מאמרכת 17
מאת: מערכת פקפוק
הדיון שהתפתח בעקבות טענתו של המדען הראשי במשרד החינוך על אי-תקפותה של תורת האבולוציה, הצבת המדע אל מול הדת ומכתב התגובה של הנשיא ושל רקטורית האוניברסיטה העברית, מחזירים אותנו לדיונים שהתנהלו במחלקה על האפשרות לשלב בין אמונה דתית למחשבה סוציולוגית. בגיליון זה חוזר יהודה טרואן לפיטר ברגר – סוציולוג שהוא גם תיאולוג – בניסיון לבחון את המודל שהוא מציע לשילוב בין הדת לסוציולוגיה ומתקשה למצוא בו את הפיתרון. דיון דומה מתנהל בעקבות מאמרה של נגה כספיבפקפוק 15, בו היא קראה לתת יותר מקום בשיעורים ובחומרי הקריאה גם לקולות אחרים, שאינם מזוהים דווקא עם השמאל או עם הביקורתיות. פרופ' שלמה אהרונסון לוקחאת בקשתה של כספי צעד קדימה וקורא להדוף מהאקדמיה את רוח "הפוסט" והרב-תרבותיות ולחזור לעשיית "מדע קלאסי". הד לטענות אלו עולה גם בסקירה על האנתרופולוגיה היישומית בישראל, אשר מראה את הלבטים של הדיסציפלינה בין מחויבות לקידום אג'נדה מוסרית לבין היותה דרך התבוננות לשם יצירת ידע מדעי.
בהמשך לרוח פקפוק זו, אנו עוסקים גם בשני כנסים שנערכו בחודשים האחרונים: שירי קטלן סוקרת את העדרם של אנשי המחלקה מהכנס הסוציולוגי הישראלי ומביאה מגוון קולות המצביעים על הבעייתיות שבכך; ורחל ורצברגר פורסת, בעקבות כנס לחקר הרוחניות העכשווית, את המחקר על העידן החדש בעולם ובישראל, ומצביעה על הנטייה לטשטוש הגבולות בין המחקר לבין הרוחניות.
פקפוק נעים (גם אם עוכר שלווה) וחגים שמחים
המערכת