מדיה וטכנולוגיה

אופס! נראה שמשהו השתבש. נסה.י שוב.

“This is from Mathilda”

גליה פרנק

דמו בעיני רוחכם מאורע שכבר חוויתם פעמים רבות. אתם נכנסים לאולם קולנוע חשוך, אוחזים בידיכם דלי פופקורן, אפופים בציפייה המתלווה לצפייה בסרט. אתם מתיישבים במקומכם, הסרט מתחיל ואתם נשאבים אל עולם חדש, מלא בדמויות שלא הכרתם ובעלילות מפותלות ומרתקות. האם חולפת במוחכם המחשבה, גם אם לרגע, בנוגע לזהות השחקנים  שמבעד למסך? האם אתם שואלים את עצמכם מי הם? בני כמה הם? מהי החוויה שלהם בעת יצירת הסרט? אולי איך הרגישו בפעם הראשונה שקיבלו ביקורת? האם הם גדלו בבית עם שני הורים? בדירת חדר בבניין רב קומות? האם תמכו בבחירתם להיות שחקנים? האם הם מרגישים אהובים? או שאולי זו הסיבה שהתחילו לשחק מלכתחילה?

המשך קריאה >
אופס! נראה שיש תקלה בטעינת התמונה, לחצ.י על הקישור שוב.

"ועשית ככל אשר יורוך"? שינויים במבני סמכות וכוח חרדיים בצל הקורונה

מאת: אברהם לפאיר

הימים ימי קורונה. טלטלה כלכלית, חברתית ומנטלית אינה פוסחת על אף אחד ואחת שחיים בימים אלו בצל המגפה, בהיעדר הידיעה כיצד ומתי ייגמר המשבר ומה יהיו תוצאותיו. כיוצא המגזר החרדי וכסטודנט למדעי החברה, אני מתעניין מאוד במתרחש בחברה החרדית בימים אלו. משיחות רבות שניהלתי עם קרובי משפחה חרדים, עלו אמירות שונות שהציתו את "הדמיון הסוציולוגי" שלי וחשתי צורך לנסות ולהבין את המתרחש בחברה החרדית בימים אלו. בכתבה הבאה אתמקד בזרם הליטאי של המגזר החרדי ואנסה לבחון כיצד עשוי משבר הקורונה להשפיע על מבני הכוח בתוכו. אנסה לבדוק האם מגפת הקורונה תהווה גורם מטלטל לתפיסות העולם החרדיות כלפי הממסד הרבני, והאם השלכותיה על המגזר הליטאי תהיינה רחבות בהרבה מהנראה לעין.

המשך קריאה >
אופס! נסו לטעון את הדף מחדש :)

הרהורים על פאטנם בתור בסופר

מאת: תמר וינוגרד

מבין כל השינויים המוזרים שהתרחשו במהלך תקופת ההסגר של הקורונה, הפתיע אותי לגלות שאחד הדברים שהכי התגעגעתי אליהם היה המנהג המעט-תימהוני שמכונה people watching (או צפייה באנשים – בעברית צחה). לפני הקורונה הייתי יוצאת לרחוב עם כוס תרמית מלאה בקפה, יושבת על ספסל, ובוהה באנשים שעוברים לידי ומולי. יש בזה משהו מרגיע עבורי. הפסיפס האנושי המורכב והרחובות של השכונה יוצרים ערבוב של מוכרות וזרות שמדבר אלי, שמנחם אותי. משהו בפסיפס המורכב הזה היה כל כך חסר לי בתקופת הקורונה. במקום לצאת לרחוב, הייתי מוצאת את עצמי לוקחת כוס תרמית מלאה בקפה, מתיישבת על הספה, וצופה באנשים דרך הפיד של פייסבוק. וכמו שכולנו יודעים –  זה ממש לא אותו דבר.

המשך קריאה >
The image failed to load. Please try refreshing the page.

מרתון לחדשנות או פשוט הזדמנות להכיר?

בעידן של האצה טכנולוגית מהירה, ארגונים נלחמים על הניסיון לייצר חדשנות פורצת דרך על מנת לשרוד ולצמוח. בין ריבוי הכלים שמבטיחים חדשנות ארגונית הצטרף בעשור האחרון גם ה"האקתון" כשיטה השואפת להיות בשורה ביצירת חדשנות פורצת דרך, תוך סיכון אפסי לארגון ורתימת קהילות ומגוון אנושי בתוך ומחוץ לארגון. אלו הן תחרויות חדשנות קצרות טווח במסגרתן מומחי תוכן ואנשי היי-טק חוברים לצוותים ארעיים לטובת ייצור פתרונות חדשניים לבעיות שהוגדרו מראש על ידי המארגנים. המטרה: לייצר את האב טיפוס היישים והטוב ביותר, במסגרת 48 שעות רצופות בלבד, ולזכות בתחרות. לכאורה זהו זמן קצר מדי על מנת לפתור סוגיות מורכבות, אך אירועי האקתון זוכים לתשומת לב ניהולית גוברת. יתרה, האקתונים כמעט ולא נחקרו ומכאן הסקרנות מה מתרחש במסגרת התחרויות, מה הן התופעות החברתיות ומה הקשר בינן לחדשנות?

