מאת: רונן ליבוביץ
פרופסיה האנתרופולוגית חוקרת בין הייתר את התרבות, השפה, מנהגי השארות וכן את השיטות הפוליטיות הנהוגות בקבוצה נחקרת. דעתו האישית של החוקר אינה רלוונטית ועשויה אף להפריע לו במחקר. אנתרופולוג, לעניות דעתי, הוא קודם כל "חוקר" וככזה דעתו הפוליטית לא רלוונטית לתחום עיסוקו.
בהבעת דעתי לגבי הצורך בניטרליות פוליטית של "האגודה האנתרופולוגית", איני מתכוון כי יש לסתום פיות. חברי האגודה רשאים ולדעת חלק מהם אף צריכים, להביע דעות וכן לפעול במעשים אישיים לקידום דעתם ומשנתם הפוליטית באשר היא. הדגש שלי הוא בהפרדה בין "האגודה האנתרופולוגית" כארגון מקצועי, לבין חבריה המגיעים מתחומים ורקעים שונים ומגוונים. בהקבלה לארגונים מקצועיים אחרים, אותם השיקולים והסיבות שגרמו ל"לשכת עורכי הדין" לא להביע עמדה פוליטית אחידה רלוונטים גם ל"אגודה האנתרופולוגית" שצריכה להישאר ניטרלית בהצהרותיה.
באופן אישי אני חושב כי אין טעם בהצהרות פוליטיות וכי הצהרה כי "חבל שצה"ל לא סיים את העבודה בעזה" זהה להצהרה כי "הרצח בעזה הוא דוגמה טובה לרצח עם" – שתיהן סיסמאות ותו לא.
שאלת ההקבלה בין צה"ל לגרמניה הנאצית שהוזכרה במושב האחרון בכנס, עלתה כבר לדיון סוער בתקופתו של פרופסור ישעיהו ליבוביץ תוך שימוש במונח הלשוני "יהודו-נאצי". לדעתי "יש גבול" לחופש הביטוי ואסור להשמיע ביטויים המשווים את צה"ל לגרמניה הנאצית ובטח שלא לטבוע מונח לשוני כגון "יהודו-נאצי" שעשוי לחלחל לשפה ולהפוך לעוד סממן של שנאה והלקאה עצמית.
רונן ליבוביץ, הוא דוקטרנט באוניברסיטת תל אביב, חוקר תפיסות זמן (Time Perception) בהנחיית פרופ' חיים חזן, עבודת השטח שלו התמקדה באי הדרומי של ניו זילנד.