מדיה וטכנולוגיה

אופס! נסו לרענן את הדף :)

פינת התרבות – ביקורת הסרט "ענן אטלס"

מאת: צבר מעלם

אין לי יותר מדי חוויות מרתקות, גם לא מבחינה סוציולוגית-אנתרופולוגית, מעבודתי בתור מקרין בסינמטק ירושלים, אבל בפסטיבל הקולנוע האנתרופולוגי המוצלח שנערך השנה יצא לי לחוות שבירה של הסדר המרחבי הקולנועי שהייתי רגיל לו לאורך השנים. החוויה הוגשה באדיבותם של פרופ' תמר אלאור ושל הסטודנטים בשנה א' לאנתרופולוגיה. רובכם לא מודעים לכך, אבל כשאתם יושבים בקולנוע וחושבים שהכול חשוך ושוקעים אל תוך המסך, המקרין צופה מתא ההקרנה אל האולם ורואה מתי אתה שם את היד על הכתף של הדייט שלך, מתי את מניחה את הראש על בן הזוג שלך, מתי אתה נרדם וכו'. אני מקרין בסינמטק כבר שלוש שנים, והתרגלתי לראות את אותם המופעים של הקהל, עד שהוא הפך לי למשעמם. כולם באים ומתנהגים באותה הצורה תמיד. בפסטיבל האחרון ראיתי פתאום שורות שלמות שבהן יש אורות קטנים מתוך טלפונים ניידים. הטלפונים האירו על דפדפות שעליהן כתבו הצופים במרץ. הסתכלתי על האנשים האלה וחשבתי לעצמי,איזה מגוחך,

המשך קריאה >
אופס! נסו לרענן את הדף :)

צילומים בשחור לבן

מאת: נעמי נידם

שעת צהריים, יום חול. קהל צופים סקרן מתקבץ באולם קטן בסינמטק ירושלים, ממתין להקרנת הסרט "למסגר את האחר", שעלילתו מתרחשת באתיופיה. את ההקרנה, חלק מפסטיבל הסרטים האנתרופולוגיים השני, מקדימה הרצאה קצרה על אודות בני שבט המורסי המצולמים. בין משפט למשפט הצופה במושב שלידי מהנהנת בהתלהבות יתרה, מחפשת קשר עין מסביבה. בסופו של דבר היא לא מצליחה להתאפק ושולפת מתיקה את הטאבלט שלה: "בדיוק שם הייתי", היא פולטת אליי, רנדומאלית. אצבעה מחליקה על אלבום תמונות דיגיטלי, ובני אדם שחורים חולפים בזה אחר זה מולי, בעיקר נשים משונות שנושאות צלחת בשפתן התחתונה, המורחבת. אני חשה אי נוחות אל מול התמונות, ובו בזמן מנסה לחשב בראשי מתי והאם צילמתי כך בעצמי, ומתי והאם הדבר מוסרי בעיניי.

המשך קריאה >
אופס! נסו לרענן את הדף :)

מדריך הטרמפיסט. בלי גלקסיה

מאת: נטע דונחין

פעם טרמפים היו עניין של חיילים, סממן לסולידאריות ציונית מובהקת, סיוע אמתי למטרה הנעלה – להגיע הביתה בשלום. מאז הוחלפה הסולידאריות בחשדנות ביטחונית גבוהה, שאפשר לסכמה בסלוגן שבחר צה"ל: אל תעלה על טרמפ שאתה לא יודע איך תרד ממנו. באמת לא כדאי.

המשך קריאה >
אופס! נסו לרענן את הדף :)

גם אני רוצה להיות טייקון

מאת: ערן פסקל

בתחילת חודש נובמבר הופץ באופן ויראלי סרטון של הזוג הצעיר לינוי ואהד לוטם, המבקש עזרה במימון בניית ביתם בצפון הארץ. זוג צעיר המתקשה לגייס מימון לביתו הראשון הוא לא סיפור נדיר או חדש, אולם האופן שבו בחרו בני הזוג לוטם לגייס אותו הוא ביטוי של מגמה גוברת של "מימון המון" או "מימון חברתי".

