני מוצא סגולה ייחודית, במיוחד מהרגע שהגעתי לירושלים.

באחד מחודשי האביב של שנת 2006, פותחת תמי את ספר בראשית פרק י"א ומקריאה לנו את פסוקים ד'-ט':

וַיֹּאמְרוּ, הָבָה נִבְנֶה לָּנוּ עִיר וּמִגְדָּל וְרֹאשׁוֹ בַשָּׁמַיִם, וְנַעֲשֶׂה לָּנוּ שֵׁם פֶּן נָפוּץ עַל פְּנֵי כָל הָאָרֶץ. וַיֵּרֶד ה' לִרְאֹת אֶת הָעִיר וְאֶת הַמִּגְדָּל אֲשֶׁר בָּנוּ בְּנֵי הָאָדָם. וַיֹּאמֶר ה', הֵן עַם אֶחָד וְשָׂפָה אַחַת לְכֻלָּם וְזֶה הַחִלָּם לַעֲשׂוֹת; וְעַתָּה לֹא יִבָּצֵר מֵהֶם כֹּל אֲשֶׁר יָזְמוּ לַעֲשׂוֹת. הָבָה נֵרְדָה וְנָבְלָה שָׁם שְׂפָתָם אֲשֶׁר לֹא יִשְׁמְעוּ אִישׁ שְׂפַת רֵעֵהוּ. וַיָּפֶץ ה' אֹתָם מִשָּׁם עַל פְּנֵי כָל-הָאָרֶץ וַיַּחְדְּלוּ לִבְנֹת הָעִיר. עַל כֵּן קָרָא שְׁמָהּ בָּבֶל, כִּי שָׁם בָּלַל ה' שְׂפַת כָּל הָאָרֶץ, וּמִשָּׁם הֱפִיצָם ה', עַל-פְּנֵי כָּל-הָאָרֶץ

המשך קריאה >
אופס! נסו לרענן את הדף :)

ליד הבית

מאת: בן בורנשטיין

בעודי משוטט ברחובות העיר בטיול של שבת בחיפוש אחר יעד, אני נתקל במחסום משטרתי על הכביש שלידו מתנדנד נביא זעם הקורא קריאות חמורות אל עבר העוברים והשבים. את המסר איני יודע, שכן איני דובר "זעמית", אבל בטוח זיהיתי את המילים "בושה" ו"תחת". מעניין אם הפירוש שלהם זהה לפירושם בעברית. אם לא היה בכך די כדי להבין, ערימות הפסולות שעיטרו את הרחובות פקחו את עיני – הגעתי למאה שערים.

המשך קריאה >
אופס! נסו לרענן את הדף :)

"האני ברצועה" – תמונות מטיולים עם הכלב ברחובות ירושלים

מאת: אלעד אור

בחודש יולי 2009, בהמשך לסדרת שינויים בחיי ובחיי בת-זוגי אימצנו כלב יקר ומצוין העונה לשם "שריף" (השוטר האמריקאי ולא נער הפלא הדרוזי). החיים במחיצת חבר פרוותיי, רגיש, בררן במזון, מצחיק, נמרץ, קפריזי ביחסו לסביבת הכלבים, מנחם, מלכלך, חידתי וסבוך-אישיות סיפקו לי אינספור רגעי עניין בעשרים החודשים שחלפו מאז. האחריות על סיפוק צרכי ריקון המעיים וחילוץ העצמות של בעל החיים  החביב דורשת מבעליו לבלות כל יום לפחות שעה מחוץ לבית. טיולי בוקר, צהריים וערב, משחקים וסכסוכים עם כלבים אחרים, ביקורי קרובים שאליהם הוא מתלווה ועוד. בעל הכלב מתחכך באופן יומיומי בסביבה שלו, וחי באינטנסיביות את הדינאמיקה של הרחוב. לא פעם הייתי הראשון להבחין בחנות חדשה שנפתחה, בתפריט ניסיוני של מסעדה או ברפורמה נוספת, מקיפה ובלתי אפשרית אפילו יותר מקודמותיה בהסדרי התנועה שסביב סלילת הרכבת הקלה. הסביבה העירונית לא העניקה לנו רק חומרים לתצפית אלא גם זימנה לנו שורה של אינטראקציות אנושיות מרתקות. מה שמעניין / מרגיז / מתמיה, ולפיכך כה סוציולוגי בפגישות הקצרות האלו, היא הדרך בה אנשים מוסרים תכנים חברתיים שעוסקים בהם, בסיטואציה או ביחסם אל האדם האחר תוך השלכה והסוואה של הדברים, כאילו הם בסך הכול "פנו אל הכלב".

