check
מאמרכת | פקפוק

מאמרכת

אופס! רעננו את הדף :)

מאמרכת 53

מאת: מערכת פקפוק

בחודש הקודם מאמר המערכת עסק בפיזור משמרת המחאה נגד גיוס נוצרים לצה"ל, מאז נחטפו שלושה נערים ישראלים סמוך לחברון, נעצרו מספר רב של פלסטינים ונהרגו מספר נערים פלסטינים במבצע צבאי המתנהל בגדה המערבית. קשה למצוא נושא המעורר יותר מחלוקת ויותר חיכוך בין סטודנטים לבין עצמם, ובין סטודנטים לבין חברי סגל הוראה מאשר הנושא הישראלי פלסטיני, אך העובדה כי זהו נושא מעורר מחלוקת אינה קובעת שעלינו להימנע מהדיון בו. נהפוך הוא.

קרא עוד

בשנה שעברה כתב אלעד אור על ההימנעות של תלמידי סוציולוגיה מהעיסוק בשדה הפוליטי, השאלה שיש לשאול בהקשר הישראלי פלסטיני היא האם בכלל ניתן לכתוב על החברה הישראלית ללא התייחסות לנושא זה? האם ניתן לדבר על כלכלה, דיור, מגדר, אוכלוסיות מוחלשות, אי שוויון, זהות או אתניות בישראל מבלי לשאול כיצד הנושא הישראלי-פלסטיני משפיע, מושפע, מעצב, מבנה ומובנה כל אחד מנושאים אלה?

בגיליון זה מבקשות עו"ד עדי עזוז ויעל פינדלר מהאוניברסיטה לפעול בנושא ההטרדות המיניות, תוך התייחסות למרחב בו ממוקמת האוניברסיטה העברית ונוגעות בנקודות בהן נושא הטרדות הרחוב משיק לנושא הסוציו- פוליטי. איתי ארצי מבקש שנבחן כיצד יחסי הכוחות אלה מעצבים ומאפשרים את כלכלת וחווית השוק. עדי, יעל ואיתי מכוונים זרקור לנושא זה, אולם גם בכתבותיהם של מעיין לוינסון המצביעה על היעדר העיסוק של הקבוצה הקומית "אנדרדוס" בנושאים מעוררי מחלוקת, או נופר גואטה העוסקת בעבודת הגבולות והאחרה, תוך עיסוק בדמותה של חברת הכנסת איילת שקד ניתן למצוא התייחסות עקיפה לנושא.

בנוסף מתפרסמות בגיליון זה כתבותיהם של אורי כפיר העוסקת בשיח השחיתות לאור משפטו של ראש הממשלה לשעבר אהוד אולמרט, חן עוזרי המוסיף חלק נוסף לפאזל  "השוק החופשי" וכותב על חיי הלילה בשוק, נטע דונחין הכותבת על האופן בו באים לידי ביטוי סטראוטיפים מגדריים בשיווק הממוקד-לקוחות של קופות החולים, גידי טל הכותב על האחריות החברתית שיש לקחת כאשר אנו חושבים על פורנו ופינה נוספת של מסמני דרך מבית "בחברת האדם". במובן מסויים כל אחד מהקטעים האלה, גם הוא פוליטי בדרכו שלו.

 

קראו פחות
אופס! רעננו את הדף :)

מאמרכת 52

מאת: מערכת פקפוק

השבועות האחרונים לא היו שקטים בקמפוס הר הצופים של האוניברסיטה העברית. מספר אירועים הזכירו לנו שהאוניברסיטה אינה בועה של ידע ומחקר המנותקת מהמציאות הסוערת בה אנחנו חיים. לאחר שמשמרת מחאה נגד גיוס נוצרים לצה"ל הסתיימה בפיזור סטודנטים/ות מהמקום על ידי שוטרי מג"ב ואף במעצרים, מרצים/ות וסטודנטים/ות התאספו כדי למחות על מדיניות זו ולהתריע מפני פגיעה בחופש הביטוי והמחאה בין כותלי האוניברסיטה. בין הנאספים נשמעה מדי פעם השאלה: "אם האוניברסיטה העברית לא משכילה להכיל מחאה פוליטית, ומאויימת מהתאספות בה מרבית הסטודנטים יושבים בהפגנתיות עם מסקינג טייפ על הפה עד כדי שימוש במג"ב – איפה יש תקווה במדינה הזאת לחופש ביטוי או מחאה?"

קרא עוד

לא ברור האם הפרשה הזו קרובה לסופה, אך היא מזמנת לנו עוד תזכורת על מקומה של האקדמיה בפוליטיקה ולהפך. שני אירועים אקדמיים נוספים המתקיימים השבוע עוסקים בקשר בין האקדמיה לסביבתה הגאוגרפית והסימבולית: הכנס השנתי של האגודה האנתרופולוגית הישראלית, המוקדש לנושא: "אנתרופולוגיה בעיר משתנית: יפו וערים אחרות", והכנס של מרכז לייפר והמכון ליחסים בינ״ל ע״ש דיוויס אשר יתקיים ביום רביעי הקרוב: "הטרדות מיניות במרחב הציבורי בירושלים: הגבעה הצרפתית כמקרה בוחן".

בהקשר דומה, גיליון זה כולל מספר כתבות מעניינות במיוחד המבקשות לנתח את האקדמיה "מבפנים": ערן פסקל תוהה על מקומו של המחקר באוניברסיטאות של היום, ניר רותם מנצל היטב את המדיום האינטרנטי של פקפוק, בסרטון שמנסה לברר אחת ולתמיד עם סגל המחלקה מה ההבדל בין אנתרופולוגיה וסוציולוגיה, ותאיר קרזי-פרסלר כותבת מנסיונה על כתיבה באקדמיה ובכלל.

בנוסף, דפני ענבר בחיבור מסקרן בין חנה ארנדט ועולם המחול, דורון מוסנזון מציג אוטו-אתנוגרפיה ביסקסואלית, בפינה "פנים חדשות במחלקה" אנו שמחים לארח את ד"ר ליאת רז- יורוביץ , וכמובן הפרק הרביעי של "מסמני דרך- האנשים שעושים את האנתרופולוגיה" מבית בחברת האדם.

קריאה מהנה ומעוררת פקפוק!

