מאת: ד"ר כרמית הבר

שנה הקרובה אַלָמֵד במחלקה לסוציולוגיה קורס בחירה בשם: "זכויות אדם: מבט סוציולוגי". הקורס יעמוד על הדילמות, התפישות והרגשות בתחום זה ממגוון זוויות (אתיות, גלובליות, ארגוניות, פוליטיות ומגדריות) ובמסגרתו נבחן כיצד יכולה התיאוריה הסוציולוגית לתרום לדיון על זכויות אדם.

הרעיון לקורס נבע מן התחושה כי לתיאוריה הסוציולוגית עשויה להיות תרומה משמעותית לדיון ולהבנת עולם תוכן מורכב זה, מעבר לעיסוק המשפטי הרווח  בו. עיקר האתגר טמון בנטייה הרווחת להפוך את שאלת זכויות האדם לשאלה של פוליטיקה מפלגתית. זאת, במקום להבין ולהתדיין על אודות הדילמות והמתחים העקרוניים המתקיימים בה, באופן שהוא מעל ומעבר להשתייכות פוליטית כזו או אחרת. הקורס הוא מבחינתי, אם כן, ניסיון לחלץ את הדיון על זכויות האדם (באמצעות השפה והתיאוריה הסוציולוגית) מהמיקום הכמעט אוטומטי, זה הפוליטי, בו הוא מצוי בשיח בחברה הישראלית.

עבודת הדוקטורט שלי, בהנחייתה של ד"ר אילנה פ. סילבר באוניברסיטת בר אילן, דנה בארגונים ישראליים לא ממשלתיים העוסקים במתן סיוע הומניטרי בינלאומי (פעמים רבות נשאלתי: "יש דבר כזה?"). זהו מחקר ראשון בתחום הולך ומתפתח בחברה הישראלית. המחקר עקב אחר דפוסי ההתארגנות וההתפתחויות בשדה מתהווה זה ודן, בין השאר, ביחסים המורכבים בין נותני הסיוע למושאיו (במסגרתו בחנתי את מגוון התפישות, החוויות, ומצבי הרגש המתקיימים במהלך יחסי הנתינה הבינלאומית). המחקר גם התחקה אחר מערכת היחסים הפנים ארגונית בין בכירי הארגונים לפעילי השטח תוך בחינת המידה בה מיקומם השונה בהיררכיה הארגונית משפיע על המשמעויות (גם המוסריות) שהם מעניקים לעבודת הסיוע הבינלאומי, הדילמות עימן הם מתמודדים והאופן בו הם חווים עשייה זו. במהלך עבודת הדוקטורט ביצעתי תצפית משתתפת בסרי לנקה (לאחר אסון הצונאמי) במסגרתה לקחתי חלק בפעילות הסיוע של הארגונים הישראליים.

לאורך השנים, עסקתי רבות במגוון סוגיות בתחום הפילנתרופיה (והתרומות), החברה האזרחית והמגזר השלישי, ובימים אלו אני מעוניינת להמשיך להעמיק את מחקרי אודות שדה הסיוע ההומניטרי הבינלאומי הישראלי בזיקה לסוגיות של זכויות אדם תוך בחינת המתחים והדילמות שזיקה זו מייצרת.

מעבר להוראה וכתיבה בתחומים האמורים (ואף תואר שני בסוציולוגיה ארגונית), אני עובדת בצוות מחקר בפרויקט "שיקום האמנה החברתית" במכון הישראלי לדמוקרטיה. במסגרת פרויקט זה אנו חוקרים ומנתחים את צמיחתה של ה(אנטי) פוליטיקה החדשה והשפעותיה על הדמוקרטיה בישראל – תחושה רווחת של משבר משילות בחברה הישראלית שיוצרת מעגל קסמים של תסכול, אכזבה, ריחוק וניכור של הריבון הדמוקרטי (העם) מהממסד הפוליטי ומההנהגה, והתרחקותם של אלה מן העם עד כדי התפוגגות האחריויות (accountability). זאת, באופן המגביר את הניכור והריחוק הציבורי וחוזר חלילה. מטרתו של הפרויקט, בראשותה של פרופ' תמר הרמן, היא להציע דרכים שונות לשיקום "האמנה החברתית" בין הציבור לממסד ולהנהגה הפוליטית.

שתהיה שנה מהנה ומעשירה לכולנו,

כרמית הבר