המשך קריאה >
אופס! נסו לרענן את הדף :)

כתב דהוי

מאת: ערן פסקל

אני אוהב חדשות. אני אוהב לקרוא חדשות בעיתון ואני אוהב לראות את מהדורות החדשות בטלוויזיה. אני יודע כבר הרבה שנים שמה שרואים וקוראים בחדשות אינו האמת, אבל האמת היא שמדי יום אני מבלה כמה שעות בקריאת חדשות באתרי האינטרנט השונים.

המשך קריאה >
אופס! נסו לרענן את הדף :)

אני, טלפון

מאת: ענת בקר

פעמים רבות אני שואלת את עצמי מה יקרה אם יום יבוא ויקום הגולם על יוצרו, הטכנולוגיה תהפוך עורה נגדנו ותשלוט בחייהם של בני האדם. למען האמת, לאחרונה הופכת תהייה זו למציאות עבורי, מאז נכנס ה"אייפון" לחיי. לפני כחודשיים, כאשר מכשיר הפלאפון התמים והישן שלי הראה סימני גסיסה, החלטתי לרשת מאחי הקטן "אייפון 3" מצ'וקמק, קרי, מהזן הנחות ביותר. המפגש הראשוני בינינו לא היה קל, שכן מסך המגע המשוכלל, הפועל בניגוד מוחלט למקשים הפשוטים של פלאפונים מדור שלישי, דורש מגע עדין ומלטף. ככלל, יש לאייפונים תכונה משונה: כאשר הם נופלים נפילה רכה על הרצפה הם נהרסים כליל, שלא כמו המכשיר הישן שלי, שספג נפילות קשות ותמיד שרד אותן כמו גיבור על. וזו בדיוק הנקודה- האייפון דורש יחס. הוא צריך אותנו, את תשומת הלב שלנו, על מנת שיוכל לענות על כל צרכינו.

המשך קריאה >
אופס! נסו לרענן את הדף :)

פסטיבל הסרטים האנתרופולוגיים – ראיון עם פרופסור תמר אלאור

מאת: בן בורנשטיין

בהתאם לנושא שיחתנו, על מדיום נוסף שמאפשר שימוש נרחב יותר בחושים על מנת להציג סיפור – הסרט האתנוגרפי, נראה רק מתבקש שנגיש את הראיון עם פרופ' תמר אלאור בפורמט מרחיב חושים יותר מן הטקסט הכתוב – ראיון הרדיו. באולפן רדיו הר הצופים, ניהלנו שיחה על פסטיבל הסרטים האנתרופולוגיים הראשון מסוגו שהתקיים בתחילת נובמבר השנה בשיתוף עם סינמטק ירושלים, ובכלל על תחום הקולנוע האנתרופולוגי. [להאזנה ראיון המלא לחץ כאן]

המשך קריאה >
אופס! נסו לרענן את הדף :)

ויקיפקפוק: סוציולוגיה בוויקיפדיה

מאת: ערן פסקל

[1] לאחרונה הכריזה האגודה הסוציולוגית האמריקאית, ה-ASA על שיתוף פעולה עם ויקיפדיה. שיתוף הפעולה צפוי להוליד פורטל בפורמט של ויקיפדיה העוסק בתחום המחקר הסוציולוגי.  בהכרזה זו, האגודה קוראת לחוקרים ותלמידים ברחבי העולם לקחת חלק ביצור הידע בפורטל, על ידי עידוד מרצים לתת משימות לכתיבת ערכים בפורטל,  כמו גם פרסום רשימת ערכים אשר דורשים שיכתוב ושדרוג.

שיתוף פעולה זה נולד מהצורך לשפר ערכים הנוגעים לדיסציפלינה.  צורך זה עולה משום שעל אף הבעייתיות בה מופק הידע בויקיפדיה, תלמידים וחוקרים רבים עושים בה שימוש ולעיתים מתייחסים לידע בה כאל ידע אובייקטיבי ומאומת.

המשך קריאה >
אופס! נסו לרענן את הדף :)

סטאטוס אחרון מישראל

מאת: שירי קטלן

אומרים "רחוק מהעין רחוק מהלב". ובכן, זה אולי נכון בקשר לדברים מסוימים בחיים, אבל מסתבר שמהמדינה אי אפשר להתנתק, או לפחות מהמדינה שלנו. ב-30 באוגוסט עליתי על טיסה מישראל לגרץ, אוסטריה. חודשיים קודם לכן קיבלתי הודעה שהתקבלתי לסמסטר באוניברסיטת גרץ במימון נדיב במיוחד של האיחוד האירופי (שמכסה ברוב טובו גם את עלויות הטיסה, הויזה, הביטוח ושכר הלימודים באוניברסיטה האירופאית, בנוסף למלגת מחייה בסך 1000 יורו).

