חיפוש בסיסי: החברה הישראלית

מאת: איתי ארצי

כפי שכל סוציולוג מתחיל יודע, מחקר אמפירי במדעי החברה צריך (או מוטב לו) להסתמך על נתונים. איסוף נתונים הוא עבודה מורכבת, ארוכה, ומעל לכל, כרוכה בהוצאה כלכלית מסוימת. תלמידים מתקדמים יכולים לבצע איסוף נתונים בעצמם, ולחוקרים יש גב כלכלי כזה או אחר המאפשר להם להשיג סיוע בביצוע האיסוף. בניגוד לאלה, תלמידי הבוגר מתקשים באיסוף נתונים בשל מגבלות תקציב, זמן, ויכולת. בכתבה זו אבקש לסקור כמה ממאגרי המידע בעברית הנוגעים בעיקר לישראל המכילים מידע שיכול לסייע לתלמידים המבקשים לערוך מחקר, מרצים, ומתעניינים בתחום להשיג נתונים מעודכנים או סקירות ראשוניות של תחומים שונים.

ראשית, אפתח באתר של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. הלשכה מפרסמת נתונים סטטיסטיים מתוקף פקודת הסטטיסטיקה, ולכן איסוף הנתונים מותאם לדרישות המדינה ולא כל מידע נאסף. למרות זאת, ניתן למצוא באתר מידע סטטיסטי רב על פעילות המשק הישראלי ועל חיי הפנאי, הבריאות, ההשכלה, הפעילות הכלכלית של הישראלים. המידע משמש את הממשלה, הכנסת, הבנקים וקובעי מדיניות אחרים ולכן חשיבותו רבה. לפי דעתי, ישנן כמה בעיות עם המידע הנאסף על-ידי הלשכה, כמו התעלמות מאתניות (הנתונים לגבי מי שנולד בישראל הם דור אחד אחורה, מתוך הנחה כי הבדלים אתניים ייעלמו בדור השלישי, הנחה שהיא, לכל הפחות, בעייתית), חלוקה שנויה במחלוקת ללאומים (לא ברור מהו הלאום של הישראלים, ולא ברורה דתם של אלה שהגיעו לישראל מתוקף חוק השבות אך אינם מוכרים כיהודים על ידי הממסד הדתי בישראל) ועוד. יחד עם זאת, אתר הלמ"ס הוא מקור מידע מצוין ועדכני לכל מחקר איכותני וכמובן כמותני במדעי החברה. באופן כללי, אין בארץ מכון מחקר שיכול להתחרות בהיקף הנתונים שהלמ"ס מספק ובאיכותם.

אתר נוסף הוא הספרייה הוירטואלית של מט"ח. האתר מהווה מעין אינדקס למאמרים אקדמיים רבים במדעי החברה והרוח, שנבחרו באופן אקראי. יתרונה של הספרייה נמצא בזמינות ובפשטות הפעלתה, אך נדמה כי רב המאמרים באתר אינם ארוכים דיו, הנושאים שלהם עוסקים לרוב בנושאים טריוויאליים, ורוב המאמרים עוסקים בנושאים המהווים מעין הקדמה תמציתית בכל תחום (למשל אדיפוס המלך, חשיבה, מדע ומוסר אצל הפרימיטיבים או ערך קצרצר על מרקס של פרופ' אבנר דה שליט). ניתן להשתמש באתר זה כמקור מידע אקדמי, אך כדאי לבסס את הכתוב בו גם על פי מקורות אחרים: האתר נועד בעיקר בכדי לספק מבוא ראשוני על נושא מסוים, ולא לספק מידע כולל ועדכני לגביו. אפשר להתייחס לאתר כאל השלמה אקדמית יותר, אבל גם קצרה יותר, לכתוב בויקיפדיה.

האתרים הבאים ברשימה מנסים להוריד את האקדמיה ממגדל השן. הם מציעים מידע מהימן, אך מסרבים להישמע לכללי הפרסום והמקורות הנוקשים של האקדמיה. בכך, הם מציעים בעיניי מעין דמוקרטיזציה של הידע. הראשון שבהם הוא אתר הגורם האנושי, ובמיוחד החלק שעוסק בסוציולוגיה ואנתרופולוגיה. זהו אתר שמרכז ידיעות מעולמות תוכן שונים הנוגעים לאדם או להוויה האנושית. למרות שמאחורי האתר עומדים אקדמאים, זהו ניסיון מעניין לטשטש את החלוקה האקדמית לתחומי ידע פרופסיונאליים. דוגמה טובה לכך היא החלוקה לקטגוריות באתר: אנשים ותזונה, אנשים פשוטים, מדעים ואנשים או הבריאות שלך. ייחודו של אתר זה הוא ריכוז פוסטים מעניינים ורלוונטיים מרחבי הבלוגספרה הישראלית, וריכוזם במייל הנשלח לרשימת התפוצה של האתר. האתר אינו מבחין בין כתבות, מאמרים אקדמיים או פוסטים והוא מרכז את כולם כשווים.

