פנים במחלקה

tmvnt_lyrvn_shny_1.jpeg

פנים חדשות-ישנות במחלקה: ראיון עם ד"ר לירון שני

ראיין וערך: דניאל זוהר

השנה ימלאו שתים-עשרה שנים להקמת 'פקפוק'. החלטנו להתחיל את החגיגות כבר עכשיו, לרגל הזדמנות משמחת שנקרתה בידינו: ד"ר לירון שני, ממייסדי כתב-העת, בדיוק שב למחלקה כחבר-סגל. הריאיון שעשינו לו יאפשר לכם להכיר את הפנים החדשות במחלקה, וגם להתוודע לסיפור שמאחורי הקמת כתב-העת. המשיכו לקרוא ותלמדו על המשחק האקדמי (ולא פחות מכך – פוליטי), על יחסי סגל-סטודנטים במחלקה (ועל העליות והמורדות שלהם) ועל פרדוקסים יווניים (על הספינה של תזאוס, כבר שמעתם.ן)?

המשך קריאה >
אופס! נסו לרענן את הדף :)

ד"ר גילי המר || פנים חדשות במחלקה

מאת: הילה נחושתן

גילי המר סיימה את לימודי הדוקטורט שלה באוניברסיטה העברית בשנת 2013 ולאחר שנתיים של פוסט דוקטורט בארה"ב [שנה אחת באוניברסיטת מישיגן והשנייה באוניברסיטת ברקלי], חזרה כחברת סגל בחוג לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה ובתכנית ללימודי תרבות באוניברסיטה העברית.

תחומי מחקר נבחרים: אנתרופולוגיה וסוציולוגיה של הגוף, לימודי מוגבלות, מחקר בתרבות חזותית, עיוורון, מגדר ותיאוריה פמיניסטית, אנתרופולוגיה של החושים, לימודי תרבות, פרפורמנס.

המשך קריאה >
אופס! נסו לרענן את הדף :)

ד"ר יעל ברדה || פנים חדשות במחלקה

מאת: דפני ענבר

"המפגש הראשוני ההוא עם מערכת המשפט הצבאית בשטחים מיאן להרפות ממני… השאלות הקשות נערמו וטרדו את מנוחתי- כיצד יתכן שיתקיימו שתי מערכות חוק שונות בטריטוריה אחת? כיצד ייתכן שאדם נושא עמו את החוק, על בסיס הזהות הגזעית או הדתית שלו, כאילו היה גלימה בלתי נראית?"[1]

בפינה המתחדשת "פנים חדשות במחלקה" נכיר הפעם את ד"ר יעל ברדה – חברת סגל חדשה במחלקה לסוציולוגיה ולאנתרופולוגיה.

המשך קריאה >
אופס! נסו לערנן את הדף :)

דברים לזכרו של מייק ענבר

מאת: חיים אדלר וריטה סבר

עם היוודע דבר מותו של מייק, ביקש פרופ' גד יאיר מפרופ' חיים אדלר, שהיה המורה של מייק ומי שגילה אותו, ומד"ר ריטה סבר, שהייתה תלמידתו, לכתוב כמה מילים לזכרו. על הדברים שלמטה מוסיף פרופ' יאיר כי אחת התרומות המעניינות של פרופ' ענבר למחקר הייתה על "הגיל השברירי" – גיל 6 עד 11, שבו ההצטלבות בין היסטוריה לביוגרפיה עשויה להיות משברית יותר ממה שחווים צעירים או מבוגרים יותר; באופן ספציפי, מצבי הגירה עשויים להיות קשים במיוחד בטווח גיל זה. יהא זכרו ברוך.

המשך קריאה >
אופס! נסו לרענן את הדף :)

הנביא ועירו – על שלמה סבירסקי והסוציולוגיה הישראלית

מאת: אורי רם

דברים שנישאו במליאה להוקרת עבודתו של שלמה סבירסקי בתאריך 19 בפברואר 2013, בכנס השנתי של האגודה הסוציולוגית הישראלית.