 

קראו פחות
אופס! רעננו את הדף :)

מאמרכת 51

מאת: מערכת פקפוק

גיליון מספר 51. וכך ברגע, 'פקפוק' החליף קידומת.

המאורע המרגש – שש שנים, חמישים גליונות, ומי-סופר-כבר-כמה מאמרים – צוין במהלך החודש הקודם, עם גיליון חגיגי שאיגד כתבות נבחרות ממרוצת שנות הפעילות של העיתון. אולם חשיפת גיליון היובל ברשת הייתה רק תרועת ההמשך להשקה וחלוקה של גיליון מודפס בכנס ה 45 של האגודה הסוציולוגית הישראלית, שנערך ב'אוניברסיטת תל אביב' בחודש פברואר האחרון.

כמובן ולפני הכל, נבקש להודות למארגני הכנס על עזרתם הרבה בהצגת 'פקפוק', כמו גם לכל המשתתפים שהתעניינו, לקחו עותק, קראו והעירו. כעיתון סטודנטים עצמאי, תמיכה ועידוד אלה הם בעלי ערך עצום. על פניו, נכון היה אולי להקדיש חלקים מגיליון 51 לסיקור של תכנים שהוצגו בכנס. במקום זאת, נבקש להשמיע ביקורת – על האגודה הסוציולוגית ועל אירועי הכנס, בהם אמורה הייתה להתאסף קהילת הידע הסוציולוגי על כל חבריה והקשורים בה, ולחגוג את הונה.

קרא עוד

בין שיטוט באולמות הדיון לבין סריקה של אזור הכנס אחר ידיים שעודן חופשיות מגיליונות 'פקפוק', ניתן היה להבחין בהיעדרותה של אחת הקבוצות הדומיננטיות ביותר בנוף האקדמי של הסוציולוגיה בישראל – הרי היא הסטודנטים, התלמידים והחוקרים הצעירים של התחום. בהתאם, אם להגדיר את נושא שיחת המסדרון הפופולארי ביותר שנשמע בשני ימי הכנס הרי שעסק בתחושת בוא הקץ של האקדמיה בישראל, והמחקר הסוציולוגי הבלתי מגויס בפרט. אין ספק כי שתי אבחנות אלה עומדות בקשר הדוק זו עם זו.

מן הסתם, הדאגה לאופק הקודר של היצירה והביקורתיות, החשש מכריתת הענף והקיצוצים, או חוסר הביטחון בהמשך הונו של מוסד הידע, אינו ייחודי לאגודה הסוציולוגית בישראל. מדובר בטענה וקריאת כאב חוצות דיסציפלינות וגבולות – כך לדוגמא, רק בינואר האחרון נחרץ מותה של המוסיקה הקלאסית בארה"ב (טענה שנקבעה על ידי מרק וונהונאקר במגאזין המקוון SLATE, וקיבלה אישרורים רבים ברשתות המדיה החברתית). ראוי להתמקד באנקדוטה זו, משום הגורם שהוצג כסיבת המוות וסתימת הגולל הוא הזדקנות הקהל המגיע לאירועים. רלוונטית ביותר היא הביקורת שהושמעה בימים שלאחר פרסום הכתבה: הקהל מזדקן משום שצעירים מודרים מהיכלי המשכן של המוסיקה הקלאסית (הדרה שאינה מכוונת, כמובן).

וכמו במוסיקה, כך בדעת ובמחקר.

כוחה של האגודה הסוציולוגית בישראל אך יתחזק באם תעודדנה השתתפות ונוכחות של סטודנטים בכנסים ובאירועי הקהילייה. שימו בצד לרגע תקציבים ופוליטיקה, מי שעתיד להחזיק את הדיסציפלינה, להילחם על יוקרתה ולהזרים בה חיים תוססים הם אלה שמישירים מבט נרגש בחולפם על פני הוגה מקומי/ת ושלוגמים את המחקרים והכתבים בסקרנות ובהשתאות. במילים אחרות, פרופסורים יקרים, נצלו את העובדה שעל מדפי הסטודנטים והחוקרים הצעירים מונחים ספרים וכתבי עת עליהם אתם חתומים. ללא ניצול זה, הדרך במדרון תלולה כפליים. 
ומה פירוש ה"ניצול"? יוקרה, עידוד, דחיפה וחיבוק.

ראשית, הוקירו אתם את האירוע– ויוקרתו תעלה. כנסים אינם רק בעלי חשיבות או ראויים לנוכחות כשהם מתקיימים בממלכת אמריקה, אלא גם כאן[1]. חלק מהוקרה זו היא חשיפה של חוקרי העתיד הפוטנציאלים לאירוע (אלא אם בכוונתכם לשאת את עינינו לנכר). אין כל סיבה שכנסים תוכניים או כלליים לא יוצגו בהרצאות, בכיתות ובלוחות המודעות במחלקות האוניברסיטאיות. מרחיקי לכת אף יזמינו באופן אישי את אותם סטודנטים שליבם ומרצם בתחום. המצטיינים יגייסו את תלמידיהם הנבחרים להשתתפות.
לצערנו, אף מודעות לא בהכרח תבטיח נוכחות. וכאן בדיוק עולה עניין העידוד והדחיפה – העלו תמריצים, השוויצו בחוקרים שאתם מגדלים. ולא, טקס הוקרה לתזות מצטיינות באולם חצי ריק אינו מספק. למשל, מדוע לקיים רק מושב אחד, צדדי, שמציג עבודות של חוקרים צעירים?[2] בכל שנה נכתבות בישראל עבודות דוקטורט, מאסטר, סמינר ומחקר ראשוני רבות, שמוקדן בסוציולוגיה (או בתחומים הנושקים לה). על ערכן וכוחן של עבודות אלה יוכל להעיד כל אחד מהחברים באגודה הסוציולוגית. לכן, מן הראוי היה שלא רק להקדיש לעבודות אלה מושב מרכזי בכנס, אלא להזמין מנעד רחב יותר של חוקרים צעירים להשתתף ולהתדיין[3].       

המסקנה כאן היא ברורה. ללא דור ממשיכים, יתגלו החששות כאמת יציבה.
זו גם הנקודה להעיר בביקורת על גוף הסטודנטים במחלקות לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטאות ובמכללות השונות – הכנסים האלה הם הזדמנויות יקרות מפז. התנערו מאדישותכם, ונצלו אותם עד תום.