המשך קריאה >
אופס! נסו לרענן את הדף :)

על פמיניזם וטלוויזיה ישראלית

מאת: שיר ידיד

העיסוק בסוגיות מגדריות ובדבר מקומן של נשים בחברה הפך מרכזי יותר ויותר בשנים האחרונות. יתרה מכך, נדמה כי השיח המגדרי אינו יורד מסדר היום, והוא מציף סוגיות העוסקות הן בתפקידיהן השונים והמורכבים של נשים והן בחלוקת העבודה בין גברים לנשים. ביטוי לכך ניתן לראות בכתבה שפורסמה במוסף התרבות של עיתון 'הארץ',[1]ומציעה ביקורת לשני ראיונות  טלוויזיוניים שנערכו עם שתי נשים מפורסמות בבידור הישראלי. במאמר זה אנתח את הכתבה תוך שימוש בשתי תיאוריות מגדריות שונות, ואבקש לטעון כי למרות ההתקדמות הרבה שנעשתה לאורך השנים במעמדן של הנשים, אנו עדים למקרים רבים של רגרסיה. בכתבה שנדונה ניתן לראות את נקודות האור וההתקדמות שנעשתה מחד, ואת הקשיים והאתגרים שעדיין נכונו לפמיניזם מאידך.

המשך קריאה >
1102px-esc2018_-_israel_08_cropped-175x150.jpg

מלחמת נשים: מבט סוציולוגי על האירוויזיון

מאת: אדוה מצליח

תחרות הזמר "האירוויזיון" לשנת 2018, אשר התקיימה בליסבון, בירת פורטוגל, הסתיימה בניצחונה של נטע ברזילי עם השיר "Toy"[1], כמייצגת של מדינת ישראל. הסקרים הצביעו על סיכוי גדול לזכייתה של ישראל בתחרות, למרות התחרות הצמודה שסיפקה נציגת קפריסין, אלני פוריירה. מאז שברזילי ניצחה בתחרות, היא עלתה לשיח הציבורי, בתקשורת וברשתות החברתיות, פעמים רבות, בשל הנראות יוצאת הדופן שלה והתוכן של השיר אותו שרה. אחת הכתבות שתפסה את תשומת לבי בהקשר זה, הייתה של כתבת 'הארץ' שני ליטמן (2018) "נטע ברזילי ניצחה עם מודל חיובי של נשיות", העוסקת בהופעתה וניצחונה של נטע ברזילי בתחרות האירוויזיון, ביחס לזמרת הקפריסאית. אבקש לנתח כתבה זו באמצעות שלוש תיאוריות מגדריות שמעמידות במרכזן סוגיות כמו אידיאל היופי, מיניות, פמיניזם.

המשך קריאה >
אופס! נסו לרענן את הדף :)

הפין המכוער

מאת: אור גיל

מתוקף מעמדי כסטודנטית לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה, ובל נשכח – כאשה, אחד מהתחביבים האהובים עלי הוא ניהול שיחות סלון על מגדר ופמיניזם בשעות הלילה הקטנות. כאלו שמתחילות בקלילות ובשימוש יתר במילה פטריארכיה, מתפתחות לתחרות ניים-דרופינג שמבוססת על מי שיננה יותר שמות מהמקראה למגדר, ונהפכות לממש רציניות כשאני זורקת לאוויר מילים כמו "הכל, פרפורמנס, אין, מגדר" (לא בהכרח בסדר הזה). אלו הם הדיונים הקלאסיים, שאחריהם אני יכולה להניח את הראש ולהירדם בתחושה שאני בעצם בדרך להיות אישה ממש חזקה.

אולם לאחרונה, מבקר בסלון שלי נושא שיחה חדש המדיר את שנתי בלילות: הוא-הוא הפין המכוער.

המשך קריאה >
אופס! נסו לרענן את הדף :)

רוצה שווה יכולה. אך מי אמור לפתוח לי שער?

מאת: נועה נוימארק

בחודש דצמבר האחרון השיק ערוץ הילדים קמפיין בשם "רוצה שווה יכולה", שמטרתו לעודד בנות להאמין בעצמן. הקמפיין מורכב מקליפ של שיר הנושא, אותו מבצעת שירי מימון למילים של נועם חורב, וכן שורת תצלומים של סלבריטאיות ונשות מפתח, וגם מעט גברים שהחליטו לתמוך. בעקבות קמפיינים מוצלחים קודמים שהוביל ערוץ הילדים, ונוכח החשיפה התקשורתית והכסף שיש בידיו, החלטתי שישנה חשיבות רבה בבחינת המסרים המועברים בקמפיין האחרון. על-פניו מדובר במסר חשוב, המועבר על-ידי ערוץ תקשורתי בעל השפעה: ערוץ הילדים מעודד בנות להאמין בעצמן, ומפיץ את המסר שהן יכולות להיות מה שהן רק רוצות. אבל עם כל הפרחים והשושנים, חשוב שנשים לב גם להיבטים יותר מורכבים של המסר.