ההחלטה לנסוע הייתה לא פשוטה – נאלצתי להיפרד מהמשפחה, החברים והכלב, החיים בירושלים ובמחלקה – תרגול מבוא לסוציולוגיה, עריכת פקפוק, האווירה התוססת של חדר מתרגלים, תפקידי כעוזרות מחקר ודחיית סיום התואר השני בשנה. אבל כשקיבלתי את ההחלטה לנסוע לגרץ, לא דמיינתי שהפרדה הכי קשה תהיה בכלל מהחדשות.

המשך קריאה >
אופס! נסו לרענן את הדף :)

מערביות זה קול הסיפור : ביקורת טלוויזיה על "בית ספר למוסיקה"

מאת: מורן מימוני

בתכנית "בית ספר למוסיקה" משתתפים 16 ילדים, בגילאי 10-13 והם מחולקים לארבע כיתות – לכל כיתה מורה: יהורם גאוןקרן פלסמשה פרץ ומתי כספי. בכל פרק, המורים בוחרים שירים עבור כל אחד מהתלמידים ועובדים איתם על השירה וההעמדה לקראת הופעה מול קהל. כמעט בכל תקצירי השיעורים ששודרו במהלך התכנית המורים ביקשו מהתלמידים להבין את מילות השיר, ועדיין, הדגש הוא על הקול וההעמדה – משוב המורים שניתן לתלמידים אחרי ההופעה מתייחס בעיקר לאופן שבו הילד או הילדה שרו את השיר, מבחינה ווקאלית ותיאטרלית. אין מילה על האופן שבו הזמרים הצעירים הפנימו והעבירו הלאה את מהותו של השיר.

המשך קריאה >
אופס! נסו לרענן את הדף :)

לא באים לקרנבל: ייצוג המחאה החברתית בתקשורת הרוסית

מאת: אירה ליאן

"סגן העורך של פוטרל התקשורת ברוסית "איזרוס" מאפשר לנו הצצה נדירה אל האופן שבו התקשורת ברוסית מתארת את המחאה לקוראיה: "לא מעניין אותם ההיגיון הבריא", "זה נוער חסר כבוד ובושה, בטלן והזוי", "אל לנו לחשוב שההופעות של מנהיגי המחאה בתקשורת הם לא שואו אחד גדול" וכו'. אם האשמות שלו נשמעות לכם קיצוניות, תדעו לכם שבתקשורת ברוסית כולם מתבטאים כך על המחאה כל הזמן. ולמרות שהם תומכים בהמלצות ועדת טרכטנברג, שהיא תוצאה של המחאה, הם עדיין מכנים את מנהיגיה בטלנים הזויים."

(מתוך דף הפייסבוק: "ב' זה בבושקה": נכתב במסגרת דיון בנושא המחאה בקרב דוברי רוסית בישראל, 29.09.11.)

המשך קריאה >
אופס! נסו לרענן את הדף :)

אנרכיה בדיזנגוף סנטר: הרהורים על פאנק בישראל

מאת: איתי ארצי

פינת התרבות בגיליון זה תוקדש ללהקת הפאנק ((Punk הישראלית יוסלס איידי (Useless ID). הלהקה הוקמה בשנת 1994 בחיפה, ומשמעות שמה הוא שכאשר אזרח ישראלי נמצא בשירות צבאי בישראל אין משמעות לתעודת הזהות שלו (וכך הופך השם לבעל משמעות מחאתית, לפחות לכאורה). היא אחת הלהקות הישראליות המצליחות ביותר בכל העולם, ולמרות זאת נדמה שהיא עדיין לא זוכה להכרה נאותה בישראל.

