מחוץ למחלקה

אופס! נסו לרענן את הדף :)

לחקור אתכם, לחקור עמכם, או לחקור עבורכם? או: מהי אתנוגרפיה שיתופית || טור כתיבה מחוץ למחלקה

מאת: דניאל פראג

כאנתרופולוגים אקדמאים, אנו יוצאים לשדה וחוזרים הביתה לכתוב – תזה, דוקטורט, מאמר או ספר.

התוצר שלנו הוא יצירה כתובה. בדרך כלל אנחנו כותבים ומפרסמים במטרה להבין טוב יותר תרבות או תופעה מסויימת. סיבה נוספת היא הקידום שלנו, הכותבים, במסלולנו האקדמי. סיבה זו גם אם לא חזקה יותר, היא מיידית, מוחשית ואישית יותר. יש לנו אינטרס שהמאמר יפורסם ויצוטט, שהדוקטורט יאושר ויתקבל.

איך אינטרס זה משליך על עבודת השדה שלנו? על מנת לכתוב טקסט בעל משמעות שעלינו לבצע עבודת שדה מעמיקה ואיכותית. בעבודה עם קהילות ופרטים, משמעות הדבר היא שעלינו להתקבל – להיטמע, להקשיב, ולבנות יחסי אמון הדדיים עם בני אדם. אך האם היחסים הללו אכן הדדיים? הרווח שלנו מהמחקר הוא מוחשי, אך מה לגבי הרווח של אוכלוסיית המחקר?

המשך קריאה >
אופס! נסו לרענן את הדף :)

משפטן וסוציולוג: ראיון עם פרופסור מנחם מאטונר

מאת: שירלי קטלן

לפני 6 חודשים התחלתי תואר במשפטים באוניברסיטת תל אביב. השיעור הראשון היה "דיני חוזים". המרצה, פרופ' מנחם מאוטנר. כל שידעתי על פרופ' מאוטנר ביומי הראשון בפקולטה היה שמכשירים אלקטרוניים אסורים בכיתתו. כמתרגלת לשעבר, עובדה זו הספיקה כדי שאחבב אותו. כשהזכיר באחד השיעורים הראשונים את פייר בורדיה ומאוחר יותר את וובר, גירץ ומרקס, כבר ידעתי שזאת אהבה.

המשך קריאה >
אופס! נסו לרענן את הדף :)

על אתגרים בעשייה האנתרופולוגית מחוץ לאקדמיה ורוחות של שינוי

מאת: עיינה סופר

מי אני? שמי עיינה סופר, אנתרופולוגית ומנהלת שותפה בחברת MAZE O.D.T & Consulting. סיימתי את התואר השני במחלקה לסוציולוגיה ולאנתרופולוגיה של האוניברסיטה העברית בשנת 2007. התזה שכתבתי בהנחייתה של פרופ' ורד ויניצקי סרוסי עסקה בשאלות של "בית" ו"מקום" באמצעות בחינת הפרקטיקות של "עשיית בית" בקרב נוסעים מתמידים.

התבקשתי על ידי עורכי "פקפוק" לכתוב על עבודתי כאנתרופולוגית מחוץ לאקדמיה בכלל ומול ארגונים בפרט. רשימה זו תנוע בשני צירים השזורים זה בזה בקשר הדוק: האחד יספר את סיפורה של MAZE, והשני יתאר את ה"אבולוציה" בזהותי האנתרופולוגית, נושא שתופס מקום רב, כך נדמה לי, בדיון עכשווי על הגדרתו של האנתרופולוג בקרב קהילת האנתרופולוגים הפועלת בישראל, וכן על מקומה של האנתרופולוגיה בישראל.

המשך קריאה >
אופס! נסו לרענן את הדף :)

מסע אל הלא נודע–עבודת הסוציולוג מחוץ לאקדמיה || טור בוגרים

מאת: נטע דומחין ומיכל מרדכי

"אז את עובדת סוציאלית?" "לא, אני לומדת סוציולוגיה. ואני לא באמת יודעת מה עושים עם זה, אבל זה כלי חשוב ומעניין, והעולם עוד יבין מה זה". אף שכותבות שורות אלו הן בשנה הראשונה של התואר השני, אין לנו תשובה ברורה לשאלה, "מה עושים עם זה".

