סיכום המפגש בנושא מציאת מנחה לתיזה ורשימת נושאים להנחיית עבודות תיזה על-ידי מורי המחלקה

המפגש התקיים ביום רבעי ה- 14.1.09. ביוזמתן והנחיתן של סמדר בראק וטליה שגיב. למפגש הגיעו כ- 16 תלמידי מוסמך.

  1. הסיבה למפגש, לדידנו, היא תחושתנו שיש לחשוף מנגנונים בדרך למציאת מנחה, כך שגם תלמידים ללא ההון התרבותי הנדרש (כלומר, בעלי היכרות מוקדמת עם הקודים הפנימיים באקדמיה), יוכלו להתקדם במסלול המחקרי.
  2. הבהרנו כי על התלמיד/ה להגיע למפגש אישי עם חוקר/ת לאחר הכנת שעורי בית – הינו, ישיבה בקורס של המרצה, קריאת חלק ממאמריו והכרות עם כמה טקסטים קלאסיים בתחום.
  3. תארנו את "דגם השוליה האידיאלי" - הסברנו כי על התלמיד הנוקש בדלת להציג עצמו כסקרן ומוכן ללמוד, אך גם כאוטונומי ומסוגל לעשות חלקים נכבדים מהדרך בכוחות עצמו. כמו כן, שעליו תמיד לענות לשאלה – "האם בכוונתך לפרסם את הממצאים במאמר?" בתשובה "כן", הואיל ושם המשחק הוא הוצאת הידע לאור.
  4. הסברנו כי לגיטימי לגשת לחוקר ולומר לו – תן לי שאלה לחקור, ובה-במידה לגיטימי להגיע עם נושא מחקר מוכן – שאותו יש לשלוח מראש, בעשרים שורות או פחות, למנחה הפוטנציאלי. הדגשנו כי תהליך גיבוש שאלת המחקר מתרחש תוך דיאלוג, ויש להגיע לדיון הזה בראש פתוח. בנוסף, הזכרנו כי מי שלא עשה אחד משני הדברים – מציאת מנחה או בחירת נושא – עד סוף השנה השנייה לתואר, עלול לאבד חלק מהתנופה שמאפשרת סגירת תואר בפרק זמן סביר.
  5. תיארנו את האופן שבו מתנהל המשא ומתן עם מנחים פוטנציאלים (בדרך כלל כמה פגישות עד שמתקבלת ההחלטה לעבוד יחד), וציינו כי מותר לגשת לכמה מנחים במקביל. כמו כן הדגשנו כי תלמיד שלא מוצא מנחה, מוזמן לגשת ליועץ לתלמידי מוסמך, לראש החוג או למזכירות, ולא לוותר על מסלול מחקרי בגלל שלא מצא מנחה בכוחות עצמו. חילקנו את דף הנושאים ועודדנו את התלמידים לבחור מתוך נושאים אלו.
  6. הסברנו באיזה נקודות לאורך כתיבת התיזה המנחה חיוני, והיכן יש לטוס "סולו". בסוף המפגש בקשו כמה תלמידים לקיים מפגש דומה בנושא המסלול הישיר לדוקטוראט ולימודי הדוקטוראט בכלל, והסכמנו לעשות זאת בקרוב.
  7.  

בעקבות הצעתו של ארי אנגלברג בפגישת הטאון מיטינג על התואר השני, ובעקבות התגובות לדיון בנושא שהתנהל בגליון הקודם. מוגשת לפניכם רשימה של הנושאים אותם מעוניינים מורי המחלקה להנחות בעבודות המ.א.

  • פרופ' נחמן בן-יהודה: עבודות בתחום הכללי של סטיה, תופעות והתנהגויות בלתי קונבנציונליות.
  • ד"ר ורד ויניצקי-סרוסי: עבודות בתחום של זיכרון והנצחה קולקטיביים
  • פרופ' תמר אלאור: עבודות בתחום של (א) תרבות חומרית בישראל; (ב) נשים ודת
  • פרופ' אייל בן-ארי: (א) היבטים של החברה ותרבות של יפאן; (ב) תרבות פופולארית יפאנית; (ג) צבא וצבאיות; (ד) הסוציולוגיה של האנתרופולוגיה בישראל; (ה) אנתרופולוגיה של ארגונים
  • פרופ' גד יאיר: (א) רצח נשים בספרות הרוסית; (ב) ההיגיון הזהותי של שתיית אלכוהול בתרבויות שונות; (ג) גרמניות וישראליות – קודים עמוקים וזיקות מכוננות
  • ד"ר יונה סכלקנס: חברה, כלכלה ותרבות: השימוש במודלים של גיל, תקופה וקוהורט בהסבר של שינוי חברתי
  • ד"ר מיכל פרנקל: עבודה-משפחה, מגדר בארגונים ומעבר בין תרבותי של מודלים ארגוניים
  • ד"ר נורית שטדלר: (א) החברה החרדית בישראל; (ב) קהילות נוצריות בישראל; (ג) טקסים ופולחנים בעיר העתיקה
  • ד"ר ישראל כ"ץ: - (א) זיקות בין-ארגוניות, מיזוגים ושיתופי פעולה; (ב) מיתולוגיות ארגוניות וסיפורי בריאה; (ג) מבני הידברות בארגון; (ד) דינאמיקה של ישיבות והתכנסויות קבוצתיות; (ה) תהליכי שינוי והתחדשות ארגונית; (ו) אי-נחת ארגונית; (ז) עליית פרופסיות חדשות בשדה הארגון.
  • פרופ' עמליה אוליבר: (א) ארגוני מדע; (ב) העברת טכנולוגיות אוניברסיטה-תעשייה; (ג) נשים במדע; (ד) יזמות מדעית, שיתופי-פעולה ורשתות; (ה) שיתופי-פעולה ארגוניים ותרגום ארגוני.
  • ד"ר יהודה גודמן: עבודות אנתרופולוגיות שעוסקות בהבניית זהות, העצמי וסובייקטיביות. למשל בשאלות ובשדות הבאים: (א) הבניית סובייקטים בהקשר של מקצועות טיפוליים, פסיכולוגיה, פסיכיאטריה, אך גם רפואה אלטרנטיבית ומרפאים (הפרעה, אבחון, מיון, טיפול, ריפוי)  (ב) ייצור זהויות דתיות, כגון חזרה בתשובה והחזרה בתשובה (ג) בירוקרטיה, לאומיות, אתניות והגזעה, למשל בהמרת דת בחסות המדינה (ד) שאלות מוסריות בממשק שבין הפרופסיונאלי לאישי, לדוגמא בצבא או ברפואה.