המשך קריאה >
אופס! נסו לרענן את הדף :)

חיפוש בסיסי: החברה הישראלית

מאת: איתי ארצי

כפי שכל סוציולוג מתחיל יודע, מחקר אמפירי במדעי החברה צריך (או מוטב לו) להסתמך על נתונים. איסוף נתונים הוא עבודה מורכבת, ארוכה, ומעל לכל, כרוכה בהוצאה כלכלית מסוימת. תלמידים מתקדמים יכולים לבצע איסוף נתונים בעצמם, ולחוקרים יש גב כלכלי כזה או אחר המאפשר להם להשיג סיוע בביצוע האיסוף. בניגוד לאלה, תלמידי הבוגר מתקשים באיסוף נתונים בשל מגבלות תקציב, זמן, ויכולת. בכתבה זו אבקש לסקור כמה ממאגרי המידע בעברית הנוגעים בעיקר לישראל המכילים מידע שיכול לסייע לתלמידים המבקשים לערוך מחקר, מרצים, ומתעניינים בתחום להשיג נתונים מעודכנים או סקירות ראשוניות של תחומים שונים.

המשך קריאה >
אופס! נסו לרענן את הדף :)

החיים כבצל: אפרת גוש והפוסט-פוסט-פמיניזם

מאת: אדם קלין אורון

בעודי ממתין לתיקון משקפיי אצל הצורף בסמוך לשוק, עיוור כעטלף, התעוררה בי לראשונה הסקרנות לגבי אפרת גוש. הצורף, חובב מוזיקה מושבע, היה בהתקף אובססיה ל'גם אני הייתי שם' מתוך אלבומה השני של גוש, וכך שמעתי שוב ושוב את השיר מלא הפאתוס במשך שעה שלמה ומטושטשת. באחת מהפעמים התלהבתי מהעיבוד היפה ובעל הגוון המתכתי; באחרת התפעלתי מהיכולת למשוך את המילה "גם" על פני 9.5 שניות (מדדתי); ובכולן נלכדתי בדיאלוג המדומיין בין האשה שאיבדה את אהובה לאקסית המיתולוגית שלו, ונוקמת בה על ידי כניסה לתפקיד האקסית הפתיינית בעצמה. אבל, בעיקר, עברה בי צמרמורת מן המשפט "עכשיו כשהוא שלך, האם תוכלי לראות כיצד הוא מתפרק מול תשוקתו הישנה" – ולא בגלל עומקו, אלא בגלל נימת הצחוק הדקה שגוש שזרה במילה "תשוקתו".

המשך קריאה >
אופס! נסו לרענן את הדף :)

הסוציולוגיה של המדע || בחזית המחקר

מאת: שירי קטלן

פייר בורדייה (Bourdieu) הכריז על הסוציולוגיה כ"מדע עוכר שלווה" (2005), דיסציפלינה שתפקידה לאתגר את המובן מאליו, לבקר את הנחות היסוד הבסיסיות ביותר ולחשוף המנגנונים החברתיים ההופכים את המובן מאליו ל"אמת". אך בעוד הסוציולוגיה יצאה במסע לחשיפת המובן מאליו במחוזות כמו דת, מגדר, פוליטיקה, אידיאולוגיה, רפואה, אופנה ועוד, שלוותם של המדעים  המדויקים לא הופרעה מכיוון שגם הסוציולוגים, כמו רובה המכריע של החברה, קיבלו את המדע כמיצג האמת, חופשי ממנגנונים חברתיים, אובייקטיבי ומרוחק. כך זכו המדענים, בעיקר באמצע המאה ה-20, במידה יוצאת דופן של חופש. הם מומנו בצורה נדיבה ביותר, ובכל זאת, כמעט ולא היו נתונים לביקורת חיצונית, זכות יתר שנבעה מהאמונה שרק כך יכול המדע לעשות את שלו. מנקודת מבט סוציולוגית מדובר בהישג מדהים לקבוצה אחת בחברה, שהצליחה ליצור מצב בו היא נתפסת כמשקפת את טבעו של העולם. אך למרות הצורה בה מצטייר המדע, הידע המדעי למעשה נתון לתהפוכות ושינויים תכופים. אם לוקחים עובדה זו בחשבון, לא ניתן להניח כי נכונותו של המדע היא שהביאה למעמדו יוצא הדופן. יירלי (2005 Yearley) טוען בספרו כי כאשר אנשים מנסים לעמוד על ייחודו של המדע ביחס לפרופסיות אחרות, הם מספקים שני הסברים עיקריים:

המשך קריאה >