דמוגרפיה

אופס! נסו לרענן את הדף :)

"כה עזוב יושב הוא" – ניתוח מגדרי של המשבר הדמוגרפי בסין

מאת: חנה קופר וניצן ישראלי

מדיניות הילודה של סין ידועה לשמצה משלל סיבות ומספקת בסיס מעניין לבחינת הדינמיקה בין המינים, כשאחת מנקודות העניין המרכזיות היא חוסר האיזון הדמוגרפי בין גברים לנשים במדינה. אחת מתופעות הלוואי של חוסר איזון זה נדון בכתבתו של גבריאל בוקובזה, "כה עזוב יושב אני", שהתפרסמה במוסף גלריה שישי של עיתון הארץ ב-18.5.2018. בכתבה, בוקובזה מתמקד בשכבה חברתית חדשה שצמחה בסין – גברים רווקים שאינם מצליחים למצוא בת זוג בתנאים הנוכחיים במדינה. לפי בוקובזה, גברים אלה נושאים בעול ההעדפה של המין הזכרי על פני המין הנקבי על ידי התרבות הסינית.

המשך קריאה >
אופס! נסו לרענן את הדף :)

פוליטיקה, מוסר וידע דמוגרפי ברוסיה הפוסט-סובייטית

מאת: אינה לייקין

הרומן שלי עם האנתרופולוגיה החל באוניברסיטת תל אביב אי שם בשנות התשעים. הלימודים בחוג לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה הקנו לי שפה חדשה שבאמצעותה למדתי לקרוא את העולם מסביבי בצורה חדשה ויותר יצירתית.לקראת סיום התואר הראשון ואחרי שנשביתי בקסמיה של האנתרופולוגיה הבנתי שהחוויה האישית שלי בתור עולה חדשה בישראל גם מתאימה מאוד לעמדה המקצועית של אנתרופולוגית. בדומה לאנתרופולוגים אשר תמיד נעים על הרצף של זרות ומוכרות בנסיון שלהם להבין את האחר ולהקנות משמעות להגיונות הפעולה שלו, גם עולים חדשים מהדור שלי נשארים במיקום האמביוולנטי הזה בין הזר למוכר, למרות שהתחנכנו במערכת החינוך הישראלית ורכשנו ידע אינטימי למדי על החברה הישראלית. חשבתי שהתנועה על הציר הזה וגישה יחסית נוחה שלי למשאבים החברתיים הרבים מאפשרים לי גמישות מחשבתית מסויימת וריבוי פרספקטיבות אינטלקטואליות. בתואר השני התנסיתי בעבודת שדה בעבודתי על הקהילה "הרוסית" בארץ. במסגרתה כתבתי על היכולת של קבוצות מסויימות בתוך הקהילה הרוסית להציג את עצמן כחלק מהפרוייקט הפוליטי של מודרניזציה המאפיין את האידיאולוגיה הציונית של מדינת ישראל.

המשך קריאה >
אופס! נסו לרענן את הדף :)

מה בין דמוגרפיה, סוציולוגיה וסטטיסטיקה? האישה הערבייה בישראל בין המסורת למודרנה

מאת: אחמד חליחל

כשהתבקשתי לכתוב בפקפוק על המחקר שלי התלבטתי באם לכתוב על עבודת הדוקטוראט או להתייחס לעבודות שאני מנסה לקדם היום. בכל מקרה, עיקר המחקר שלי מתמקד במחקר על המשפחה הערבית בישראל ובמיוחד על מעמדה ומקומה של האישה בין הגאות (המודרניזציה) לשפל (המסורת). להצגת המחקר אחזור בהמשך, תרשו לי להתחיל את הכתבה בהגדרת הזהות שלי כחוקר.

למרות שרכשתי השכלה בשלושה נושאים (דמוגרפיה, סוציולוגיה וסטטיסטיקה) יש כאלו שעדיין מזהים אותי כסטטיסטיקאי.

המשך קריאה >
אופס! נסו לרענן את הדף :)

תזכירי לי, במה התואר?

מאת: אשירה מנשה

בתואר השני, אפילו בהנחה שכל לומדי סוציולוגיה, אנתרופולוגיה ודמוגרפיה יתאחדו, אנו עדיין מיעוט אל מול הסטודנטים הלומדים במסלול לסוציולוגיה ארגונית. ההשלכות של מצב זה משמעותיות, ומשפיעות על מצב המחלקה. המסלול הארגוני שולט במחלקה בלימודי תואר שני, והתוצאה היא שהמחלקה מתאפיינת ברמה אקדמית ירודה. אין כוונתי שסוציולוגיה ארגונית היא תחום נחות, אלא שהסיבות שלנו הסטודנטים שבאים ללמוד שונות מאלו של תלמידי המסלול הארגוני. האם באנו ללמוד תואר שני באוניברסיטה העברית ובמחלקה זו כדי לרכוש מקצוע? להעשיר את הידע? כיוון שהמשק בדיוק צנח ולא מצאנו עבודה? כיוון שחשבנו שאין לאן להתקדם רק עם ב.א. בסוציולוגיה ואנתרופולוגיה? מסלול לימודי סוציולוגיה ארגונית מתאפיין בכך שרוב הסטודנטים הלומדים בו מתכוונים לעבוד מאוחר יותר בייעוץ. הם, אם לקרוא לילד בשמו, מחפשים הכשרה (כך לפחות אני מבינה את הרוח של הלימודים האירגוניים, אפילו אם זה לא מה שהמחלקה משווקת).

המשך קריאה >
אופס! נסו לרענן את הדף :)

מי את דמוגרפיה?

מאת: ד"ר יונה סכלקנס

דור קודם של דמוגרפים, כמו Ansley Coale, הרבה להתעסק בשאלה כיצד מודדים תופעות דמוגרפיות כמו ילודה ותמותה. מרבית הדמוגרפים של ימינו הם סוציולוגים, המנסים להבין את ההתנהגות של בני אדם בתחום הילודה, התמותה וההגירה ואת ההשלכות של התנהגות זו על הכלכלה, על החינוך ועל תחומים אחרים.

המשך קריאה >
אופס! נסו לרענן את הדף :)

הפער העדתי || על ארבע/ה בנים/ות

מאת: שי דרומי

"הפער העדתי", אותו ביטוי שנזרק לאוויר חדשות לבקרים, הוא מושג מפתח בסוציולוגיה של החברה הישראלית. מהו, למעשה, אותו פער? כיצד מודדים אותו? האם הוא עדיין רלוונטי בימינו?

שתי דעות מובאות לשיפוטכם ומשקפות את חמקמקותו של המושג. מבלי להסכים על הביטוי האמפירי של הפער העדתי, לא נדע לעולם גם מה עתידו. תשובות סותרות לגבי עתידו עולות מבחינת ביטויו בשוק הנישואין ובמערכת החינוך.

המשך קריאה >