מאת: שי דרומי

ההחלטה להירשם ללימודי דוקטורט בחו"ל היא בעלת השפעה על מספר שנים לא מבוטל מחיינו. בהחלטה כרוכים שיקולים רבים ותהליך ההרשמה עצמו מורט עצבים. יחד עם זאת, חשוב לדעת שלא חייבים להיות מצטייני רקטור על מנת ללמוד בחו"ל, וגם שלא חייבים להיות בעלי הצעת מחקר מוכנה מראש בעת הגשת המועמדות. לא, גם אין צורך בתיזה מוכנה. ניסיון במחקר או בהוראה יסייעו, כמו גם תחום עניין כללי וכיווני מחקר אפשריים, אשר להערכתכם ולהערכת מרציכם ייחשבו כעכשוויים ומעניינים. מעל הכול, צריך בעיקר אורך רוח ורצון טוב

האינטרנט הוא הנקודה הראשונה למחשבה על הלימודים בחו"ל. הכול כבר כתוב שם על ההרשמה, על הבחירה ועל הלימודים עצמם. אתר טוב, המרכז מידע בסיסי חשוב הוא gradschool.about.com. מומלצים מאוד גם שני הפורומים 'לומדים בחו"ל', שבאתר תפוז ואתר Grad Café.

 

שיקולים בבחירת מחלקות

ההרשמה לכל אוניברסיטה עולה בין 60$ ל-100$. היות שכך, סביר להניח שכמות המחלקות אליהן נגיש מועמדות תהיה מוגבלת. הרשמה למחלקות שאינן מתאימות, מכל סיבה שהיא, עשויה להתגלות כמיותרת ובעלת סיכויי קבלה נמוכים. מעבר לחקירה המתבקשת אודות כל מחלקה באמצעות אתר האינטרנט שלה, מומלץ לקחת בחשבון את הנקודות הבאות:

האם תחום העניין שלכם מתאים למחלקה? מחלקות רבות מתמחות במספר מוגבל של נושאים. קיימות מחלקות לסוציולוגיה העוסקות בעיקר בסוציולוגיה כמותנית ולא באיכותנית או מחלקות לאנתרופולוגיה אשר נחשבות לחזקות באנתרופולוגיה לינגוויסטית וחלשות באנתרופולוגיה תרבותית. לכן, קיימות אוניברסיטאות שפשוט לא תהיינה רלוונטיות לתחום אותו תרצו לחקור. הגשת מועמדות לאוניברסיטה כזו היא מיותרת משום שאי התאמת נושא המחקר המוצע לסדר היום של המחלקה תקטין מאד את סיכויי הקבלה. גם במידה ותתקבלו למחלקה שכזו, מציאת הנחיה מתאימה תהיה קשה מאד. לכן, הדבר הראשון שכדאי לעשות, ואולי אפילו החשוב ביותר, הוא להתייעץ עם מנחה או עם מרצה מאותה המחלקה, הקרוב לתחום העניין שלכם.

מהו דירוגה של המחלקה? קיימות אוניברסיטאות טובות עם מחלקות פחות חזקות בתוכן, ואוניברסיטאות לא מוכרות עם מחלקות מצוינות. קיימים דירוגי מחלקות לפי התמחויות, כדוגמת הדירוג של USNews או של phds.org, אשר יכולים לעזור למקם את המחלקות המעניינות אתכם ביחס למחלקות אחרות. יתכן שדוקטורט ממחלקה בדירוג נמוך במיוחד ישפיע לרעה על המשך הקריירה.

