מאת: שי דרומי
"הפער העדתי", אותו ביטוי שנזרק לאוויר חדשות לבקרים, הוא מושג מפתח בסוציולוגיה של החברה הישראלית. מהו, למעשה, אותו פער? כיצד מודדים אותו? האם הוא עדיין רלוונטי בימינו?
שתי דעות מובאות לשיפוטכם ומשקפות את חמקמקותו של המושג. מבלי להסכים על הביטוי האמפירי של הפער העדתי, לא נדע לעולם גם מה עתידו. תשובות סותרות לגבי עתידו עולות מבחינת ביטויו בשוק הנישואין ובמערכת החינוך.
דמוגרפית, מה היא אומרת?
פרופ' ברברה אוקון, האוניברסיטה העברית בירושלים:
שוק הנישואין: עדה עדיין מהווה מרכיב מהותי בבחירת בני זוג
במאמרה מ-2001 טוענת פרופ' אוקון שעדתיות היא עדיין מושג מרכזי להבנת החברה היהודית הישראלית. דפוסי נישואין, לטענתה, הם מדד מרכזי לקיומו של מרחק חברתי בין קבוצות שונות, לכן, הבנת מיקומה של העדה בחברה הישראלית כרוכה, בין השאר, בניתוחן של תמורות בשיעורי הנישואין הבין עדתיים. מממצאי המחקר של אוקון עולה שלמרות העלייה בנישואין הבין עדתיים במחצית השנייה של המאה העשרים, מוצא עדתי ממשיך להיות מרכיב מרכזי בבחירת בני זוג גם היום.
ממצא חשוב במחקר הוא הקשר הקיים בין השכלה לבין נישואין בין עדתיים: בשנות החמישים נישואין בין עדתיים אופיינו לרוב על ידי בן/ת זוג ממוצא מזרחי משכיל/ה ובן/ת זוג ממוצא אשכנזי פחות משכיל/ה (באופן שבו "מחליפים" בני הזוג סטטוס ומעמד בינם לבין עצמם). בשנות התשעים היטשטשה מגמה זו, אך נישואין בין עדתיים הפכו בעיקר לנחלתן של האוכלוסיות המשכילות.
במאמר מ-2004 המשיכה פרופ' אוקון לפתח את הנושא, תוך שהיא מתמקדת בבני נישואין מעורבים. ממחקרה זה עולה ההשפעה החזקה של השכלה על בחירות בני הזוג של אנשים ממוצא מעורב. המשכילים מבין אותם אנשים נטו להתחתן עם אנשים ממוצא אשכנזי, ואילו הפחות משכילים נטו להתחתן עם אנשים ממוצא מזרחי וממעמד סוציו-אקונומי נמוך. לכן, טוענת אוקון, קיומם של נישואים בין עדתיים לא בהכרח מפחית את הפערים הסוציו-אקונומיים שבין העדות השונות.
סוציולוגים, מה הם אומרים?
פרופ' דב פרידלנדר ופרופ' צבי אייזנבך, האוניברסיטה העברית בירושלים:
דפוסי ההשכלה: צמצום מואץ של הפער העדתי בחינוך
במחקרם שהתפרסם ב-2002 טוענים פרידלנדר ואייזנבך כי חלה עלייה משמעותית בהישגיהם הלימודיים של תלמידים ממוצא מזרחי, והם חוזים כי בקרב תלמידי בני הדור הרביעי לעלייה לארץ יטשטשו ההבדלים בינם לבין תלמידים ממוצא אשכנזי כליל.
המחקר מתבסס על קובץ נתונים אשר הוכן על ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, ואפשר לחוקרים לערוך, לראשונה, מחקר השוואתי בין תקופותיה השונות של המדינה. מפרספקטיבה זו עולים נתונים של צמצום הפער העדתי בחינוך.
הנתונים מצביעים על עלייה בכניסתם של בני עדות המזרח לבתי הספר התיכוניים, חדה הרבה מזו של בני עדות אשכנז. נתונים דומים עלו גם מהעלייה בשיעורי הזכאים לתעודות בגרות ובהשתלבותם של בני עדות המזרח במגמות העיוניות בבתי הספר. כפועל יוצא חלה עליה גם בהשתלבותם בלימודים העל-תיכוניים.יחד עם זאת, בחינת הנתונים על פי חלוקה לאזורים מגלה תמונה מורכבת יותר. בעיירות הפיתוח הפערים ממשיכים להיות מהותיים, דבר אשר מוסבר על ידי פרידלנדר ואייזנבך כתוצאה של הגירה שלילית של משכילים מתוכן.
אלו הן, כמובן, שתיים מתוך דעות רבות. במאמרה בגיליון זה מצטטת אורטל בן דיין נתונים שהוצגו על ידי יהודה שנהב בכנס הסוציולוגי. נכון לשנת 2002-2003, מתוך 133 סוציולוגים בעלי קביעות או במסלול לקביעות, רק 14 בלבד היו ממוצא מזרחי. אם צודקים פרידלנדר ואייזנבך, והפער בחינוך אכן הולך ונעלם, מדוע קיים עדיין תת ייצוג כה קיצוני של בני עדות המזרח באקדמיה?
השאלה, אם כן, היא כיצד מגדירים את המושג. תשובות סותרות של חוקרים בדבר עתידו של הפער העדתי מלמדות שיש עוד עבודה רבה לעשות, ושתיזות שתצענה דרכים חדשות ויצירתיות להתייחסות לנושא תתקבלנה בברכה.
לקריאה מורחבת:
Okun, B. S. (2001) “The Effects of Ethnicity and Educational Attainment on Jewish Marriage Patterns: Changes in Israel, 1957-1995.” Population Studies 55: 49-64.
Okun, B. S. (2004) “Insight into Ethnic Flux: Marriage Patterns Among Jews of Mixed Ancestry in Israel.” Demography 41 (1): 173-187
Smoocha, S. (2004) “Jewish Ethnicity in Israel: Symbolic or Real?” In: Jews in Israel. Rebhun, U. and Chaim Waxman (eds.). Hanover: Brandeis University Press.
ובעברית:
סמוחה, ס. (1993). "שסעים מעמדיים, עדתיים ולאומיים ודמוקרטיה בישראל." בתוך: החברה הישראלית: היבטים ביקורתיים. רם, א. (עורך). תל אביב: ברירות.
פרידלנדר, ד. (2002). תהליכי שינוי בהישגי השכלה בישראל מאז שנות החמישים: השפעות הדת, המוצא ומאפייני המשפחה. ירושלים: הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.
חבר, ח., יהודה שנהב ופנינה מוצפי-האלר (עורכים) (2002). מזרחים בישראל: עיון ביקורתי מחודש. ירושלים: מכון ון ליר והוצאת הקיבוץ המאוחד.
כהן י. (1999). "פערים סוציו-אקונומיים בין מזרחים ואשכנזים 1975-1995", סוציולוגיה ישראלית, א(1): 115-133.
כהן, י. (2006). "פערי שכר לאומיים, מגדריים ואתניים". בתוך אורי רם וניצה ברקוביץ (עורכים): אי/שוויון. באר שבע: הוצאת הספרים של אוניברסיטת בן-גוריון בנגב.
לוין-אפשטיין, נ. (2000). "משפחה וריבוד : דפוסי שעתוק של אי-שוויון בישראל", בתוך מנחם מאוטנר (עורך): צדק חלוקתי בישראל. תל אביב : רמות - אוניברסיטת תל אביב.
תגובות, הערות והצעות