במידה רבה, 'פקפוק' הוא מאגר ראשוני נהדר לאותו "ניצול" – סוציולוגי, אך גם אנתרופולוגי.
ואכן, בגיליון 51 ניתן למצוא נקודות רבות של יוזמה מחקרית, חדשנות ועסיסיות, ביקורתיות ויצירתיות. ראשית בהתכתבות עם המרחב הפיזי הקרוב והמוכר יותר – בכתבות הזרקור של ניר רותם ומרים בן-דוד על 'שוק מחנה יהודה' כהמשך לעשייה בפינת 'אתנוגרפית שוק', או המוכר פחות –  בתיעוד של קריאת מגילת פורים של ארגון "נשות הכותל" על ידי ניצן לונברג. בהמשך, בנגיעה בנקודות מתח מקומיות ועולמיות, עם הביקורת הנשמעת מכתבתו על איתי ארצי על כתב העת של אוניברסיטת 'אריאל', ועם הדיון המשווה בין תצוגות של גבריות סביב דימוייהם של ברק אובמה וולדימיר פוטין של חן עוזרי. מכאן אל מבט פנים אקדמי, ממבוא של נטע דוחנין על רישות חברתי במחקר, דרך ראיון ביקורתי של שירי קטלן עם פרופ' מנחם מאוטנר מהפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב, ועד להכרות עם סמדר שרון במסגרת מדור 'פנים חדשות במחלקה'. נחתום, כמו תמיד, עם סקירה מחקרית בפינה 'מסמני דרך'.

הנכם מוזמנים לקרוא, לחשוב ולהגיב. 
ובעיקר – להירתם ולרתום לעשייה הסטודנטיאלית של גוף הידע הסוציולוגי והאנתרופולוגי בישראל. כי "ניצול", חרף האמונה המרקסיסטית, הוא לא תמיד רע.

אתר הכנס הסוציולוגי – http://www.iss-annual-conference.org.il


[1] אם בנימה פחות מעודנת, לא ייתכן שמהכנס נעדרו בנוכחותם רבים מראשי האגודה והמחקר הסוציולוגיים

[2] מושב ה"פוסטרים" שהתקיים ביומו הראשון של הכנס

[3] הצעה קונקרטית אפשרית היא הקמה של מושבים ובמה לדיון לחוקרים צעירים, בהנחייה של מובילי התחומים הספציפיים

קראו פחות
אופס! רעננו את הדף :)

מאמרכת 47

מאת: מערכת פקפוק

גיליון זה של פקפוק מתפרסם קטע שמציגה בו גלי גברוביץ' את ה"פורום הסוציולוגי לשיח אחר". מהקטע, כמו גם משמו של הפורום ומפעילותו עד כה, ברור כי הסטודנטים שהקימו אותו רוצים ליצור שיח אחר – כזה אשר מוריד את המדע ממגדל השן, מערב בו נושאים הקרובים לליבם ומשלב עשייה חברתית.

קרא עוד
בד בבד, תוך כדי העבודה על הגיליון "חמישים לפקפוק", אשר עתיד לכלול בעיקר כתבות שפורסמו לאורך שבע שנות פעילותו, עלה לדיון השינוי באופי הכתבות שפורסמו במגזין לאורך השנים, דבר שבא לידי ביטוי בסקירה שכתב בשנה שעברה אלעד אור (דיון שוודאי יקבל ביטוי גם בגיליון 50).

עושה רושם כי הקמת הפורום והדיון בשינוי התכנים של "פקפוק" יוצרים גבול דק המבחין בין מעורבות חברתית ובין פעילות אקדמית. אולם גבול זה אינו מבחין בין שני עולמות אלה, אלא מאפשר הכלה של האחד באחר. אין ספק שמעורבות חברתית ופעילות אקדמית לא חד הם, אבל השדה האקדמי בכלל והשדה המחקרי בפרט משוקעים בחיים החברתיים והפוליטיים, המקיימים יחסים הדדיים עם שדות אלה.

את האוניברסיטאות הראשונות באירופה הקימה הכנסייה. בעידן הנאורות החל מתוך אוניברסיטאות אלה תהליך החילון שהוביל למאבק שאחד משיאיו הוא משפטו של גלילאו גליליי. דוגמה נוספת מהעבר היא ברית המועצות שבה שרר בשנות העשרים משטר צנזורה על העשייה המדעית. אולם העבר מלמד אותנו לא רק על האופן שבו מנסה המשטר לשלוט במדע, אלא גם על האופן שבו המדע מקדם את החברה. מעורבות של סטודנטים בשנות השישים בתנועה לזכויות האזרח, אירועי 1968 בצרפת ומאבק הסטודנטים בצ'ילה בשנים האחרונות הן דוגמות להתארגנות של סטודנטים וחלקם במאבקים חברתיים. באותה נשימה יש להזכיר גם את הגות הפמיניסטית, חקר האי-שוויון וכן מחקרים בתחומי מדעי הטבע והרפואה שהעלו את תוחלת חיינו ואת איכותם. על אף שהאנתרופולוגיה נולדה בחטא, היא מנסה להתנער מעברה ככלי בידיהם של משטרים קולוניאליסטים. על אף שהתורה המרקסיסטית אומצה ועוותה על ידי משטרי דיכוי ברחבי העולם, כיום החוקרים בתחום זה פועלים בראש ובראשונה למען שיפור החברה ופעמים רבות עוסקים בקבוצות מוחלשות ופועלים למענן.