המשך קריאה >
אופס! נסו לרענן את הדף :)

לפעמים יש מה לעשות עם הנלמד בקורס בסוציולוגיה: הדרך שבין לימוד ויישומו

מאת: עמית לזרוס

מסגרת קורס החובה "כתיבה אקדמית", בשנתי הראשונה באוניברסיטה, נחשפתי לראשונה לאפשרות להתייחס ל"אי שוויון" כגורם ומעצב משתנים רבים ומרכזיים במבנה החברה ובהתנהגות הפרט. קראתי בשקיקה, למשל, מאמרים רבים על הקשר שבין מיקום סוציו-אקונומי של הפרט ובריאותו הנפשית. התפלאתי לגלות שרבים טוענים שמשתנה חברתי זה משפיע הן על רווחתנו והן על בריאותנו הנפשית והפיזיולוגית. מסורת מחקרית זו ריתקה אותי כל כך, בין היתר, בשל הניגוד העז בינה לבין כל שלימדוני בחוג לפסיכולוגיה באותו הזמן. הניגוד הקיים בין האסנציאליזם הפסיכולוגי לקונסטרוקציונליזם הסוציולוגי בבואם לפענח את השונות בין פרטים בבריאות נפשית אף העמיק בראשי ככל שעברו השנים. מחד, למדתי עוד ועוד על נוירואנוטומיה, פסיכופרמקולוגיה ותסמונות נוירולוגיות ומאידך על כוחה הרב של התרבות בעיצוב וביטוי הפרעות אלה בעזרת מושגים כמו "הפרעות תלויות תרבות" ו"ניבי מצוקה".

המשך קריאה >
אופס! נסו לרענן את הדף :)

ללכת בין הטיפות: שיחה עם פרופ' מיכאל שלו על המחאה החברתית של הקיץ ועל מחקר חברתי אודותיה

מאת: נגה קידר

במהלך חודשי הקיץ, מעט אחרי שאוהלים והפגנות החלו לצוץ במקומות שונים בארץ, התארגנה בפקולטה למדעי החברה באוניברסיטה העברית קבוצת מחקר שעקבה אחרי האירועים. במסגרתה התקבצו בהובלתם של פרופ' גד יאירפרופ' מיכאל שלו וד"ר מיכל פרנקל מהמחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה כ-15 מסטרנטים ודוקטורנטים שקיבלו מלגות ממרכז שיין ומכון אשכול. אחד מתוצריה המרכזיים של הקבוצה הוא סקר מקוון עליו השיבו כ-2,800 אזרחים. פגשתי את פרופ' מיכאל שלו, חוקר אי-שוויון ותיק, לשיחה על תוצאות המחקר ועל המחאה בכללותה.

המשך קריאה >
אופס! נסו לרענן את הדף :)

ראיון עם פרופ' אולריך בק

ראיין, ערך ותרגם: אדם קלין אורן || תמלל: צבר מועלם

אולריך בק, פרופסור באוניברסיטת מינכן וב-LSE,  הוא אחד מהסוציולוגים המשפיעים בעולם בעשורים האחרונים. הוא עסק במגוון דרכים בהן המודרניות שינתה את פניה במחצית השניה של המאה העשרים, ביניהן האינדיבידואליזציה הגוברת, עליית והשפעת הסיכונים הגלובלים, האופי הרפלקסיבי של המודרניות השניה ועוד. הוא חקר, בין השאר, את תחומי המשפחה, שוק העבודה, הפוליטיקה, הדת והאקולוגיה. בשנים האחרונות התמקד פרופ' בק, לעתים תוך שיתוף פעולה עם הסוציולוג הישראלי נתן שניידר, בפיתוח מושג הקוסמופוליטיות.

לפני כחודשיים ביקר פרופ' בק בארץ, ביוזמת מרכז מינרבה לזכויות אדם ולרגל יציאת ספרו 'קוסמופוליטיות: תיאוריה ביקורתית למאה ה-21' בעברית, וניאות להעניק ראיון ל'פקפוק'.

