מדיה וטכנולוגיה

אופס! נסו לרענן את הדף :)

הסוציולוגיה של המדע || בחזית המחקר

מאת: שירי קטלן

פייר בורדייה (Bourdieu) הכריז על הסוציולוגיה כ"מדע עוכר שלווה" (2005), דיסציפלינה שתפקידה לאתגר את המובן מאליו, לבקר את הנחות היסוד הבסיסיות ביותר ולחשוף המנגנונים החברתיים ההופכים את המובן מאליו ל"אמת". אך בעוד הסוציולוגיה יצאה במסע לחשיפת המובן מאליו במחוזות כמו דת, מגדר, פוליטיקה, אידיאולוגיה, רפואה, אופנה ועוד, שלוותם של המדעים  המדויקים לא הופרעה מכיוון שגם הסוציולוגים, כמו רובה המכריע של החברה, קיבלו את המדע כמיצג האמת, חופשי ממנגנונים חברתיים, אובייקטיבי ומרוחק. כך זכו המדענים, בעיקר באמצע המאה ה-20, במידה יוצאת דופן של חופש. הם מומנו בצורה נדיבה ביותר, ובכל זאת, כמעט ולא היו נתונים לביקורת חיצונית, זכות יתר שנבעה מהאמונה שרק כך יכול המדע לעשות את שלו. מנקודת מבט סוציולוגית מדובר בהישג מדהים לקבוצה אחת בחברה, שהצליחה ליצור מצב בו היא נתפסת כמשקפת את טבעו של העולם. אך למרות הצורה בה מצטייר המדע, הידע המדעי למעשה נתון לתהפוכות ושינויים תכופים. אם לוקחים עובדה זו בחשבון, לא ניתן להניח כי נכונותו של המדע היא שהביאה למעמדו יוצא הדופן. יירלי (2005 Yearley) טוען בספרו כי כאשר אנשים מנסים לעמוד על ייחודו של המדע ביחס לפרופסיות אחרות, הם מספקים שני הסברים עיקריים:

המשך קריאה >
אופס! נסו לרענן את הדף :)

מציאות ודמיון

מאת: אריאל אפל

אז מה לספרי מדע בדיוני ופנטזיה ולתחום שאנחנו לומדים כאן באוניברסיטה, בחוג לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה? לכאורה, כל קשר בין השנים הוא מופרך, מאולץ, או במקרה הטוב, לא שונה מהזיקה בין התחומים האקדמיים הללו וכל סוגה של סיפורת. עבור רבים, מדע בדיוני עוסק בטכנולוגיות עתידניות ובהיפותזות על צורתם וכוונותיהם של חברים-או-אויבים-מעולמות-אחרים, בעוד שסוגת הפנטזיה נתפשת כבריחה מהמציאות, בדרך-כלל לסמלים המנחמים של עבר נוסטלגי כלשהו. אבל, בעצם, בחינה מעמיקה של המניעים להתהוותן של סוגות אלה, הסוגיות שנידונות בהן ושל האמצעים הייחודיים בהן הן מעבירות את מסריהן אל הקורא – מגלה שהן יותר רלוונטיות לעיסוק בחברה ממה שנדמה במבט ראשון.

המשך קריאה >
אופס! נסו לרענן את הדף :)

"לתפוס גלגל": עיצוב מרחב רכיבה בישראל 2003-2006 || טור מיקרו-סקופ

מאת: אסף חזני

בתחילת עבודת השדה, בעודי רוכב על האופניים בהרי ירושלים, פגשתי ברוכבת אופניים שהתעניינה במעשי. דיברנו, וסיפרתי לה שאני כותב עבודת דוקטורט באנתרופולוגיה. היא התלהבה ואמרה שאני בוודאי נמצא הרבה באפריקה ופוגש שבטים מעניינים. אמרתי לה שאני פוגש שבט מאוד מעניין, אבל לא באפריקה. היא התעניינה ושאלה "איזה שבט"?; "שבט רוכבי האופניים", אמרתי לה. "וואו", התלהבה, "היכן השבט הזה?" "את ואני חלק מהשבט", עניתי לה. הרוכבת הסתכלה עלי במבט מרחם, משל הייתי חוצן, ובצומת הקרובה נפרדו דרכינו.

המשך קריאה >
אופס! נסו לרענן את הדף :)

למה "עקרות בית נואשות" היא סדרה מצויינת לסוציולוגים?

מאת: אלעד אור

"עקרות בית נואשות" ((Desperate Housewives היא סדרת טלוויזיה אמריקאית המשודרת מאז שנת 2004, המתארת את חייהן של משפחות אמריקאיות המתגוררות בפרבר הדמיוני "ויסטרייה ליין". התוכנית מתמקדת בחבורת נשים בנות המעמד הבינוני-גבוה ובאינטרקציות והיחסים ביניהן. האווירה הכללית היא מצד אחד מסתורית, אפלולית ומלאת מקרי אלימות ופרשות מפוקפקות שמרחשות מאחורי הוילון של המהוגנות הפרברית השמרנית, ומהצד השני, של סיטואציות קומיות ומצבי אי-הבנה משעשעים. הטכניקה העיקרית בה הסדרה משתמשת לתיאור העולם החברתי, התרבותי, הנורמטיבי, הסקסואלי, המיגדרי, המשפחתי והכלכלי של אותן נשים היא סטריאוטיפיזציה עקבית של הדמויות והיעדר התפתחות פסיכולוגית עקבית שלהן. כאן בדיוק מצוי הכוח של הסדרה.