עד כמה תחרותית המחלקה? הגשת מועמדות רק לעשירייה העליונה של המחלקות בתחומכם היא צעד מסוכן, במיוחד בתקופה של משבר כלכלי, בה אוניברסיטאות מקבלות כמות גדולה של בקשות אל מול מספר מצומצם מאד של תלמידים. שיעורי הקבלה יורדים לעתים אל מתחת ל-10% (כמו, לדוגמא, באוניברסיטת פרינסטון) ולכן, מומלץ להגיש מועמדות למספר מגוון של אוניברסיטאות, כל עוד אלו המדורגות נמוך יחסית  הן כאלו שתרצו ללמוד בהן

האם קיימים מנחים פוטנציאליים במחלקה? כאמור, ללא מנחה המתאים לתחומכם, אין טעם להגיש מועמדות . אם יש במחלקה מספר מנחים אפשריים, ולא רק אחד, מה טוב. כך, לא תצטרכו להתחייב מראש למרצה מסוים. מעבר על רשימת המרצים באתר המחלקה, בדיקת תחומי עניינם ועיון בפרסומיהם האחרונים היא דרך טובה להתחיל לבנות רשימת אפשרויות. גם כאן, התייעצות עם המנחה הנוכחי חשובה ביותר. כמו כן, ניתן וכדאי לפנות ישירות למרצים בחו"ל במייל קצר, בו יסופר בקצרה על כוונותיכם להירשם, על נושא המחקר המעניין אתכם ועל הסיבות שבגינן תואם הנושא הזה לתחום העיסוק של אותו מרצה. התגובה (או היעדרה) יכולה להיות חשובה ביותר להחלטתכם. כמו כן, יצירת קשרים במחלקה בשלב מוקדם ככל האפשר יכולה לשפר פלאים את סיכויי הקבלה אליה.

מהן אפשרויות המימון המוצעות על ידי המחלקה? קיימות אוניברסיטאות המבטיחות מימון שכר הלימוד ומלגת מחייה, וקיימות אוניברסיטאות אשר אינן מבטיחות דבר. המידע בנושא נמצא לרוב באתר המחלקה והוא חלק חשוב ביותר מההחלטה. האם האוניברסיטה מקושרת לקרנות וממליצה לסטודנטים שלה לגשת אליהן? האם המלגה, במידה וניתנת, תטיל עליכם חובות (לימוד, מחקר וכו'), ואם כן, מה היקפן? בהיעדר אפשרויות מימון סבירות יהיה עליכם להוכיח לאוניברסיטה כי ביכולתכם לשלם עצמאית את שכר הלימוד, את הביטוח הרפואי ואת עלויות המחיה המוערכות על ידיה, כאשר הסכום הכולל יכול להגיע ל-50,000$ לשנה ואף יותר. אפשרויות המימון הן ללא ספק אחד מהשיקולים החשובים שיש לקחת בחשבון.

מהי מידת ההשקעה של המחלקה בתלמידיה? יחסי האנוש במחלקה גם הם שיקול חשוב, אך קשה בהרבה ללמוד עליהם ביחס לגורמים האחרים. קיימות מחלקות אשר משקיעות משאבים רבים (כספיים ואנושיים) בתלמידי הדוקטורט שלהם, אך קיימות גם מחלקות שבהן יחסי אנוש קלוקלים יכולים לפגוע בעבודתכם. אין דרך ללמוד על כך דרך ערוצים רשמיים, ולכן, במידה ומוכר/ת לכם סטודנט/ית הלומד/ת באוניברסיטה זו כדאי לנסות לדלות מידע גם בנושא זה.

מהי תוכנית הלימודים לדוקטורט במחלקה? האם לימודי מ.א. מהארץ יוכרו על ידיה? לרוב, מפורסמת תוכנית הלימודים באתר המחלקה וכדאי לבחון אותה היטב. תוך כמה שנים מצפה המחלקה מתלמידיה לסיים את התואר? כמה קורסים נדרשים על ידיה? עד כמה התוכנית מובנית, וכמה חופש בחירת קורסים קיים בה? הלימודים הם כמעט תמיד במסלול ישיר לדוקטורט ולכן כדאי לבדוק היטב האם יוכרו לימודי המ.א. שלכם מהארץ.