אך אין צורך לעסוק בקבוצות מוחלשות כדי להביא שינוי חברתי וכדי "לתקן" את העולם – מחקריו של לוי שטארוס סייעו לנפץ את התפיסה ההיררכית של תרבויות שונות; ישנו ערך רב בחקר האופנים שבהם מתעצבים אופני שיח חדשים כפי שחוקרת פרופ' אווה אילוז; או באופן בו נוצרת חדשנות במקומות שונים בעולם כפי שעושה פרופ' גילי דרורי. מגוון זה של מחקר חברתי בא לידי ביטוי גם בגיליון הנוכחי של "פקפוק" שבו תלמידת שנה א' במחלקה, נופר גואטה, מציגה את ד"ר קירה רודינסקי ואת תרומתה לחברה בעזרת ניתוח מאגרי מידע; אורי כפיר תורם את הביקורת שלו לשיח האתניות הענף שמתנהל בשנים האחרונות ברשת ובמדיה הוותיקה יותר, תור צוק בוחנת את השתנות הנורמות הנוגעות לחיזור וליחסים רומנטיים ושואלת באילו דרכים אוכפת החברה נורמות אלה, ; אסף רוטמן בפינה "פנים חדשות במחלקה" מספר על עבודת הדוקטור שלו, שבה עסק במשמעותו של רעיון הצדק החלוקתי ובשינויים שחלו בה במהלך העשורים האחרונים; חן עוזרי כותב על גל המחאה המתוערר באוקראינה;  ניר רותם כותב על מורכבותו של מושג הגבול בחברה הישראלית; ד"ר אדם קלין אורון מספר על חווית הטבע בארצות הברית; בפינה "מסמני דרך" אנו עדים לחוקרים בעלי שם עולמי שבעבודתם מסמנים את הדרך לא רק לחוקרים אחרים, אלא לחברה בכללה.

אין צורך להפריד עשייה חברתית מעשייה אקדמית. במידה רבה על המחקר האקדמי לשאוף לשינוי חברתי, ואילו על העשייה החברתית לשאוב השראה מהמחקר האקדמי. בפועלנו כאקדמאים אנו צועדים לעבר שינוי חברתי, אך השאלה החשובה שנותרת פתוחה היא האם חובה לשלב בין השניים, האם עלינו בתור חוקרים לפעול גם כפעילים חברתיים?

 

קראו פחות
אופס! רעננו את הדף :)

מאמרכת 46

מאת: מערכת פקפוק

פקפוק 2014-2013 יוצא לדרך, עם כמה שינויים מרעננים והרבה התרגשות באוויר. כמו תמיד, מרגש לראות כמה עד רחבה ואקלטקטית הסוציולוגיה. ניתן לראות זאת כבר בכתבות המגוונות שמופיעות בגיליון הראשון. זה המקום לברך את כל חברי/ות המערכת שהצטרפו ואת דניאל שטרית, עורך הלשון החדש של העיתון. לאחר שנה ללא נוכחות אשת סגל מהמחלקה אנחנו מכירים תודה לפרופ' גילי דרורי שהצטרפה למערכת השנה. נקווה ששיתוף הפעולה עם הסגל האקדמי ימשיך ויעמיק!

קרא עוד

באותה נשימה, אנחנו רוצים להודות לצוות העריכה היוצא של המערכת: איתי ארצי, אלעד אור ומורן מימוני. נשתדל למלא את הנעליים הגדולות שהשאירו ולהמשיך את רוח העשייה, המרץ והמחשבה שקידמו כל כך את העיתון בשנה שעברה. כמו כן אנחנו מודים לטליה חסון, עורכת הלשון היוצאת, על תרומתה הרבה למערכת.

בגיליון נובמבר, מעיין לוינסון מלווה מקרוב את "נשות הכותל", שציינו החודש 25 שנים למאבקן; רותם אוחיון עוסקת בחוויית הזרות ביצירתו של הסופר הרוסי י"ד ברקוביץ'; אלומה קפטן מנתחת את בלוג האופנה הגברי "הגרסונייר" לאור ההגות הזימליאנית; איתי ארצי דן בז'אנר המוזיקלי "נויז", ונפרד בדרכו מלו ריד; ניצן לונברג מציגה את תופעת ה"הארלם שייק" בראי הגלובליזציה; ואיתמר טהרלב כותב על המחסור בנקודת מבט רוחבית-סוציולוגית בהיסטוריה, כמו גם על המחסור בשימוש במחקר היסטורי במתודה הסוציולוגית. במסגרת המדור "פנים חדשות במחלקה" נפגוש את אסא מרון. בנוסף, נחזה בבעיטת הפתיחה של פינת "מסמני דרך" בשיתוף הפרויקט "בחברת האדם" של לירון שני ונועם קסטל. בפינה מספרים אנתרופולוגים ישראלים על החוקרים הבולטים אשר השפיעו על עבודותיהם במשך השנים.

אנחנו מקווים שתיהנו מהקריאה, ומצפים/ות בשמחה לתגובות ורעיונות, כאן או בעמוד הפייסבוק שלנו. כמובן שיתקבלו בברכה הצעות לכל כתבה או טור שעשויים להעשיר לדעתכם/ן את העולם הסוציולוגי של "פקפוק".

בנוסף, שמחנו לגלות שהסוציולוגיה של המחלקה לא נשארת במסגרת אקדמית ממוסדת בלבד, כפי שמתבטא ביוזמה החדשה והמבורכת של תלמידי/ות תואר ראשון: "הפורום הסוציולוגי לשיח אחר", המבקשת להרחיב את הדיון בדיסציפלינה מעבר לשיעורים ולעבודות. מומלץ לבקר בדף הפייסבוק ולעקוב אחרי הפורום המתגבש.

שתהיה שנה נפלאה ומעניינת,

עורכות ועורך פקפוק: ערן פסקל, אלומה קפטן ויעל פינדלר.
עריכת לשון: דניאל שטרית

 

קראו פחות
אופס! רעננו את הדף :)

מאמרכת 45

מאת: מערכת פקפוק

בגיליון 45, האחרון לשנת הלימודים תשע"ג, הסוציולוגיה והאנתרופולוגיה, כמו גם החיים האקדמיים, נמצאים במוקד.

קרא עוד
בגיליון זה תוכלו למצוא כתבות רבות העוסקות בדיסציפלינה עצמה – לירון שני כתב על הזרם המחקרי ההולך וגדל של האנתרופולוגיה של הסביבה והטבע; עיינה סופר כתבה על אנתרופולוגיה יישומיתוכיצד השכלתה האנתרופולוגית נוכחת בעבודתה היישומית; אירה ליאן כתבה על ארגון הכנס הבינלאומישעסק במופעה של תרבות הקוריאנית במזרח התיכון; אינה לייקין כתבה על טקס המעבר של החזרה משדה המחקר לכתיבת הדוקטורט; וניצן לונברג כתבה על הרתיעה מלימודי שיטות מחקר כמותניות שמביעים סטודנטים רבים במחלקה.