רק חוקרי חברה בודדים בישראל יכולים להציג מפעל חיים דומה בהיקפו, בחדשנותו ובחשיבותו לזה של שלמה סבירסקי. כבר בשנות השבעים המאוחרות והשמונים הראשונות, עת היה מרצה צעיר וחדש באוניברסיטת חיפה, היה סבירסקי הרוח החיה בקרב קבוצת "מחברות למחקר ולביקורת״ (יחד עם דבורה (דבי) ברנשטייןהנרי רוזנפלד ודבורה קלקין-פישמן);  קבוצה שזעזעה את אושיות מדעי החברה בישראל ושינתה אותם לבלי הכר.[i] גילוי נאות – היכרותי עם שלמה החלה אז: את השיעור הראשון שלי בסוציולוגיה פוליטית למדתי אצל שלמה סבירסקי, ומאז ואילך אני רואה עצמי כתלמידו.

המשך קריאה >
אופס! נסו לרענן את הדף :)

ריבוי מודרניות: קווים למחשבתו הסוציולוגית המאוחרת של ש"נ אייזנשטדט

מאת: שלמה פישר

תלמידים במחלקות לסוציולוגיה בישראל מכירים, אולי,  את העבודה של שמואל נח אייזנשטדט על החברה הישראלית, ובעיקר על קליטת עלייה משנות החמישים של המאה שעברה (אייזנשטדט 1952), וכן את ספרו על החברה הישראלית (אייזנשטדט 1966). אולם הרבה פחות ידוע על עבודותיו במחקר סוציולוגי כללי – על אימפריות ומודרניזציה, וחקר השוואתי של ציוויליזציות, דורות ועוד. ברשימה זו אני מתייחס לפרדיגמה התיאורטית האחרונה שהציע אייזנשטדט, שנעשתה מוקד התעניינות ועוררה דיונים בין-לאומיים באירופה, בהודו, בסין, ביפן ובאמריקה הלטינית – "ריבוי מודרניות" ( Eisenstadt 2000  אייזנשטדט 2010). ברצוני להתחקות בקיצור נמרץ אחרי התפתחות פרדיגמה זו, ובעזרתה לתת תמונה של דור שלם של מחקר וניתוח סוציולוגי אינטנסיבי.

המשך קריאה >
אופס! נסו לרענן את הדף :)

"רציתי לשאול אותך, פרופ'…" – פינת ראיונות עם חברי הסגל שפרשו – ראיון עם פרופ' משה ליסק

מאת: איתי ארצי

הפינה האחרונה לשנה זו מוקדשת לראיון עם פרופ' משה ליסק. הוא בין הסוציולוגים הראשונים בישראל, ולכן תחומי מחקרו נעו בין הגירה לישראליחסי צבא חברה בישראל, ויחסי צבא חברה בעולם השלישי. הוא התפרסם במיוחד בשל שני הספרים שכתב עם פרופ' דן הורוביץ ז"ל, "מצוקות באוטופיה", ו"מיישוב למדינה": יהודי ארץ-ישראל בתקופת המנדט הבריטי כקהיליה פוליטית". המתעניין בביוגרפיה שלו, ימצא את מבוקשו בספר "ישראל והמודרניות" – למשה ליסק ביובלו", בו הוסיף ליסק על המאמרים שנכתבו לכבודו גם שרטוטים אוטוביוגרפיים. להלן הראיון שקיימתי עמו:

המשך קריאה >
אופס! נסו לרענן את הדף :)

"רציתי לשאול אותך, פרופ'…" – פינת ראיונות עם חברי הסגל שפרשו – ראיון עם פרופ' אריק כהן

מאת: איתי ארצי

במסגרת הפינה החודשית שבה אני מראיין פרופסור אמריטוס שפרש מהוראה במחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה, נפל בחלקי הכבוד לראיין את פרופ' אריק כהן. הוא מתגורר בשנים האחרונות בתאילנד, ובמהלך החודש שבו הוא נמצא בישראל נפגשנו לשיחה מרתקת על תחומי העניין של כהן, הסובבים סביב הנושא שהוא היה מבין מניחי המסד שלו – סוציולוגיה של תיירות. כהן פרסם מאמרים וספרים רבים מספור, שמרביתם נחשבים לחלוציים. אזכיר כאן שניים, שהם המצוטטים ביותר: A Phenomenology of Tourist Experiences ו-Authenticity and commoditization in tourism. להלן מובא בפניכם הראיון שערכתי עם פרופ' כהן. ברצוני להודות לו על הראיון ולאחל לכולנו סקרנות אינטלקטואלית ואנתרופולוגית בגיל מתקדם יחסית כמו של כהן.