 

המעניין מכולם הוא אתר "אנשים ישראל – המדריך לחברה הישראלית". אתר זה, המרוכז על ידי פרופ' עוז אלמוג וד"ר תמר אלמוג, הוא מדריך מעניין ויחיד מסוגו לחברה הישראלית, או מעין אינציקלופדיה עדכנית לחברה זו. הוא כולל מאות ערכים השונים בהעמקתם (מעמוד עד מאה עמודים לערך) על נושאים רבים ומגוונים בחברה הישראלית ולכולם מקום שווה. כך, פלאפל בניו יורק, אתר פארפש, אתר קבלה לעם, הסלט במסורת היהודית ישראלית או ישיבת חוט של חסד בירושלים. האתר מתיימר לכסות, תיאורית, את כל הנעשה בחברה הישראלית. כלומר האתר אינו מתיימר לספק מסגרת ניתוח והסבר של תופעות בחברה הישראלית, אלא רק לתאר את כולן, או לפחות את חלקן הגדול. נדמה לי שכיום אף אחד לא יתיימר להקיף את כל הנעשה בישראל במקום אחד, וחוקרים יעדיפו להתמקד בתופעות שוליות בחיים החברתיים. ניסיון זה מזכיר לי במעט את הניסיון השאפתני של פרופ' אייזנשטדט ז"ל ("החברה הישראלית: רקע, התפתחות ובעיות", 1966) לכתוב ספר מקיף וכולל על החברה הישראלית בכללותה. איני יודע האם ניתן להסתמך על הכתוב באתר בעבודות אקדמיות: מצד אחד האתר נכתב על ידי אקדמאים והם מרבים לצטט מאמרים אקדמיים, אך לא רק אקדמיים. מנגד, ניתן לטעון כי הם כותבים בצורה שאינה תואמת תמיד את המקובל באקדמיה. יחד עם זאת, קשה להכחיש שהאתר מהווה מקור מידע מצוין, ראשוני ואף יותר מכך, על תופעות וסוגיות בקרב החברה הישראלית, ודומני כי ניתן להשתמש בכתוב בו כמעין חומר המצוי בין טקסט תרבותי למחקר אקדמי.

כותבי הערכים מתבססים על מאמרים אקדמיים, כתבות מהאינטרנט, ראיונות, סרטונים מהיו-טיוב. נדמה כי כל מקור לידע קביל עבור כותבי הערכים. בנוסף, הערכים מלווים בתמונות רבות הממחישות את הכתוב, בניגוד לנעשה במאמרים אקדמיים 'יבשים' שכוללים בדרך כלל טקסט כתוב בלבד. באתר ישנן תערוכות רבות על הנעשה בישראל, שבהן הושקעה הרבה פחות עבודה ונדמה כי הן משקפות את התמונות שהאתר הצליח להשיג ולא תמונה של כלל החברה הישראלית. בנוסף, קיימת באתר גם גלריה וירטואלית לתערוכות העוסקות בחברה הישראלית.

ראשית, יש לברך על קיומו של מדריך כזה המאפשר להכיר את החברה הישראלית במהירות, על כמעט כל תת התרבויות הקיימת בה. בניגוד לאתרים אחרים, האתר הינו חינמי לחלוטין וכל המידע בו פתוח לציבור ונדמה כי מטרתו היא הפצה של ידע בקרב הגולשים. יתרון נוסף, ובכך הוא נבדל מויקיפדיה, הוא שלא כל אחד יכול לערוך את הערכים, אלא רק לאחר שעורכי האתר אישרו את הכתוב. דבר זה מונע ממידע מוטה או שגוי להתפרסם, וכאן אני נוגע באחד החסרונות של האתר, לדעתי. הוא מתיימר לתאר את המציאות כהווייתה ולהימנע משיפוטיות כלשהי. למרות שיוצרי האתר מודעים לכך שמשימה זו אינה אפשרית, ניכר כי האתר בנוי כך. לא ניתן מקום כלל לדעה אישית, ולעיתים נדמה כי הכתוב בו דומה לתיאור יבש של תופעה חברתית. למרות יומרה זו, ניתן לראות כי המידע באתר אינו מתחלק שווה בשווה בקרב הקולקטיבים הישראלים – וכאן אני מתכוון לכך שניתן משקל רב יותר לערכים העוסקים בקבוצות שאינן הגמוניות. מצד אחד, ממצא זה משקף מעין התעניינות חשובה של ההגמוניה בקבוצות חברתיות אחרות, ומנגד, ניתן לטעון כי הימנעותם של כותבי הערכים מכתיבה רפלקסיבית חוסמת הבנה טובה יותר של הטקסט. מבחינה זו, האתר מזמן ניתוח סוציולוגי כטקסט תרבותי. חסרון נוסף טמון בשוויון המוחלט של הערכים, כאשר ערכים ארוכים וקצרים, גדולים או קטנים, שוליים או מרכזיים, חשובים מאוד או חסרי חשיבות זוכים כולם לאותה התייחסות במדריך. לסיום, נראה כי ערכים רבים עוד חסרים העמקה ומכילים מידע ראשוני בלבד, ואני חושב שלקוראי פקפוק באשר הם יש יכולת לשפר ולהוסיף למדריך חשוב וחלוצי זה דרך במת השיח הנמצאת באתר.

 

איתי ארצי הוא סטודנט שנה ב' לתואר ראשון במחלקה לסוציולוגיה ולאנתרופולוגיה ובית הספר לחינוך.