בנוסף, בגליון שתי כתבות העוסקות בתרבות המקוונת: ענת בקר וערן פסקל ביקרו בקבוצת הפייסבוק "בחורים שווים בין חברות" ובן בורנשטיין כותב על המעבר של אתר החדשות "הארץ" למודל של מנויים.

המדור מיקרו-סקופ הורחב בגליון זה ונכללות בו שתי סקירות של עבודות מחקר: דניאל גטושקין מספר על עבודת התזה שלו, העוסקת ביחסים שבין צבא למדינה בישראל, בדיאלוג עם עצמו, וד"ר אינה לייקין כותבת על עבודתה העוסקת בפוליטיקה, מוסר וידע דמוגרפי ברוסיה הפוסט-סובייטית.

כמו-כן, טל גליקמן מציעה ניתוח של קבוצות התמיכה לחולות בסרטן השד.

לסיום, תמצאו את המדור נייר תועלת בעריכת אלעד אור.

בהזדמנות זו אנו מבקשים להודות לכל מי שפקפק בשנה החולפת ותרם לנו כתבות, ובייחוד ל"פוליטון", עיתון הסטודנטים של מדע המדינה עמו הוצאנו גיליון בחירות מיוחד בחודש ינואר 2013. תודה אחרונה למערכת העיתון, שעבדה איתנו קשה בכל פעם מחדש על הוצאת העיתון חודש בחודשו. פקפוק זה אתן!

תודה רבה וקריאה מהנה,

אלעד אור, מורן מימוני ואיתי ארצי

 

עורכי "פקפוק" תשע"ג

 

 

 

קראו פחות
אופס! רעננו את הדף :)

מאמרכת 44

מאת: מערכת פקפוק

גיליון זה של "פקפוק", ה-7 לשנת תשע"ג, מציג, בין השאר, ארבעה מבטים על אחד מענפי הדגל של תחומי העיסוק בעיתון: החוויה הסטודנטיאלית. לאורך השנים, העיתון הרבה לעסוק במה שהמטלות הסטודנטיאליות מזמנות לנו: קריאה וכתיבה, יצירה אישית מול מגבלות מערכתית, לבטים ותהליכים, הצלחות וכישלונות, פוליטיקה פנימית ודינאמיקה חברתית. אנו שמחים להמשיך ולהוות במה להרהורים רפלקטיביים אלו, הנפרסים על שלביה השונים של למידת הסוציולוגיה והאנתרופולוגיה

קרא עוד
, ומצויים בכתבות הגיליון הנוכחי. תאיר קרזי-פרסלר (במדור "מיקרו-סקופ") ודניאל גטושקין מספרים על כתיבת ה-MA ואילו דניאל ויאזמנסקי משתף בחוויות מלימודי התואר הראשון במחלקה ובמחלקות אחרות. מוזמנים ומוזמנות לקרוא ולהצטרף לשיחה.

בנוסף בגיליון זה, רמי קפלן מנתח את המסרים בכנס "המוניטור לאקדמיה ישראלית", עמיחי גרטלנר וישי פרלמן עוסקים בשתי נקודות השקה שונות בין מחשבה וכתיבה יהודית-דתית לבין הסוציולוגיה, מיכל מרדכי ונטע דונחין כותבות על המתח בין סוציולוגיה לבין האפשרות ליישם אותה, ניר רותם נכנס למתח שבין האישי והחברתי בהקשר של ניצולי השואה בישראל והשפה הגרמנית ואיתמר טהרלב מציע מבט ביקורתי על טרנד הטבעונות שמקדם גארי יורפסקי.

כרגיל, בנייר התועלת שלנו תוכלו להתעדכן במלגות ובכנסים שיתקיימו בקרוב.

קריאה מהנה וקיץ מוצלח לכולנו!

העורכות: מורן מימוני, אלעד אור ואיתי ארצי.

 

קראו פחות
אופס! רעננו את הדף :)

מאמרכת 43

מאת: מערכת פקפוק

בשמחה רבה אנו שמחים להוציא את גיליון מס. 43 של פקפוק, גליון אפריל 2013. גיליון זה יוצא לאחר חופשת פסח, או חופשת האביב, לקראת ישורת הלימודים האחרונה של שנת תשע"ג.

כרגיל, השתדלנו להביא כתבות רבות ומעניינות, וכולנו תקווה שגם בגיליון זה תמצאו עניין רב. נשמח לשמוע מכם תגובות בדואר האלקטרוני או בעמוד הפייסבוק שלנו בו אתם יכולים לעשות "לייק" ולכתוב תגובות על כתבות.

קרא עוד

בגיליון זה שתי כתבות מוקדשות לפיזור הקסם והערפל סביב הכתיבה של עבודות תיזה למוסמך או דיסרטציה לדוקטורט.רמי קפלן נותן טיפים ייחודיים מנסיונו האישי ואיתמר טהרלב כותב על חדוות הקריאה של עבודות מחקר של תלמידים מתקדמים, על הסגולות התיאורטיות שלהן לתלמידים בשלבים מוקדמים יותר בלימודים ונותן גם הצעה פרקטית ומפתיעה הנגזרת מטענותיו. גיא שלו, אשר עבודת התיזה שלו זכתה במקום הראשון באגודה הסוציולוגית לשנת 2013, כותב לנו על עיקרי התיזה שכתב לתואר שני במחלקה, על כריזמה ואהבה בקרב קהילה סופית בגליל. טל גליקמן כותבת על זכרון והשכחה בטירת בראם, היא טירתו של הרוזן ולאד צפש, הידוע בכינוי המיתולוגי "דרקולה", וכיצד משרד התיירות הרומני מנכס את ההיסטוריה לטובת האינטרסים שלו בהווה. איתי ארצי עורך לנו היכרות עם להקה ישראלית מעניינת ומקורית שפועלת לפי קוד מסודר, ולשיריה הוא מבצע הסבר תיאורטי. כמו כן, בגיליון זה יעל וינשטוק מאפשרת לנו להיחשף לעולמה של מורת חינוך מיוחד המיישמת תיאוריות סוציולוגיות ביקורתיות בפרקטיקה השגרתית שלה כמחנכת. לבסוף, ישי פרלמןמאיר את המחלוקת המשפטית-חברתית-הלכתית סביב אכילת קטניות בפסח.