מהו מיקומה הגיאוגרפי של האוניברסיטה? יתכן שעבור חלקנו זהו שיקול משני, אך ההבדל בין קפיאה מקור על חופי אגם מישיגן לבין אביב נצחי בדרום קליפורניה הוא משמעותי עבור רבים אחרים. גם ההבדל בין ניו-יורק לבין לואיסוויל, קנטאקי יכול להיות קריטי. התייעצות עם מכרים היא העצה הדרך הטובה ביותר לברר גם נושא זה.

 

מבחנים

לאחר בחירת רשימת מחלקות המיועדות, מגיע שלב המבחנים. רוב המחלקות לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה בארה"ב ובקנדה דורשות שני מבחנים: GRE ו-TOEFL. הראשון מזכיר באופיו את הפסיכומטרי, וכולל חלק מילולי, חלק כמותי וחלק הבוחן יכולות כתיבה. השני הוא מבחן ידיעת אנגלית, שבמתכונתו החדשה בוחן יכולות קריאה, כתיבה, הקשבה ודיבור. שני המבחנים ממוחשבים ומתבצעים במרכז בחינות בת"א. קיימת אפשרות להיבחן בכתב בירושלים, אך יתרונו של המבחן הממוחשב הוא פרק זמן קצר יותר עד לקבלת התשובות. תוצאות המבחנים מועברות ישירות לאוניברסיטאות אליהן אתם מעוניינים להירשם.

ההרשמה לשני המבחנים נעשית באמצעות האינטרנט. לאחר ההרשמה, לכל אחד מהמבחנים הללו, נשלחת לנרשם ערכת הכנה בסיסית הכוללת מבחנים לדוגמא. בחינה לדוגמא מאפשרת לקבל הערכה אובייקטיבית לגבי כמות ההכנה הנדרשת. יתכן שיש צורך בקורס, ויתכן שעבודה עצמית תספיק. הכנה למבחנים במהלך סמסטר ב' תאפשר לכם לגשת למבחן בקיץ, כך שיהיה די זמן לחזור על אחד מהם או על שניהם במקרה הצורך.

אין מתכונים ברורים לציונים טובים במבחנים אלו, וגם לא ברור מהו משקלם של הציונים מתוך סך כל השיקולים הנלקחים בחשבון בתהליך הקבלה. יחד עם זאת, חיפוש מדוקדק באתרי ההרשמה של האוניברסיטאות יכול לעתים להעלות בחכה תוצאות TOEFL מינימאליות (לדוגמא, ציון 100 מתוך 120 באוניברסיטת קולומביה) או תוצאות GRE ממוצעות לתלמידים שהתקבלו בשנים הקודמות (לדוגמא, 655 בחלק המילולי ו-700 בכמותי מתוך 800 לכל אחד במחלקה לסוציולוגיה של אוניברסיטת ברקלי).

מידע ושאלות לדוגמא נמצאים באתר הרשמי של ETS.

 

הצהרת מימון

באופן פרדוקסאלי, קיימות אוניברסיטאות אשר דורשות מהסטודנטים להוכיח יכולת לממן את שנתם הראשונה בלימודים בעצמם, גם אם הן מממנות את כל הסטודנטים המתקבלים. במקרה כזה נדרש מכתב מהבנק המאשר יכולת כלכלית מתאימה, שלכם או של בני משפחתכם. בנקים רבים מצוידים מראש בטפסים ממוחשבים בשפה האנגלית, וידעו כיצד להיענות לבקשת האוניברסיטה.

 

גליונות ציונים

בין אם סיימתם את התואר ובין אם (עדיין) לא, יהיה עליכם לצרף להגשת המועמדות גיליונות ציונים מכל מוסדות ההשכלה הגבוהה שבהם למדתם בארץ. מזכירות הפקולטה יכולה להדפיס תמורת תשלום סמלי עותקים באנגלית של גיליונות הציונים שלכם. כדאי מאד לשלוח את המעטפות הללו לאוניברסיטאות הרלוונטיות די זמן מראש, כדי שיוכלו בזמן להתריע במידה ומסיבה כל שהיא לא יגיעו ליעדן. חלק מהאוניברסיטאות מאפשרות למועמדים להעלות לאתר ההרשמה עותק סרוק מגיליונות הציונים ולשלוח עותק רשמי רק במקרה של קבלה.

