מאת: עמית לזרוס

מסגרת קורס החובה "כתיבה אקדמית", בשנתי הראשונה באוניברסיטה, נחשפתי לראשונה לאפשרות להתייחס ל"אי שוויון" כגורם ומעצב משתנים רבים ומרכזיים במבנה החברה ובהתנהגות הפרט. קראתי בשקיקה, למשל, מאמרים רבים על הקשר שבין מיקום סוציו-אקונומי של הפרט ובריאותו הנפשית. התפלאתי לגלות שרבים טוענים שמשתנה חברתי זה משפיע הן על רווחתנו והן על בריאותנו הנפשית והפיזיולוגית. מסורת מחקרית זו ריתקה אותי כל כך, בין היתר, בשל הניגוד העז בינה לבין כל שלימדוני בחוג לפסיכולוגיה באותו הזמן. הניגוד הקיים בין האסנציאליזם הפסיכולוגי לקונסטרוקציונליזם הסוציולוגי בבואם לפענח את השונות בין פרטים בבריאות נפשית אף העמיק בראשי ככל שעברו השנים. מחד, למדתי עוד ועוד על נוירואנוטומיה, פסיכופרמקולוגיה ותסמונות נוירולוגיות ומאידך על כוחה הרב של התרבות בעיצוב וביטוי הפרעות אלה בעזרת מושגים כמו "הפרעות תלויות תרבות" ו"ניבי מצוקה".

בהתחשב במשיכה הטבעית (כל 'המפרקים' למיניהם ומתנגדי המהותנות הפסיכולוגית או הביולוגית יכולים להחליף את המונח "טבעית" ב"מבנית" אם זה רצונם) שלי לנושא, היה אך טבעי שבמסגרת לימודי המוסמך במחלקה אשתתף בקורס "פענוח אי שוויון" של פרופ' גיא סטקלוב (אצלו כתבתי גם סמינר בנושא בשנה ג') ופרופ' מיכאל שלו שניתן שנה שעברה. במהלך הקורס למדנו וקראנו רבות על ההשפעות והקשרים בין אי שוויון כלכלי לאי שוויון מגדרי או אתני, אי שוויון במערכת החינוך או במערכת הבריאות. אולם, מכל הנושאים האלה משך אותי דווקא תת נושא אליו התוודעתי בקורס שעסק בהשפעת מוסדות המדינה ומדיניותה על אי השוויון בין כתליה. קסם לי שמסורת זו מבקשת דווקא לשים בצד את אותם סוגיות תיאורטיות בהם אחרים ממשיכים להתנצח – אודות ההמשגה, החשיבות וההשפעות של אי השוויון על משתנים חברתיים – ולכוון את הזרקור אל השפעת מדיניות הרווחה של מוסדות השלטון על חלוקת המשאבים הכלליים בתוכה. העתקת אלומת האור, כך התחוור לי בדיעבד, מתמרת גם את הנחות היסוד של החוקרים ואת מושא מחקרם. מספר אקסיומות, ביניהן למשל ההשפעות המזיקות של אי השוויון הכלכלי וחשיבות המימד המטריאליסטי (חומרי) של המציאות, שהיוו אבן נגף אך גם מושא עניין של מחקרים שהכרתי עד כה כאן נראו כלא רלוונטיים או מובנים מאליהם. מנגד, מסורת זו דורשת להעמיק ולפתור נקודות שמחקר השפעות אי השוויון הכלכלי על חיינו כפרטים דווקא זנח ו/או קיבל כנתון. במילים אחרות, מחקר על התערבות המדינה במידת אי השוויון הכלכלי מבקש, למעשה, לחזור חוליה אחת אחורה בשרשרת הסיבתית ולפענח את הגורמים להיווצרות אי השוויון הכלכלי במדינות שונות, ולא את ההשפעה של אי שוויון זה על מגוון משתנים אחרים. כך, מתוך הבנה כי מדיניות שלטונית והתערבות המדינה בחלוקה מחדש של המשאבים היא משתנה מפתח הגורם לשונות רבה באי השוויון הכלכלי מתמקדים בו ובמשתנים נוספים כדוגמתו.

טעימה מרתקת למחקר מסוג זה, אם כי מובן שפשוטה וא-תיאורטית, הייתה מטלת הבית הראשונה שניתנה בקורס. במטלה זו התבקשנו לבחון את מידת השפעתה של התערבות המדינה על מידת אי השוויון בין משקי בית בישראל בשנת 2008 בעזרת נתוני ההכנסה של 1000 משקי בית מהאוכלוסייה הכללית, האוכלוסייה היהודית והאוכלוסייה הערבית שנדגמו מתוך סקר ההכנסות של הלמ"ס.