ביום העצמאות תשע"ג פרופ' יורם בילו מהמחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטה העברית זכה בפרס ישראל בחקר הסוציולוגיה והאנתרופולוגיה. זו בשורה משמחת ביותר, שהרי פרס ישראל כמעט ולא מוענק לסוציולוגים, לא כל שכן לאנתרופולוגים. (בילו הוא האנתרופולוג השני שזוכה לכבוד זה לאחר פרופ' עמנואל מרקס). כולנו תקווה כי שנזכה לראות חוקרים נוספים זוכים להכרה והערכה ממסדית זו. מצורף כאן לינק לראיון, שנערך עם פרופ' בילו בשנת 2009 לכבוד פרישתו מהמחלקה.

קריאה מהנה!

אלעד אור, מורן מימוני ואיתי ארצי.

עורכי "פקפוק".

קראו פחות
אופס! רעננו את הדף :)

מאמרכת 42

מאת: מערכת פקפוק

עם תחילת סמסטר ב', אנו שמחים להציג את גיליון 42 של "פקפוק" בו ניסינו לדון באירועים חשובים ועדכניים.

קרא עוד
הבאנו את נאומו של אורי רם במליאה שנערכה לכבודו של ד"ר שלמה סבירסקי בכנס השנתי של האגודה הסוציולוגית הישראלית שנערך החודש. בנוסף, לירון שני כותב על מה שנמצא "בחזית המחקר" האנתרופולוגי – על חיידקים ובני האדם. אירה ליאן נותנת לנו טיפים מסדנת כתיבה לדוקטורנטים שנערכה לאחרונה בפקולטה למדעי החברה.

בעקבות חג הפורים, ישי פרלמן כותב על מגילת אסתר והפוליטיקה של הזכרון הקולקטיבי ולאחר גיליון הבחירות המיוחד שלנו, שיצא בשיתוף עם "פוליטון", אלעד אור כותב על הרתיעה שחשים רבים מאיתנו מהעיסוק בפוליטיקה המדינית.

בגיליון זה חוזרת "פינת התרבות", בה צבר מועלם כותב על המרחב הקולנועי ועל הפרתו. כמו-כן, אנו גאים להציג מדור חדש – "בעיניים", בו כתבינו יביאו תיאור מילולי ותיעוד ויזואלי של אירועים יומיומיים מהארץ ומהעולם ויציעו לכם ללמוד על התרבות בה מתרחש האירוע, ללא פרשנות אישית. ניר רותם חונך את המדור עם תמונות שצילם במונגוליה. קוראים המעוניינים לשלוח תמונות של אירועים אשר יש בהם עניין חברתי ותרבותי מוזמנים ליצור עמנו קשר בכתובת המייל שלנו, pickpook@gmail.com.

בנוסף, בגיליון זה מפורסם בשנית גם הראיון עם פרופ' דון הנדלמן, שערכו איתי ארצי ואסף שניאור, מפאת תקלות שהביאו להיעדרו מגיליון 41 למשך מספר ימים.

לבסוף, כל הכנסים והמלגות השוות ביותר מרוכזות בנייר התועלת שמרכז בנאמנות אין קץ צבר מועלם.

סמסטר מוצלח ופורה!

קריאה נעימה,

העורכים

 

קראו פחות
אופס! רעננו את הדף :)

מאמרכת 41

מאת: מערכת פקפוק

אחרי סערת הבחירות המינורית למדי, אותה ליווינו בגיליון בחירות מיוחד, פרי שיתוף פעולה עם "פוליטון", מגזין הסטודנטים של המחלקה למדע המדינה באוניברסיטה העברית, בגיליון זה אנו חוזרים לענייני דיומא ומביאים את תקציר נאומו של פרופסור משה שוקד, שהיה חלק מועדת הניטור של המחלקות לסוציולוגיה ודאנתרופולוגיה, בו הוא דן במצב הדיסציפלינה האנתרופולוגית באקדמיה הישראלית. בנוסף, נעמי נידם מציעה את רשמיה מפסטיבל הסרטים האנתרופולוגי שנערך, זו הפעם השניה, בסינמטק ירושלים.

קרא עוד

גיליון זה מציע גם כתבות אמפיריות: נטע דונחין ערכה ניתוח סוציולוגי של תיאום הטרמפים ברשתות החברתיות, אלומה קפטן מציגה ממצאים המבוססים על שאלונים וראיונות עם "חיילים בודדים" וטל גליקמן וניצן לונברג ערכו תצפית משתתפת במסיבה בירושלים וחזרו עם מסקנותיהם.

בגיליון 39, ישי פרלמן העלה תהיות בנוגע לפרספקטיבה הסוציולוגית והסיכון שהיא נושאת עימה בכך שהיא עלולה לקרב אותנו לגזענות. בגיליון זה, אנו מביאים את תגובתו של יונתן ברזילי, סטודנט לכתבה זו. בנוסף, ישי פרלמן תוקף גם הפעם את הפרספקטיבה הסוציולוגית ומציג כיצד רבים מאיתנו חוטאים בכשל הנטורליסטי.

קריאה מהנה!

עורכי "פקפוק"

מורן מימוני, אלעד אור ואיתי ארצי.

עשו לנו Like בפייסבוק

 

קראו פחות
אופס! רעננו את הדף :)

מאמרכת 39

מאת: מערכת פקפוק

בחודש נובמבר האחרון חווינו כולנו את "ממלכת אי-הוודאות" (קרל פון קלאוזביץ) בדמותו של מבצע "עמוד ענן". למרות הקושי והלחץ אשר כולנו היינו נתונים תחתיהם, גיליון 39 של "פקפוק" יוצא כסדרו. אנו שולחים את תנחומינו לפצועים ולמשפחות ומייחלים לרגיעה ושלום באזור.

