check
מלגות הופמן: ראיון עם עמליה אוליבר-לומרמן | פקפוק

מלגות הופמן: ראיון עם עמליה אוליבר-לומרמן

מאת: רביד נבו

הארי הופמן, ניצול שואה ממוצא צ'כי, הגיע לארץ לתקופה קצרה והמשיך לאוסטרליה. נסיבות חייו לא אפשרו לו ללמוד, ולכן נושאי ההשכלה והחינוך קרובים לליבו. תכנית "מלגות הופמן" מיועדת לדוקטורנטים מכל הקמפוסים של האוניברסיטה העברית – הר הצופים, ספרא (גבעת רם), רחובות ועין כרם, והיא ייחודית לה. התרומה מועברת כיום פעם בשנה, והתקווה היא שבעתיד היא תהפוך לקרן קבועה כדי שהתכנית תוכל להמשיך להתקיים לאורך זמן. כל סטודנט בתכנית מקבל 15,000$ לשנה, למשך שלוש שנים, והוא מחוייב בהתנדבות בת שעתיים בשבוע. בנוסף, מתקיימים פעם בשבועיים מפגשיי הנחייה למשתתפים.

הדגש בתוכנית, כאמור, הוא על מעורבות חברתית. הדוגמאות למעורבות החברתית של הסטודנטים רבות ומגוונות וניתן לראות שוני רב הן מבחינת הנושאים והן מבחינת היקף ההתנדבות: אחד הסטודנטים הקים תזמורת של סטודנטים שנקראת 'תזמורת המהפכה' שיוצרת יצירות מוזיקליות מקוריות, עכשוויות ומעט שונות ממה שאנו מורגלים לשמוע,  כאשר המטרה היא לחזק את החיבור של הציבור בישראל לתובנות של מוזיקה בסגנונות אחרים. דוקטורנטית מהמחלקה לפסיכולוגיה עבודת על פרויקט שמטרתו להביא לאינטגרציה של הסטודנטים הערבים עם תוכנית הלימודים, מכיוון שמסתבר שהם מתקבלים ללימודים, אבל בדרך כלל לא מצליחים לעמוד במטלות ונכשלים. שני דוקטורנטים בתוכנית עובדים בשיתוף עם בתי ספר תיכונים בירושלים על פיתוח חשיבה ביקורתית בקרב תלמידי תיכון. לדוקטורנט בתוכנית מבית ספר לרוקחות הפריע שהנושא של טיפול בחומרים רדיואקטיביים שרוקחים עובדים איתם הוא פרוץ לגמרי בארץ, אז הוא מקדם חקיקה בנושא הזה. דוקטורנט דתי מהמחלקה למשפטים עסק בנושא של התרת נשים עגונות. ואלו רק דוגמאות אחדות.

התכנית  נמצאת כיום בשנתה הרביעית, ומונה שלושים ושישה סטודנטים. כל מועמד נדרש להגיש תיק הישגים אקדמי, הכולל קורות חיים, עשייה אקדמית, ציונים בתואר השני או בדוקטורט, שני מכתבי המלצה מאקדמאים המכירים את המועמד ואת עבודתו, וכן מכתב אישי המספר על תחומי העניין שלו ויעדיו (מעבר ללימודים עצמם). הדגש בתכנית הוא על מצויינות אקדמית ועל שילוב בין עבודה אקדמית לבין תפישת אחריות

בשנה האחרונה התקבלו למעלה ממאה תיקים של מועמדים לבחינה, ומתוכם מתקבלים בסופו של דבר כעשרה אחוזים. כל תיק מועבר לפקולטות לדירוג, ולאחר קריאת התיק מוזמנים ארבעים מועמדים לראיון, בסופו מתקבלים שניים עשר משתתפים.

נושא האחריות החברתית של אנשי אקדמיה כלפי החברה בה הם נמצאים הוא נושא המעורר כיום ניצני עיסוק בעולם. הופמן ביקש שהתכנית תשים דגש על מנהיגות, והאוניברסיטה הוסיפה את פן האחריות. התכנית עוסקת באחריות חברתית, תרבותית ופוליטית, והשילוב בין מנהיגות ואחריות מאפשר לכל דוקטורנט לפעול בתחום הקרוב לליבו. התכנית, שהיא ייחודית במשמעותה והיקפה, מאפשרת לעמיתים בה להפנות את פעילותם למישור חברתי. עמליה אוליבר לומרמן, אחת ממנהלי התוכנית, מציינת כי יש חשיבות רבה לשילוב של השניים:

"זה נושא שמעסיק אותי שנים, מאז שהייתי דוקטורנטית בעצמי בארה"ב ונתבקשתי לסייע לסוכנות היהודית להקים בתי ספר לילדי ישראלים. אני זוכרת שהיה לי עומס, לא היה לי זמן והיו לי ילדים קטנים, ובכל זאת נכנסתי לזה כי חשבתי שזה חשוב

אני כבר שנים רבות חושבת שלאקדמיה, ולאנשי אקדמיה, יש תפקיד חברתי חשוב – יש להם יכולות, יש להם ידע ויש להם מיומנויות שיכולות לתרום לציבור ברמה התרבותית, החברתית והחינוכית. יש לנו, כאנשי אקדמיה, את היכולת למקם נושא כנושא חשוב בגלל המעמד שלנו והתפקיד שלנו, יש לנו את היכולות לגרום לאנשים לרצות להתגייס, ואנחנו צריכים להיות שם."

התכנית היא אינטרדיסציפלינרית במהותה, ומתוך כך מנהליה האקדמיים – פרופ' עמליה אוליבר לומרמן ופרופ' אודי דה שליט, מייצגים את שני הקמפוסים הגדולים באוניברסיטה. למרות שהפעילות, הלכה למעשה, נעשית בשדה החברתי, ישנו צורך  בגיוון דיסצפלינרי ואנושי, ובחשיבה שונה וייחודית. התכנית היא הזדמנות לדוקטורנטים ליצור זירה בה יוכלו לפעול לכיוון פיתוח עצמי וחוללות עצמית בעלת משמעות בשבילם, שיש בה גם בניית מנהיגות חברתית עתידית. לפי דבריה של עמליה אוליבר לומרמן, אדם המזהה בצורה ברורה את מרכז הכובד שלו ואת המשמעות המרכזית שמנחה את ההתרגשות שלו, וברצונו להוביל אחרים לפעילות אחריו, הוא בעל היכולת להיות מנהיג. התכנית מאפשרת לשמור על הייחודיות של כל אחד בתוך עצמו ובתחום הדיסצפלינרי שלו, מבלי לאבד את ההתבוננות על טובת הכלל. כל אחד מגיע מהמקום האינדיבידואלי שלו, והמשותף הוא אלמנט האכפתיות והראייה מעבר, תוך מוכנות לתרום.

מפגשי ההנחיה, המתקיימים אחת לשבועיים, מגוונים בתחומם. בתחילת שנה ישנו מיקוד בהיכרות וחיבור בין חברי הקבוצה, ובמשך השנה קיימת העברת מידע ביניהם – כאשר במפגשים ישנה הזדמנות לכל אחד מהמשתתפים להרצות על המחקר שלו. הפעילות צומחת מתוך תחומי העניין של המשתתפים, והנושאים עצמם נעים מיישוב סכסוכים, דרך חינוך, ועד התמודדות עם אוכלוסיות מודרות.

ישנן הרצאות של מרצים מהשורה הראשונה בנושאים שונים, דוגמת אוכלוסיות מודרות, הרצאה שתינתן על ידי פרופ' אבנר דה שליט, דיקן הפקולטה למדעי החברה, או פאנל דוברים העוסקים בנושאים מסוג זה. בקיץ מתקיימת סדנא בת יומיים, המחולקת ליום סדנאי ויום טיול. בשנה שעברה נערך יום סיור במערכת החינוך של העיר חולון, אשר כלל מפגש עם פרויייקט שהציג כיצד חשיבה ארוכת טווח, מוּכוונות מטרה ומוטיבציה של שחקן בשדה ציבורי יכולה להניב  פירות ייחודים בחברה.

יש לציין כי המשתתפים מנועים מקבל מלגות בנוסף למלגת הופמן, אך לצד זאת רווחתם האישית מטופלת על ידי עמליה אוליבר לומרמן, האחראית בנוסף לכך על הקשר עם הארי הופמן עצמו. הופמן מגיע פעם בשנה למפגש עם הסטודנטים, ויכול לקבל מהם רשמים אישיים. המשתתפים בתכנית היוקרתית מקפידים על השתתפות עקבית במפגשים, ועמליה מספרת כי פרמטר הצלחה חשוב הוא מחוייבות המשתתפים לפעילויות – לדבריה, גם אמהות הנמצאות  שבועות בודדים לאחר לידה מגיעות למפגשים, על טפיהן. שלושה מבני המחזור שסיים נמצאים כעת בפוסט-דוקטורט בחו"ל. אחד המשתתפים, אשר החל בפרוייקט בו פנסיונרים תומכים בילדים בעלי קשיי למידה, וזאת באותו בית ספר בו למדו הם בצעירותם, ממשיך בפרוייקט למרות שרשמית הוא סיים את התכנית.