עם סיום הקורס והשנה האקדמית התקבלתי להיות שותף בצוות מחקר, העוסק ביחסי ערבים ויהודים במדינת ישראל , בראשות ד"ר נביל חטאב, ב"מכון הישראלי לדמוקרטיה". צוות מחקר זה מנסה להעמיק את ידיעותינו בנוגע למקורות הפערים בין שתי האוכלוסיות במגוון תחומים, ביניהם: חינוך, בריאות, תעסוקה ונראות במרחב הציבורי. כל זה בתקווה שקובעי המדיניות ישכילו גם הם ממחקרים אלה ויוכלו בעזרתם לקבל החלטות מודעות יותר על אופן הטיפול הראוי בפערים הללו.

בהתייעצות עם פרופ' מיכאל שלו ובברכתו החלטתי שבמסגרת עבודתי במכון הישראלי לדמוקרטיה ארחיב את אותה מטלת הבית הראשונית שניתנה במסגרת הקורס לכדי דו"ח המבקש לחקור, באופן תיאורי אך מדוקדק, את תפקיד המדינה בחלוקה המחודשת של המשאבים הכלכליים במהלך העשור הראשון של שנות ה-2000.

לשם כך ניתחתי את נתוני ההכנסה של כל משקי הבית שנדגמו במסגרת סקרי ההכנסות של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בשלוש שנים : 2000, 2005 ו-2010. לכל משקי הבית חושבה ההכנסה קודם להתערבות המדינה ('הכנסה כלכלית', כלומר, הכנסת משק הבית טרם מתן קצבאות ולפני הורדת מיסים) ואחריה ('הכנסה פנויה', כלומר, הכנסת משק הבית לאחר מתן הקצבאות ותשלומי המיסים).כך נוצרה תמונה של התפלגויות ההכנסה בשני המצבים בשלוש השנים המדוברות. אף על פי שהמוסדות והמדיניות של מדינת הלאום משפיעים בדרכים רבות, עקיפות וישירות, על מידת האי-שוויון בין משקי הבית, המאמר מתמקד במנגנונים הישירים והעיקריים שברשות המדינה: מיסוי ישיר (מס הכנסה, מס בריאות וביטוח לאומי) ותשלומי העברה ציבוריים (למשל, הבטחת הכנסה, ביטוח שארים, קצבאות ילדים, קצבת זקנה וכד').

אולם, מעבר לבחינה של כלל אוכלוסיית ישראל, ישנה חשיבות מיוחדת לפיצול האוכלוסייה של מדינת ישראל לשתי קבוצות עניין עיקריות:  הערבית והיהודית. פיצול זה מאפשר להשתחרר, במידה מסוימת, מהנחת המונוליתיות של האוכלוסייה הישראלית, ולהתחקות אחר ההשפעה הדיפרנציאלית של התערבות המדינה על כל אחד מהמגזרים המהווים "קבוצת התייחסות" לפרטים השייכים לה. לפיכך חקרתי גם את השפעת המדינה על צמצום הפערים בין שני המגזרים ואת השפעתה על צמצום הפערים התוך-מגזריים, כל זאת בראיה דיאכרונית העוקבת אחר מגמת ההתערבות במרוצת העשור החולף.

ממצאי המחקר מראים השפעה פרוגרסיבית של התערבות המדינה על מידת האי-שוויון בכלל האוכלוסייה, כמו גם בין ובתוך המגזרים השונים בכל השנים שנבחנו. אולם, השוואה לאורך זמן של השפעת ההתערבות של המדינה על התפלגות ההכנסות באוכלוסייה הכללית מלמדת כי תפקידה בצמצום האי-שוויון הכלכלי קטן בהדרגה בעשור האחרון. ממצאים אלה מרשימים עוד יותר לאור העובדה כי יש עלייה חדה יותר בהכנסה הריאלית, לפני התערבות המדינה, בקרב העשירונים הגבוהים לעומת הנמוכים. כמו כן נראה כי כוחה של התערבות המדינה בצמצום הפערים בין המגזרים הולך ופוחת, בעוד שהפערים בין המגזרים בהכנסה ריאלית, לפני התערבות המדינה, רק הולכים ומתרחבים (ראה טבלה). עוד עולה כי גם בצמצום הפערים התוך מגזרים השפעתה של התערבות המדינה פוחתת לאורך השנים.

מעניין לעמוד גם על הבדלים בין חתכי אוכלוסייה שונים בהשפעת התערבות המדינה. מתברר, למשל, כי להתערבות המדינה השפעה גדולה יותר ביצירת שוויון כלכלי בתוך המגזר הערבי לעומת היהודי, לאורך כל התקופה. בנוסף, השפעתה ניכרת בצמצום הפערים בין המגזרים בעשירוני ההכנסה העליונים לעומת התחתונים, יחסית לפער ההתחלתי בין האוכלוסיות.

 

למאמר המלא אנא פנו לאתר המכון הישראלי לדמוקרטיה:

http://www.idi.org.il/BreakingNews/Pages/534.aspx