קרא עוד

בגיליון זה נכיר את ד"ר מרסי ברינק-דנן בפינה "פנים חדשות במחלקה" ונכיר טוב יותר את ירושלים, בכתבתה של טל גליקמן על מפגשים בין-דתיים בעיר העתיקה בירושלים. בנוסף, ישי פרלמן, סטודנט במחלקה הלומד גם בתכנית המשולבת בפקולטה למשפטים מציע דיון בדיסציפלינה הסוציולוגית כמכלילה ומועדת לפורענות; איתמר טהרלב מציע להכניס מושג חדש לשיח בנוגע לאי-השוויון בישראל – "פריווילגיית המסוגלות העצמית"; בן בורנשטיין דן באפיסטמולוגיה ביהדות, ובייחוד – באיסור הלימוד והדיון של תחומים מסוימים; ערן פסקל מציע ניתוח סוציולוגי של אתרי המימון "מימונה" ו-"kickstart"; ואלומה קפטן בוחנת את מקצוע הדוגמנות בראי תופעת הגלובליזציה.

אנו מקווים כי תהנו מקריאה מעשירה ומהנה ומזמינים את כלל קוראינו לפתוח דיון ולהגיב לכתבות המעניינות אתכם, הן באמצעות אפשרות התגובה באתר והן בעמוד הפייסבוק שלנו, בו יתפרסמו, מעת לעת, קישורים לכתבות השונות בגיליון. אנו סבורים כי דיון יאפשר הפריה הדדית בין קוראינו לכתבינו ומבקשים להוות במה לכך.

הגיליון הבא של המגזין, מס' 40, יהיה גיליון מיוחד בשיתוף עם "פוליטון", מגזין הסטודנטים של המחלקה למדע המדינה באוני' העברית, לקראת הבחירות בישראל. זוהי הפעם הראשונה לקיומו של שיתוף פעולה כזו, שהחל בעידודו של פרופ' דוד לוי-פאור מהמחלקה למדע המדינה ובתמיכתה של דיקנית הפקולטה למדעי החברה, פרופ' ורד ויניצקי-סרוסי מהמחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה. מכיוון שהגיליון כולו יעסוק בבחירות, נקבע לו מועד יציאה מיוחד, כעשרה ימים לפני שנצביע ובכך נממש את זכותנו (וחובתנו) האזרחית-דמוקרטית.

קריאה נעימה,

העורכים

קראו פחות
אופס! רעננו את הדף :)

מאמרכת 38

מאת: מערכת פקפוק

גיליון 38 הוא הגיליון הראשון של מגזין הסטודנטים של המחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטה העברית לשנת הלימודים תשע"ג. כמקובל באקדמיה, כל שנה מביאה עימה שינויים בנפשות הפועלות – כשם שהדבר נכון למחלקה, כך הוא גם נכון למערכת פקפוק. ארז מגור עזב את תפקיד העריכה, ואותו מחליפים מורן מימוני ואיתי ארצי, כאשר אלעד אור נשאר עמנו כעורך.

אופס! רעננו את הדף :)

מאמרכת 37

מאת: מערכת פקפוק

גיליון 37 הינו הגיליון האחרון של "פקפוק" לשנה האקדמית הנוכחית. זו השנה החמישית ברציפות שבו מדי חודש מתפרסמת אסופה חדשה של כתבות אותן יזמו, כתבו וערכו תלמידים מהמחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטה העברית.

קרא עוד

 

סקירת גיליונות השנה (29-37) מעלה עיסוק רחב בספרה האקדמית שכלל התייחסות לשביתת הסגל הזוטרהתרשמויות מהכנס השנתי של האגודה הסוציולוגית (ראה גם כאן), טיפול בסוגיות כמו קבלה לכנסים אקדמייםשיתופי פעולה בינלאומיים בין חוקרים, ניתוח הבעיות של תוכנית הדוקטורט במדעי החברה בישראל ומיקומם המעורפל של דוקטורנטים במחלקות שבהן הם לומדים. בנוסף, מספר כתבות השנה בחנו את הקשר שבין הדיסציפלינה הסוציולוגית/אנתרופולוגית והעולם שמחוץ לאקדמיה. בהקשר זה נשאלו שאלות אודות השפעתם (או העדר ההשפעה) הן של הסוציולוגיהוהן של האנתרופולוגיה הישראלית על המרחב המקומי הלא אקדמי ועל השימוש בלימודי הסוציולוגיה והאנתרופולוגיה במקומות כמו: מרכז המחקר של הכנסתהמכון הישראלי לדמוקרטיהצה"ל, או הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.

מעבר לעיסוק בעולם האקדמי, גם השנה פורסמו כתבות רבות במסגרתם הוצגו ונותחו תופעות, אירועים ותהליכים חברתיים שהתרחשו בארץ ובעולם דרך נקודת המבט הסוציולוגיות/אנתרופולוגיות. מעבר לעיסוק הרחב במחאה החברתית (אליה הוקדש הגיליון הראשון של השנה), כתבות פקפוק טיפלו בתופעות חברתיות שונות ומגוונות כמו הדרת נשיםהשסע העדתיחזרה בשאלהשינויים במרחב הציבוריהשתלטות הטכנולוגיה על חיינו וצמיחתן של תת-תרבויות כמו תרבות הבריאות או תרבות ההיפסטרים.

כמו בשנים קודמות, גם השנה ניתן דגש רב לתפקיד של "פקפוק" כשופר עבור תלמידי המחלקה (שאינם חברי מערכת פקפוק). אם זה במסגרת של פינת ה"מיקרוסקופ", המאפשרת לתלמיד המחלקה לתארים מתקדמים להציג את עבודת התזה או הדוקטורט שלהם, אם זה בפינה "זרקור אתנוגרפי" המיועדת בעיקר להצגת עבודת של תלמידי הבוגר, או אם זה במסגרת כתבת נושא "רגילה" (השנה פורסמו עשר כתבות כאלה, שנכתבו על-ידי תלמידי בוגר או מוסמך של המחלקה שאינם חברי מערכת קבועים). מעבר לפינות שהוזכרו, גם השנה המשכנו להציג את חברי הסגל החדשים ואורחי המחלקה במסגרת הפינה "פנים חדשות במחלקה", לסקר את הבלוגוספרה הסוציולוגית/אנתרופולוגית בפינת "סוציולוגיה-אנתרופולוגיה 2.0" ולדון בתרבות פופולארית ב"פינת התרבות". אל פינות אלו הצטרפו השנה שתי פינות חדשות: "בריחת המוחות" שאפשרה לתלמידים של המחלקה לחלוק את חוויותיהם מפרק לימודים בחו"ל וסדרת הראיונות "רציתי לשאול אותך פרופ'…" שהפגישה אותנו מדי חודש עם אחד מחברי הסגל של המחלקה שפרשו לגמלאות וזכו לתואר פרופסור אמריטוס.