המשך קריאה >
אופס! נסו לרענן את הדף :)

אנתרופולוגים בשירות המדינה: השימוש בידע דיסציפלינרי על ידי צבא ארצות-הברית

מאת: אין בן ארי || תרגום מאנגלית: נועה ברגר

התרחבות של מעורבות צבא ארצות-הברית בפעילות ברחבי העולם לאחר אירועי ספטמבר 2001 התבררה כבעייתית לא רק עבור הגנרלים. על פי פרשנים שונים, בעיראק ובאפגניסטן הקשיים הללו התרכזו סביב חוסר הבנה הנוגעת לאופן שבו הדינאמיקות החברתיות והתרבותיות של הארצות האלה, שאליהן פלש הצבא האמריקאי, קשורות לדפוסים של אלימות המכוונים הן כלפי הכוחות הכובשים והן כלפי מיליציות מקומיות ותומכיהן. כתוצאה מכך, הצבא  האמריקאי שאף להפעיל אקדמאים מקצועיים על מנת לספק את מה שהם ראו כתובנות  תרבותיות אשר יעזרו להם "לנצח", גם במובן של דיכוי התנגדות צבאית וגם במובן של עזרה בתהליכי בינוי האומה. שאיפה זו באה לידי ביטוי בפיתוח של משרד ההגנה האמריקאי: תכנית "Human Terrain System", אשר היוותה ניסיון שבו מדעי החברה יידעו וייעצו למקבלי ההחלטות הצבאיים.

המשך קריאה >
אופס! נסו לרענן את הדף :)

אז מה עושים עם זה? || החיים שאחרי

מאת: אסף חזני

עיון בכותרת הכנס, 'אז מה עושים עם זה? ידע סוציולוגי – אנתרופולוגי ככלי עבודה', מעלה על הדעת שתי הנחות. האחת היא כי יש דבר כזה שמצוין במילית 'זה'. ידע הניתן לכימות ואחיזה. השנייה היא כי יש סדר ליניארי של פרקטיקת השימוש והמימוש של הידע. תחילה לומדים או רוכשים ואז עושים עם זה משהו.

קשה לקבוע מסמרות או כלל המתאים לרוב התלמידים. אנסה בדברי לגעת בניסיוני המקצועי ולחתור תחת שתי ההנחות המגולמות בכותרת הכנס. ערעור שתי ההנחות הללו מבוסס על סיפור, סיפורי האישי, וכאן כבר יש להכניס אזהרה בטאבו אותה אתבל דרך חוויה משנת הלימודים הראשונה בתואר השני בקורס של עמליה בתיאוריות ארגוניות.

המשך קריאה >
אופס! נסו לרענן את הדף :)

הכיוון: מערב

מאת: ד"ר אלכס ויינרב

אלכס ויינרב, סוציולוג ודמוגרף, היה במשך חמש שנים חבר סגל במחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטה העברית. לפני שנה עזב את המחלקה ואת הארץ והפך לחבר סגל במחלקה לסוציולוגיה באוניברסיטת טקסס, אוסטין. לבקשת פקפוק הוא כותב על חווית הלימוד בארץ ובאוסטין. 


הסתיימה שנת לימודים נוספת, השישית שלי כאיש סגל, הראשונה כאיש סגל בחו"ל. ועוד רק אביב. מסתבר שבטקסס הלימודים לא חודרים אל תוך הקיץ. שיעורים, מבחנים, עבודות, כולם כבר הוגשו, תוקנו, והוחזרו. לקיץ אקדמי שאינו קיץ – המצאה ישראלית שלא תכבוש את העולם – אין כאן מקום.

המשך קריאה >
אופס! נסו לרענן את הדף :)

דברים לזכרו של ברוך קימרלינג – או לשאלת הקריירה השונה של מושגים דומים

מאת: ד"ר אורנה ששון-לוי

היו לי הכבוד והזכות לעבוד עם ברוך הרבה שנים. הקשר בינינו התחיל ב-1989, כשחזרתי ללימודי תואר שני, וברוך הציע לי לעבוד איתו כעוזרת הוראה ועוזרת מחקר. בפגישה הראשונה שלנו התלבטתי, כמי שחזרה ללימודים אחרי כמה שנים מחוץ לאקדמיה, איך לפנות אליו. התפתלתי עם "ד"ר קימרלינג" והוא חתך אותי מיד ואמר  באופן ישיר ובלשון ציווי: "קראי לי ברוך, רק ברוך" וככה זה נשאר בינינו.