הצפייה בתוכנית שוברת איזה חוזה בלתי כתוב בין הצופה לדמויות (שניתן לצפות לו במיוחד לאחר לא פחות משש עונות ויותר ממאה פרקים) שבו הוא אמור להכיר אותן, לזכור את העבר שלהן ולחוות את ההתפתחויות והתמורות החלות בהתנהגויותיהן, אופיין והסיטואציות בהן הן נתונות. עקרות הבית הנואשות, בני זוגן ושאר אנשי השכונה אינם מצייתים לחוזה ומתנהגים באתה צורה סטריאוטיפית, צפויה מראש ולא משתנה.

המשך קריאה >
אופס! נסו לרענן את הדף :)

תרבות אייקונית - מילים, סמלים, שפה

מאת: מתן שחק

במקומותינו, נהוג לראות בשפה את האמצעי המרכזי לקיום אנושי משותף, המנגנון באמצעותו תרבות מתקיימת ומשועתקת, המצע המאפשר את קיומן של מערכות משמעות ודפוסי פרשנות, והאמצעי המאפשר שיתוף פעולה וכינון מוסדות ופרקטיקות חברתיים. אחת הטענות המעניינות של הסוציולוגיה והאנתרופולוגיה של ימינו היא כי שפה מעצבת את האופן בו אנו תופשים את המציאות, חווים אותה ופועלים בה1. עם זאת, הדיון הכללי אודות שפה מציג חזות אחידה ומשותפת לפרקטיקות תקשורת ומערכות משמעות שונות הנבדלות זו מזו באופן מהותי –  דיבור, כתב ותמונה.

המשך קריאה >
אופס! נסו לרענן את הדף :)

מישהו יכול להחליף אותי?

מאת: מתן שחק

רוברט היינליין, מסופרי המדע הבדיוני היותר יצירתיים, הגדיר את המדע הבדיוני כ"השערה מציאותית על אירועים עתידיים אפשריים, המבוססת בצורה מוצקה על ידע והכרה של העולם האמיתי, עבר והווה, ותוך הבנה של הטבע וחשיבות השיטה המדעית"1. על פי הגדרה זו יש הרבה מן המשותף בין כמה מהסוציולוגים הקלאסיים ובין כמה סופרי ובמאי מדע בדיוני מפורסמים – שתי האסכולות מנסות לומר משהו על ההשלכות העתידיות של מגמות טכנולוגיות וחברתיות קיימות, ומתוך כך, להיטיב להבין את המציאות החברתית העכשווית. להבדיל, המדע הבדיוני אינו נזקק לבחינה מדוקדקת של המציאות לאור כללי פרוטוקול ברורים, אלא מצייר ביד חופשית עתיד אפשרי בו מוקצנים היבטים מסוימים של המציאות החברתית העכשווית, ובכך מאיר מגמות קיימות באור חדש ולעיתים ביקורתי.

המשך קריאה >
אופס! נסו לרענן את הדף :)

כולן היו בנותיי: התבוננות ביקורתית עם קורט פמיניזם על הסדרה "בנות גילמור"

מאת: טניה מץ

הנחה כי הטלוויזיה היא אחת הבמות המרכזיות בתרבות הפופולארית עליהן מוצגים, בססגוניות רבה, שיחים חברתיים שונים, תיבחן כאן סדרת הטלוויזיה "בנות גילמור" ככזו שעשויה להדגים שיח פמיניסטי במדיה זו.

המשך קריאה >
אופס! נסו לרענן את הדף :)

Never Let Me Down Again

מאת: רותם קורן

לפני כשנתיים הודיעה להקת "דפש מוד", יומיים לפני הופעתה המתוכננת בארץ, שהיא נאלצת לבטל.

הפורום האינטרנטי מיד הוצף הודעות - חלקן הוציאו את התיסכול על נסראללה, חלקן הביעו אכזבה עמוקה וכעס והציעו לארגן מחאה תקשורתית, והיו גם כאלה שבדקו איפה מתקיימת ההופעה הבאה ואם עוד יהיה אפשר להספיק להגיע אליה בזמן, אם כמה חברים יתארגנו, ישכרו מטוס פרטי ויטוסו ליוון.

בתוכי הצטננה מאז התשוקה לדפש. הבטחתי לעצמי שאני לא קונה יותר דיסקים שלהם. והחיים נמשכו.  ואז, לפני חצי שנה, הם הודיעו שהם מוציאים אלבום חדש ושסבב ההופעות יפתח פה, בישראל.

המשך קריאה >
אופס! נסו לרענן את הדף :)

כמו בסרט: על ההפקה המשותפת של הממשלה, החמאס והתקשורת הישראלית

מאת: שי דרומי

נראה שכבר התרגלנו לרצף השידורים המתלווה לאירועים הקשים המתרחשים מפעם לפעם: החיפושים אחר גופתה של הילדה רוז פיזם במימי הירקון, פיגועים, מלחמות – כאלו ואחרים מפסיקים את רצף השידורים הרגיל של ערוצי הטלוויזיה וממקדים אותנו בטרגדיה. גם בעידן הרב ערוצי, שבו הצופה יכול "לברוח" לערוץ אחר, יש בכוחם של אירועים שכאלו למשוך אותו בחזרה לאסון ולרתק אותו אליו כמו אל סרט טוב.

המשך קריאה >