השנה התחדשנו לא רק בתוכן אלא גם בצורה. הושק אתר חדש ל"פקפוק" שמעבר ליתרונותיו בתחום הוויזואלי והטכנולוגי, אפשר לנו לראשונה לייצר שיח רצוף עם ובין קוראנו השונים בעזרת מערכת טוקבקים. בנוסף, בעזרתה של מורן מימוני הוקם ונוהל גם דף בפייסבוק המאפשר לנו להפיץ את "פקפוק" לקהל רחב יותר של קוראים. בתקווה, דף זה יהווה במה לשיח מתמשך אודות הכתבות מעבר לדפי הגיליון.

לבסוף, פקפוק התחדשה השנה גם בעמדת העורכים. עבורנו, כותבי טקסט זה, שנה זו הייתה שנה גדושה בלמידה והתנסויות שונות וחדשות המאפיינות את התפקיד הייחודי של עורך "פקפוק". נכנסו לנעליים לא קטנות ואנו מקווים שהצלחנו לשמר הן על האופי והן על האיכות של העיתון. אנו ללא ספק גאים מאוד בתשעת הגיליונות עליהם עמלנו זמן רב ולהם הקדשנו תשומת לב ומחשבה ממושכת.

זו הזדמנות מצוינת להודות לכל מערכת העיתון (ולהזמין אתכם, הקוראים, להעיף מבט בשורה המפרטת את העוסקים במלאכה), שכתבה, ראיינה, תמללה, שיכתבה והעירה לאורך השנה – וכל זאת בהתנדבות ומתוך רצון כן ליצור ולהשפיע. כל חברי המערכת הרוויחו ביושר את החופשה אליה יוצא "פקפוק" – שיחזור עם תחילת שנת הלימודים תשע"ג.

קריאה מהנה,

המערכת.

 

קראו פחות
אופס! רעננו את הדף :)

מאמרכת 36

מאת: מערכת פקפוק

בגיליון האחרון של 'פקפוק' פורסמה כתבה מאת אדם קלין אורון אודות הבעיות המבניות במסלול לימודי הדוקטורט בישראל בכלל ובאוניברסיטה העברית בפרט. כתבתו של אדם זכתה לתפוצה חסרת תקדים עבור כתבה מ'פקפוק'. הכתבה זכתה לעשרות טוקבקים בעמוד הכתבה ואף עוררה התכתבויות ממושכות במסגרת רשימות התפוצה בהן הופצה הכתבה (בראשם רשימת התפוצה של מדעי החברהמדעי המדינה והדוקטורנטים). הכתבה זכתה לשבחים מחד וביקורת מאידך, אך בעיקר עוררה שיח מעניין וחשוב שבתקווה יתרום להובלת שינויים בפועל. 

בעינינו, הכתבה של אדם מהווה דוגמא מצוינת לעמידה במטרות של 'פקפוק' ובראשן: הרצון להוות במה להפצה רחבה של בעיות, קשים וביקורות אודות המחלקה, האוניברסיטה, האקדמיה והחברה הישראלית עבור סטודנטים מכל התארים ויצירתו של שיח בנושא.

קרא עוד
לא ניתן לדעת בדיוק עד כמה רחוק הגיעה כתבתו של אדם, אבל התבוננות קצרה על הטוקבקים של הכתבה או עשרות המיילים שנכתבו בתגובה אליה מראה התייחסות רצינית מצד קהל רחב שחרג הרבה מעבר לגבולות המחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה. השתתפות זו כללה דמויות בכירות מהאקדמיה הישראלית כמו: פרופ' יוסי זעיראמהמחלקה לכלכלה וכיום יו"ר הרשות לתלמידי מחקר ופרופ' דוד לוי-פאור מהמחלקה למדעי המדינה ומדיניות ציבורית ואחד הפעילים המרכזיים בנושא קידום הכשרת תלמידי תואר שלישי בישראל, לצד תגובות רבות מקרב תלמידי דוקטורט, פוסט-דוקטורט ועמיתי הוראה ממספר אוניברסיטאות ומכללות בארץ ובעולם.

 'פקפוק' שואף ומקווה להמשיך ולשמש פלטפורמה להפצתן של בעיות וביקורות ויצירת שיח אפקטיבי בנושאים שונים. אנו מקווים שהגיליון הנוכחי מהווה דוגמא נוספת לכך. לדוגמא, כתבתם של ניצן רותם ואדם קלין אורון המתפרסמת בגיליון זה ממשיכה את הדיון החשוב בדוקטורנטים ומיקומם הבעייתי במחלקות בהן הם לומדים (ולעיתים גם מלמדים) ואף מזמינה להשתתף בכנס הדוקטורנטים הראשון של המחלקה שיערך השבוע. דוגמא נוספת היא כתבתם של לירון שני ונעם קסטל (עורכי פקפוק לשעבר) שממשיכים דיון קודם שהתחיל ב'פקפוק' אודות חוסר המעורבות הציבורית של הסוציולוגיה הישראלית כאשר הפעם הם דנים בהיעדרו של שיח אנתרופולוגי בציבוריות הישראלית ואף מציעים במה חדשה להפצתו.

עוד בגיליון:

בפינה נוספת של "רציתי לשאול אותך פרופסור…" איתי ארצי משוחח עם  פרופ' אמריטוס אריק כהן על הקריירה שלו במחלקה ועל מחקריו העכשוויים, בפינה "בריחת המוחות" נגה כספי מספרת על לימודיה באוניברסיטת מונש באוסטרליה, אירה ליאן חולקת חוויות ותובנות על קבלה להצגה בכנסים בינלאומיים, דורון מוסנזון מתאר חוג סוציולוגיה שלימד בבית-ספר תיכון בירושלים, בן בורנשטיין כותב על הומוסקסואליות, הומופוביה ולגיטימציה במזרח ובמערב ואיתמר טהרלב ומורן מימוני מנתחים אמירות "אשכנזיות" ביחס לשיח אודות האפליה האתנית בישראל. בנוסף ניתן למצוא את "נייר תועלת", מדור הפרסומים והמודעות הקבוע.

קראו פחות