 

מכתבי המלצה

דרישה מקובלת על ידי רוב המוסדות בחו"ל היא שלושה מכתבי המלצה ממרצים המכירים אתכם ואת עבודתכם. ככלל, מכתב ממרצה בעל שם עולמי אשר אינו מכיר אתכם היטב, יהיה פחות אפקטיבי מאשר מכתב ממרצה פחות מוכר, אך בעל היכרות טובה עמכם. מומלץ לפנות למרצים די זמן מראש, לספר בהרחבה על נושא המחקר המעניין אתכם ולמסור לידם גיליון ציונים עדכני ו/או את ציוני המבחנים, או כל חומר רלוונטי נוסף. מכתבי ההמלצה נמסרים על ידי הממליצים ישירות לאוניברסיטאות, ולא דרככם, ולכן כדאי לוודא שהמכתבים אכן הגיעו ליעדם.

 

Statement of Purpose

המדובר באחד החלקים הקשים בתהליך. היות ורוב המחלקות לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה לא מקיימות ראיונות, הדרך היחידה לפנות לועדת הקבלה היא באמצעות חיבור, בו תספרו על עצמכם, על ניסיונכם ועל כוונותיכם לעתיד. החלק החשוב בחיבור זה הוא הקישור בין תחומי העניין שלכם לאלו של המחלקה הספציפית אליה נרשמתם הגשתם את המועמדות. מומלץ, לכן, שלא לשלוח לאוניברסיטאות השונות מסמך זהה, אלא כזה המותאם לכל מחלקה אליה פניתם. במידה ויצרתם קשר עם מנחה/ים פוטנציאליים במחלקה, תגובותיהם יוכלו לסייע לכם בכתיבת המסמך. כמו כן, חשוב לקרוא היטב את ההנחיות המופיעות באתר האוניברסיטה, משום שלעתים תתבקשו להתייחס לנושאים ספציפיים. היעדר התייחסות שכזו תפגע בסיכויי הקבלה. אין שלב שבו חשובה יותר ההתייעצות משלב זה: אם ביכולתכם לעשות זאת, בקשו ממספר מרצים לקרוא את הטיוטא של המסמך ולחוות דעה. אוסף של עצות שימושיות נמצא באתר האינטרנט של אוניברסיטת ברקלי

 

הגשת המועמדות

רוב בקשות המועמדות מוגשות כיום באמצעות האינטרנט. באתר ההרשמה של כל אוניברסיטה יש לפתוח חשבון אישי ולמלא מספר שאלונים. לרוב, ניתן להעלות את המסמכים המצורפים לבקשה ישירות לאתר ההרשמה. כדאי מאד לקרוא היטב את ההוראות המופיעות בכל אתר, על מנת שלא יושמטו פרטים או מסמכים חשובים מבקשתכם. פעמים רבות יאפשר האתר לעקוב אחר קבלת המסמכים הנדרשים באוניברסיטה, הגעת מכתבי ההמלצה, ותהליך קבלת ההחלטות. התאריכים הסופיים להגשת הבקשות והגעת החומר הנלווה הם לרוב בדצמבר או בינואר עבור שנת הלימודים העוקבת.

 

ההמתנה

עוד חלק לא קל בתהליך. תשובות לרוב מתחילות להימסר בפברואר, אך חלקן מגיעות בפועל במרץ או באפריל. לחיצה על send/receive כל חמש דקות לא תזרז את קבלת ההחלטה, ולכן תקופה זו היא זמן טוב להיות בו עסוקים עד כמה שאפשר בדברים שאינם קשורים להרשמה, נגיד, מיגור הרעב העולמי. זהו גם הזמן לגבש תכנית ב', למקרה שבו התשובות תהיינה שליליות.

 

שי דרומי הינו סטודנט לתואר שני במגמת סוציולוגיה. הוא כותב על שיפוט מוסרי בחשיבה הסוציולוגית, בהנחיית פרופ' אווה אילוז.