המשך קריאה >
אופס! נסו לרענן את הדף :)

"רציתי לשאול אותך, פרופ'…" – פינת ראיונות עם חברי הסגל שפרשו – ראיון עם פרופ' יהודית שובל

מאת: איתי ארצי

הפינה השנייה של "רציתי לשאול אותך פרופ'…" מוקדשת לראיון עם פרופ' יהודית שובל, שהייתה חברת סגל במחלקה לסוציולוגיה. במהלך הקריירה הארוכה והפורייה שלה עסקה תחילה בסוציולוגיה של הגירה, כמו סוציולוגים  אחרים בראשית ימיה של המדינה, ומנושא זה עברה אט אט לסוציולוגיה של הבריאות, תחום בו פרסמה ספרים ומאמרים רבים ובו היא פעילה עד היום. לאחרונה אף פרסמה ספר חדשני בנושא היחסים שבין הרפואה הקונוונציונלית והמשלימה בישראל.

המשך קריאה >
אופס! נסו לרענן את הדף

המהפכה הניהולית שלי || טור מיקרו-סקופ

מאת: אלונה הרנס

כותרת עבודת הדוקטורט שלי היא ה"שיח והפרקטיקה של השינוי הארגוני בצה"ל". בעבודה עסקתי בהטמעה של שפה ופרקטיקות מהעולם העסקי בצה"ל, בדגש על שינוי ארגוני כפרקטיקה ניהולית. ביתר פירוט, לאור מה שזוהה על-ידי רבים כעיסוק אינטנסיבי של צה"ל בשינויים ארגוניים, נושא העבודה היה האופן בו מדברים בצה"ל על שינוי ועוסקים בתכנון של שינויים ארגוניים. בעבודה ביקשתי להתמקד בדיבור על השינוי והעיסוק בו כתופעה בפני עצמה, שאינה נגזרת של השינויים ה"אמיתיים", שהתרחשו או לא התרחשו בעקבות תהליך תכנון כזה או אחר. בפרפראזה על ריימונד קארבר, השאלה הייתה "לְמה אנחנו מתכוונים כשאנחנו מדברים על שינוי ארגוני", וזאת מתוך הבחנה לפיה העיסוק הכמעט שוטף של צה"ל בשינוי מייצר רבדים שונים הראויים לעיון.  הבחירה בנושא זה אינה מייצגת, אפוא, טענה לפיה בצה"ל רק מתכננים שינויים אך לא עושים אותם בפועל, או שהשינויים המתבצעים אינם עולים בקנה אחד עם התכנון; מן הסתם קיימות דוגמאות גם למקרים כאלה וגם לאחרים.  במקום זאת, הרעיון היה לייחד את הדיבור על השינוי והעיסוק בו כציר מובחן של עשייה במערכת הצבאית. הדרך לניסוח שאלה זו הייתה ארוכה ומפותלת, ורובה לא התרחשה ביחס לעבודת הדוקטורט עצמה. לכן, כל מה שאתאר כאן הוא בעיקר הבניה בדיעבד.

המשך קריאה >
אופס! נסו לרענן את הדף :)

ד"ר יפעת גוטמן || פנים חדשות במחלקה

מאת: ד"ר יפעת גוטמן

המחקר שלי עוסק באקטיביזם פוליטי השואב לגיטימציה מדגמים ופרקטיקות תרבותיים שגורים. אני בוחנת שלושה אלמנטים בדפוסי הפעולה של תנועות מחאה:

  1. שימוש אסטרטגי בצורות זיכרון וייצוג של עבר שנוי במחלוקת, תופעה אותה אני מכנה "אקטיביזם של הנצחה" (Memory Activism);
  2. שימוש בפרדיגמות על-לאומיות, כגון "צדק היסטורי" ו"אמת ופיוס", למען קבוצות בשולי החברה
  3. ייצור והפצה של ידע נגדי (oppositional knowledge)

בכל המקרים המטרה היא להשפיע על השיח הציבורי ולגרום לאנשים להעריך מחדש את עמדותיהם הפוליטיות אך המודלים שיביא לשינוי הזה שונים מאלו של תנועות חברתיות מסורתיות.  