המשך קריאה >
אופס! נסו לרענן את הדף :)

הון, שלטון ואקדמון: הפרטת המרחב הציבורי באוניברסיטה

מאת: איתי ארצי

בשנים האחרונות חל שינוי בשטחים הציבוריים באוניברסיטה – המרחב הציבורי באוניברסיטה הולך ונהיה ממוסחר, ונדמה שבסופו של תהליך זה כל קירות האוניברסיטה יהפכו ללוחות מודעות לפרסום, וגם תורן של הפרסומות הסמויות בתוך הכיתה יגיע. לירון שני כותב בגליון זה על נסיגתו של הממסד מהמרחב הציבורי, ועל הקשר בין אלו לבין נסיגת המחלקה לסוציולוגיה מאחריות לעשייה ולהוראה. אני רוצה להמשיך ולטעון כי לתוך חלל זה נכנס ההון, ובמקרה –של האוניברסיטה, הוא מעוניין לקבל לבעלותו ולתפעולו חלק מן הסמכות המחנכת.

המשך קריאה >
אופס! נסו לרענן את הדף :)

"לתפוס גלגל": עיצוב מרחב רכיבה בישראל 2003-2006 || טור מיקרו-סקופ

מאת: אסף חזני

בתחילת עבודת השדה, בעודי רוכב על האופניים בהרי ירושלים, פגשתי ברוכבת אופניים שהתעניינה במעשי. דיברנו, וסיפרתי לה שאני כותב עבודת דוקטורט באנתרופולוגיה. היא התלהבה ואמרה שאני בוודאי נמצא הרבה באפריקה ופוגש שבטים מעניינים. אמרתי לה שאני פוגש שבט מאוד מעניין, אבל לא באפריקה. היא התעניינה ושאלה "איזה שבט"?; "שבט רוכבי האופניים", אמרתי לה. "וואו", התלהבה, "היכן השבט הזה?" "את ואני חלק מהשבט", עניתי לה. הרוכבת הסתכלה עלי במבט מרחם, משל הייתי חוצן, ובצומת הקרובה נפרדו דרכינו.

המשך קריאה >
אופס! נסו לרענן את הדף :)

בין סביבה וקהילה: על המתח המובנה בין שמירה על הסביבה ואידיאל הקהילה

מאת: לירון שני

"...אתם כנראה לא מבינים את ערך הקהילה, אתם לא מבינים איך חיי הקהילה והחיבור לאדמה משפיעים על המדינה, על החברה, על האדם." עיניו של יהודה נצצו כשדיבר, הוא היה אחוז התרגשות כשפנה אל חברי המועצה לתכנון ובנייה: "דרך הקהילה אנחנו נשמור על הטבע, כשחיים בעיר מאבדים את הקשר אל האדמה ואל החברה", הוא המשיך בלהט, כשהוא שואב עידוד ממחיאות הכפים של חבריו המתיישבים שישבו סביבו, "זאת הבעיה של המדינה שלנו היום, הניכור – רק אם נחזור לקהילה נצליח לרפא את הקהילה שלנו מהטראומה הנוראית שעברנו ואת המדינה מהכיוון שאליה היא הולכת...".

"...כבודה של הקהילה במקומה מונח," טען מולו אמיר, נציג הירוקים, "אך הקמת ישוב כזה בלב השטח הפתוח והרגיש, לא רק שלא תשמור על הסביבה, אלא תפגע בה אנושות." 

המשך קריאה >
אופס! נסו לרענן את הדף :)

מי צריך אוזניות?! על 'השמעה בציבור' וטשטוש הגבולות בין הפרטי לציבורי

מאת: רואי חסון 

בעת נסיעה ב'קרון השקט' ברכבת המטרו של טוקיו, הרהרתי ביני ובין עצמי במחשבה עד כמה שקט זה יכול להיות טורדני, במיוחד לאוזניים ישראליות הרגילות לזמזומי טלפונים ולשאר רעשי הרקע. מחשבות אלה הולכות ומתבהרות לנוכח תופעה חדשה, המוכרת בוודאי לכל מי שנוסע תדיר בתחבורה הציבורית: תופעת "ההשמעה בציבור".

המשך קריאה >