המשך קריאה >
אופס! נסו לרענן את הדף :)

אלן בלום ומלחמתו בפוסטים – מי ניצח?

מאת: פרופ' שלמה אהרנסון

מאמרה של נגה כספי בפקפוק 15, הינו עדות נוספת למצב העגום של האקדמיה בישראל. לפני עשרים שנה הפך פרופסור אלמוני משיקגו בן לילה לדמות מוכרת בכל רחבי ארה"ב, וספרו – "דלדולה של הרוח באמריקה" כפי שתורגם לעברית בבוא העת – המקור הרבה יותר מחמיר ותרגומו "סתימת המוח באמריקה" – הפך נושא לדיונים אין ספור ולמחלוקת עצומה.

המשך קריאה >
אופס! נסו לרענן את הדף :)

"קטנה ומטריפה": ראיון עם ד"ר יצחק בנימיני – מבעלי הוצאת רסלינג

מאת: אדם קין אורון

 

בעשור האחרון, תחום התרגום לעברית של יצירות מופת אקדמיות מתחום מדעי הרוח והחברה עבר מהפכה. מספר הוצאות ספרים קטנות ועצמאיות הופיעו בזירה – כגון בבל, כרמל, פרדס, חרגול ואף נמרוד של יותם ראובני – והתחרו אל מול ההוצאות הגדולות (כגון כתר, ידיעות ספרים, מודן וכנרת-זמורה-ביתן-דביר, המתמקדות בעיקר בספרי עיון פופולריים) והאוניברסיטאיות (כגון תל-אביב, מאגנס, חיפה, הפתוחה ובר אילן, המתמקדות יותר בספרי מקור). לקראת גליון נושא זה פנינו לחלק מהוצאות אלו, בבקשה לשוחח אודות הקריטריונים לפיהם נבחרות היצירות שיתורגמו, קהלי היעד של סדרות העיון, תהליך ההוצאה לאור וכדומה. רק הוצאה לאור אחת השיבה לפנייתנו, וכנראה אין זה צירוף מקרים שמדובר – בתחום האקדמי – בהוצאה האחראית יותר מכל האחרות למהפכה האמורה: הוצאת רסלינג.

המשך קריאה >
אופס! נסו לרענן את הדף :)

על הטראגיות שבמדידת מצוינות ויצירתיות אקדמית בכלים של דירוג אשראי

מאת: ד"ר עמליה סער

כאנתרופולוגית שצריכה לשרוד ולהתקיים בטריטוריה אקדמית משותפת עם דיסציפלינות פוזיטיביסטיות, אני יכולה להעיד על הנזק האדיר הטמון בהשתה של מדדים כמותניים, הלקוחים מעולם המושגים של כלכלה ניאו ליברלית, למצוינות ולחדשנות אינטלקטואלית. לפני אוניברסיטה אלטרנטיבית, אני קוראת לכולנו להתגייס לשנות את הקריטריונים באוניברסיטאות הקיימות, ולא לתת לשיח התועלת הכלכלית להרוס כל חלקה טובה.

המשך קריאה >
אופס! נסו לרענן את הדף :)

מחלק מוסר: ראיון עם פרופסור מייקל למבק

מאת: אדם קלין אורן

מייקל למבק הנו פרופסור לאנתרופולוגיה באוניברסיטת טורונטו וב-London School of Economics and Political Science. עבודת הדוקטורט שלו מבוססת על מחקר בשנים 1975-76 באי מַאיוֹט (Mayotte), אשר נמצא בסמוך למדגסקר, אל מול חופי מערב אפריקה (טנזניה ומוזמביק). למרות שגיאוגרפית, מאיוט הנו חלק מהארכיפלג של איי קומורו, שהם מדינה עצמאית, מבחינה פוליטית מדובר בקולוניה צרפתית.

המשך קריאה >