המשך קריאה >
אופס! נסו לרענן את הדף :)

ג'אם אנתרופולוגי

מאת: ד"ר איתן וילף

הקריירה האקדמית שלי קשורה קשר הדוק למשיכה שלי לתחום האמנויות. על כן אדבר על הראשונה דרך השנייה. בגיל חמש התחלתי לנגן בכינור, כלי שאיתו התמדתי עד גיל 18. לאורך שנים אלו ניגנתי בהרכבים קאמריים, בתזמורת הפילהרמונית הצעירה, בתזמורת בני הקיבוצים (למרות שאני מגיע מכפר-סבא – היה מחסור של כנרים בקיבוצים), ועוד. בערך לפני הצבא נחשפתי לג'אז, התחלתי ללמוד חצוצרה, ואת שלוש השנים הבאות במדים ביליתי בהאזנה ל- ונגינה של סולואים של צ'ארלי פארקר בכל חור אפשרי שהצבא זרק אותי אליו. לאחר השירות הצבאי למדתי עם חצוצרן שלמד בניו יורק עם החצוצרן רד רודני, שניגן עם צ'ארלי פארקר (עולם הג'אז מאופיין בתודעת kinship מפותחת), ולאחר מכן המשכתי לבית ספר רימון ללימודי ג'אז. למרות שאהבתי את הלימודים ברימון, רציתי גם להתנסות בלימודים אקדמאיים ונרשמתי סמסטר אחרי סמסטר לחוגים שונים בכל האוניברסיטאות, רק כדי לבטל את ההרשמה מייד לאחר קבלתי: מתמטיקה, פיסיקה, רפואה, הנדסה אזרחית, פסיכולוגיה, ואף ניהול מערכות בריאות. כמובן שכל זה מעיד על כך שלא ידעתי מה אני רוצה לעשות. קשה לי לומר שאני יודע כעת, אך מצאתי שתחום האנתרופולוגיה הוא פתוח מספיק על מנת שאחווה את אי הידיעה בצורה הכי פחות אקוטית.

המשך קריאה >
אופס! נסו לרענן את הדף :)

בוקר וערב של שישי || טור מיקרו-סקופ

מאת: מיכל אסא ענבר

בימים אלה אני שבה לקרוא ביומני השדה שלי ובחומרים השונים (תמונות, קטעי וידאו, התכתבויות במייל וכדומה). את עבודת השדה ערכתי בין השנים 2005 ל-2008 בבית ספר בינלאומי1, עת שהיתי בעיר גדולה בדרום סין ביחד עם משפחתי. בשלב הראשון ערכתי תצפיות וראיונות בלבד, בהמשך עבדתי כמורה מחליפה ומאוחר יותר במשרה מלאה, מה שאיפשר לי להפוך את התצפיות לתצפיות משתתפות. המחקר שלי מבקש להבין כיצד מייצרים השחקנים החברתיים את המובן מאליו התרבותי בבית הספר וכיצד הם מייצרים מחדש הבדלים תרבותיים.

המשך קריאה >
אופס! נסו לרענן את הדף :)

"מעורבבים" – יש דבר כזה? || טור מיקרו-סקופ

מאת: טליה שגיב

רצף משימות מבהיל ומרגש עומד בפני הנרשמים ללימודי דוקטוראט: למצוא נושא, למצוא מנחה, לכתוב הצעה, להתחיל באיסוף נתונים. אתאר את ההתמודדות שלי עם רצף משימות זה בקיצור רב, ואני מזמינה תלמידים לתואר שני שמעוניינים לשמוע את הדברים בפירוט רב יותר, ליצור איתי קשר  talia.sagiv@gmail.com.

המשך קריאה >