מאת: נטע דונחין

כבר חודש וחצי אני מנסה להפוך את המוכר לזר, מנסה להבין מה הקטע עם אנתרופולוגיה וסוציולוגיה. הניסיון להסתכל על דברים בדרך קצת שונה, פחות דעתנית ומקובעת יכול להביא לפעמים לכאב ראש בלתי רגיל, או לעצבים.

הצטרפתי ללימודי החברה מתוך רצון ללמוד את הסביבה שלי. נראה שעניין זה מתנגש עם הרצון לשמור על הסביבה. עוד מעט, לקראת סוף הסמסטר, כולם יתחילו להגיש עבודות. על כן עלתה בי השאלה, האם ניתן להגיש את העבודה מודפסת משני צידי הדף. אז נכון, בחלק מהקורסים אפשר להגיש גם במייל, אבל ברובם צריך להדפיס את העבודות.

בקורסי המבוא למדנו שעל האנתרופולוג להבין עקרונות העומדים מאחורי מנהגים ותרבות, לכן, ניסיתי זאת גם אני. לשאלתי האם אפשר לחסוך כמה עצים ולהגיש את העבודות כשהן מודפסות דו צדדי (פרוצדורה קלה מאין כמוה בחוות המחשבים), נאמר לי כי במחלקה זו לא ניתן להגיש עבודות מודפסות משני צידי הדף. למה? "כי ככה נהוג".

יופי, פעם גם לא היה נהוג לחסוך במים, אפקט החממה היה נשמע עניין חקלאי בלבד ולפני עשר שנים בקיוטו לא חתמו על שום דבר, רק אכלו סושי.  אבל התקדמנו, זהו העולם - וכיום אנו נמצאים בחוסר איזון של אדם מול טבע (או שמא נשתמש בבינאריות האקדמית של טבע מול תרבות?). בכל העולם, באקדמיה, ברחוב, בחקלאות ובממשל, מנסים לצמצם ולהקטין את השפעת האדם על הסביבה. זה לא שכלום לא נעשה בנידון - אין ספק שמערכת ה"היי לרן" חוסכת כמויות אדירות של צילומים ועותקים וגם לזה לקח זמן לאקדמיה ולסטודנטים להתרגל. אפשר לראות בקדמה זו הוכחה כי אפשרי לשנות סדרי עולם. אז אולי יש לנסות להציב יותר פחי מחזור לנייר במחלקה שהיא סביבתית? ואולי לשים עוד אחד כזה באולם טבע, בו אנו מבלים ארבע פעמים בשבוע, שעל השולחן מחכים לנו מיני פליירים בכמויות מסחריות, שרק לעיתים אנו מסתכלים בהם?

מחזור אגב, לא נחשב היום פתרון אידיאלי. העולם הסביבתי מדבר על R3 -  ( (Recycle, Reuse, Reduce - מחזור זה הליך חשוב אם כי מבזבז אנרגיה. על כן פעילים סביבתיים מנסים לפתח את השימוש החוזר (למשל בגדים וספרים יד שנייה) ואת הפחתת הצריכה מלכתחילה (לא להשתמש בכלים חד פעמיים או לצלם על פחות דפים).

כל מה שצריך לעשות בשביל לשמור על כדור הארץ, הוא לשחק עם החוקים. כמו שהיום בוחנים את העובדה כי המים שיורדים בשירותים הם מי שתייה נקיים וכמעט אי אפשר לקנות היום מיכל הדחה בלי שתי ידיות, כך נדרשת האקדמיה לבדוק האם היא מתאימה את עצמה לתקופה הבעייתית שאנו חיים בה. אולי כדאי שגם במחלקה שלנו נתחיל לנהוג כך. לדעתי, יש לאפשר לסטודנטים  במיוחד בשנה א, להדפיס בצורה חסכונית. יש לאפשר, אם לא לחייב או להמליץ בחום, להגיש מסמכים בצורה חסכונית ומתחשבת - מצומצמת בדפים, אך לא בתוכן. אם אנשי מדעי החברה לא פתוחים מחשבתית לעניינים שכאלה- אז מי כן ?

 

נטע דונחין הינה סטודנטית בשנה הראשונה של לימודי הב.א. בסוציולוגיה ואנתרופולוגיה ובתקשורת וחברה בארגון "מגמה ירוקה".

 

תגובת מזכירות המחלקה: למחלקה אין מדיניות רשמית לגבי אופן הגשת העבודות. זה נתון להחלטת המרצה באותו קורס.

 

תגובות מזכירות הפקולטה: לפקולטה אין מדיניות רשמית לגבי צורת ההדפסה של המטלה המוגשת, אלא רק מה שכתוב בנהלי האוניברסיטה בסעיף 8.  לגבי ההדפסה מצד אחד או שניים, אין התייחסות לכך בתקנון. יחד עם זאת, במבחנים כתוב מפורשות שאסור לכתוב משני הצדדים אלא רק על אחד, כאשר הצד השני משמש לטיוטה.