המשך קריאה >
אופס! נסו לרענן את הדף :)

Emojim All the People

מאת: אור גיל

מכבים אורות, מנתקים את הפלטה ומפסיקים את סבב הקטאן בעיצומו – כך, לרקע ברכת "ברוך שהחזירנו הפלאפון", הבדלנו עוד יום מקודש לחול וחיברנו את עצמנו לשקע של העולם. אך לא היה זה מוצאי שבת רגיל, שכן אף אחד לא חזה את הקצר, שעם שאלה אחת הפיל את משכננו והאפיל את הסלון. בעודי יושבת על הספה, נושמת לסירוגין בין צלצול להודעה, בת דודתי, ג'ינג'ית שכבר יודעת משהו על העולם, העלתה בפני את הסוגיה הקשה מכל – למה אין אימוג'י ג'ינג'י? הסתכלתי עליה בתדהמה, לא האמנתי שזה מה שבאמת מפריע לה, מנגד לעובדה שעדיין אין אימוג'י של פלאפל.

המשך קריאה >
אופס! נסו לרענן את הדף :)

"אמהות מבשלות ביחד" מציעות מתכון לפמיניזם

מאת: ניצן ריבלין

"אמהות מבשלות ביחד" היא קבוצת פייסבוק ציבורית שהוקמה לפני כשנתיים ומונה קרוב ל-300 אלף חברות. זו קבוצה שיתופית שנועדה בעיקר לאמהות (אך לא רק), ומאפשרת פלטפורמה של שיתוף מתכונים והתפארות בקינוחים. בנוסף, הקבוצה מהווה במה לשאילת שאלות והתייעצויות בסוגיות של הורות ומשפחה, כגון מציאת בייביסיטר, וכן בנושאים של תחזוק משק הבית, כגון המלצות על מכשירי מטבח ובעלי מקצוע.

כך הגעתי לשם גם אני, סטודנטית עייפה שמסיימת את יום הלימודים עם קערת קורנפלקס במקרה הטוב או שקית במבה במקרה הרע. בדומה לחווית הצפייה בתוכניות האוכל המגוונות, נראה כי אין כמו להתמרמר על ארוחה עלובה תוך צפייה במאכלים משובחים ואיכותיים.

המשך קריאה >
אופס! נסו לרענן את הדף :)

התמונה הגדולה: על הקשר בין מחקר חברתי ו-Big Data

מאת: נופר גואטה

ממחקר שהתפרסם במאי האחרון עולה כי 90% מהמידע בעולם נוצר במהלך השנתיים האחרונות. בהתסכלות על ציר הזמן הנמתח משחר ההיסטוריה נראה כי מדובר בנתון מופרך, אך לאור המציאות הטכנולוגית שסביבנו, האם עובדה זו אכן מצליחה להפתיע?

המשך קריאה >
אופס! נסו לרענן את הדף :)

יצאנו לרקוד- מה להארלם שייק וגלוקליזציה

מאת: ניצן לונברג

לפני קצת פחות משנה שטף גל של סרטוני "הארלם שייק" את הרשתות החברתיות המקוונות. אלה היו סרטונים קצרים של כשלושים שניות המציגים מספר משתנה, בין בודדים לעשרות, של אנשים הרוקדים בתנועות משונות לצלילי השיר "הארלם שייק" של מפיק מוזיקה אלקטרונית אמריקני בשם באואר (Baauer). הסרטונים נעשו כמעט באותה צורה בכל פעם. ב-15 השניות הראשונות לסרטון רואים אדם אחד רוקד לצלילי השיר, לעתים קרובות חבוש קסדה או מסיכה, מוקף באנשים שלא שמים לב למעשיו. בשלב זה הסרטון נחתך וברגע שמתחיל סאונד הבס, רואים קהל שלם של אנשים לבוש בתחפושות רוקד יחדיו.

המשך קריאה >
אופס! נסו לרענן את הדף :)

בין הים והביצות: האזנה ומחשבה על להקת הפה והטלפיים

פינת התרבות של חודש אפריל מוקדשת ללהקת הפה והטלפיים, להקה שהוציאה עד היום ארבעה אלבומים, וביום האחרון של 2013 אמור לצאת האלבום החמישי שלה. ללהקה התוודעתי בשנות התבגרותי, כאשר הייתי נוהג לפקוד את החנות האוזן השלישית בחיפה, ובייחוד את המדף של האלבומים הישראליים האלטרנטיביים. העטיפה המשונה במקצת משכה את לבי, והמחיר הנמוך יחסית שיחק גם הוא תפקיד. רכשתי את האלבום "ירושלים", שכלל גם את שני האלבומים הקודמים, "בין הים והביצות" ו"בחלל".

המשך קריאה >