מתוך המחלקה

אופס! נסו לרענן את הדף :)

על הקורס "חברה ומגדר": מחשבות על הוראת פמיניזם בזמן הזה

מאת: רונה ברייר-גארב

מזה ארבע שנים שאני מלמדת, כמורה מן החוץ,  את הקורס "חברה ומגדר: מבטים פמיניסטיים של שאלות חברתיות". קורס זה מהווה גם קורס מבוא במחשבה פמיניסטית עבור כלל הסטודנטים באוניברסיטה המעוניינים ללמוד את הנושא. רשימה זו נכתבת בעקבות ההחלטה על ביטולו של הקורס בחוג לסוציולוגיה בשנה הבאה, ובמסגרתה ברצוני להתייחס לשתי שאלות:  האחת, מה כרוך היום ב"ללמד פמיניזם"? והשנייה – מה כרוך ב"ללמוד פמיניזם"? השאלות האלה קשורות זו לזו, אך גם חושפות ומאפשרות דיון בהיבטים שונים של גוף הידע הפמיניסטי בשלב הנוכחי של התפתחותו.

המשך קריאה >
אופס! נסו לרענן את הדף :)

להציל את הגולם המודרני: פרולוג - אלטרנטיבות תיאורטיות לחקר התרבות

מאת: אורית גזית

תפקידי בערב זה הוא להציג את שני הספרים, ולשרטט מסגרת לדיון בהם. אתחיל בהערה כללית. אני רוצה לטעון, שגם אווה וגם גדי, בשני הספרים שבהם מתמקד הדיון שלנו היום, מציעים, כל אחד בדרכו, טענה כללית, דהיינו כזו שאמנם נטועה בנסיבות ההיסטוריות הספציפיות של המודרניות ובפרויקט הנאורות, אך בה בעת היא מציעה הסבר לחקר התרבות - או לאופן שבו תרבות 'עובדת' - שרלוונטי מעבר לזמן ומקום. בין אם אנו מסכימים עם טענותיהם ובין אם לא, ניצבים בפנינו שני ניסיונות רחבי היקף, גם אם שונים מאד זה מזה, להציג "תיזה תרבותית" של ממש.

המשך קריאה >
אופס! נסו לרענן את הדף :)

פרופסור ראובן כהנא 1931-2003 || האיש שבקיר

מאת: ד"ר נורית שטדלר

אובן כהנא נולד בקיבוץ בית-אלפא בשנת 1931 למניה ודויד, שניהם אנשי העלייה השלישית. בשנת 1941 עזבה המשפחה את בית-אלפא, על רקע הפילוג הרעיוני, ועברה לקיבוץ רמת יוחנן. לנעוריו בקיבוץ, שהיה גם בית הגידול האידיאולוגי שלו, הייתה השפעה רבה הניכרת בעבודתו של כהנא, והיא שעיצבה במידה רבה, כפי שאסביר בהמשך, את גישתו המחקרית ואת בחירת הנושאים בהם העמיק. את לימודי התואר הראשון סיים ראובן בשנת 1967 באוניברסיטה העברית בחוגים סוציולוגיה ופילוסופיה. את לימודי התואר השני, בהם התמחה בסוציולוגיה היסטורית השוואתית, כתב בהדרכתו של פרופ' איזנשטדט 1, ואת לימודי הדוקטורט באוניברסיטת ברקלי בארה"ב,  בהנחיית הסוציולוג האמריקאי הידוע ניל סמלסר 2.

המשך קריאה >
אופס! נסו לרענן את הדף :)

להציל את הגולם המודרני: דמות האדם בתיאוריה התרבותית - קוד פתוח או קוד סגור?

מאת: טל מנור

הכותרת המקורית שבחרתי לדברים שלי הייתה דמות האדם בתיאורית התרבותית. חשבתי לדבר על ההבדלים והדמיון בדמות האדם שמונחת ביסוד התיאוריות של גדי ושל אווה. השאיפה שלי הייתה לנסות להראות את ההשלכות המוסריות של כל אחת מהתפישות כך שבסופה של ההרצאה יוכל כל אחד ואחת מאיתנו לגבש דעה על טיבה של התיאוריה מתוך השוואה לדמות האדם הרצויה או הנכונה בעיניו. אלא שככל שחשבתי על מהלך הזה הוא נשמע לי פחות ופחות מוצדק, מהבחינה שלא לגמרי היה לי ברור מה הרלוונטיות של השאלה הזאת לדיון, מהי התובנה שאני רוצה להפיק ממנה.

המשך קריאה >
אופס! נסו לרענן את הדף :)

בין "אני" ל"מראה"

- "מה את לומדת?"

- "פסיכולוגיה וסוציולוגיה-אנתרופולוגיה"

- "אה באמת, איזה יופי. אז איך שמה בפסיכולוגיה?"

- "וסוציולוגיה"

- "מה?"

- "אני לומדת גם בחוג לסוציולוגיה-אנתרופולוגיה"

- "כאילו עבודה סוציאלית?"

המשך קריאה >
אופס! נסו לרענן את הדף :)

מחלקת פנטזיות, שלום

מאת: מעיין אנגל

'סוציולוגיה של הפחד', 'היבטים שונים בייעוץ ארגוני', 'אנתרופולוגיה ויזואלית'  ו-'סטטיסטיקה מתקדמת' הם רק כמה מהקורסים שסטודנטים היו שמחים לו היו נוספים להיצע במחלקה.

המשך קריאה >
אופס! נסו לרענן את הדף :)

מיין קאונטר קאמפף: מחשבות סיכום על הקורס "תרבות וחשיבה סוציולוגית"

מאת: פרופ' גד יאיר

הקורס שלנו, "תרבות וחשיבה סוציולוגית – הגרמנים", עסק בקריאה תרבותית של הקודים העמוקים המכוננים את ההגות הסוציולוגית הגרמנית. לכאורה עסקנו בסוציולוגיה – בקריאת טקסטים ממארקס ועד אולריך בק – אבל בעצם עברנו, במקביל לכך, ממרתין לותר דרך "הנפילה" ועד "חיים של אחרים", מד"ר פאוסטוס של 1580, דרך הפאוסט של גתה במאה ה-19, ועד לשחזור המקור ב"ד"ר פאוסטוס" של תומס מאן ב-1947, או ב"מפיסטו" של בנו (עוד ב-1936). עברנו דרך פרקים בקולנוע אכספרסיוניסטי, "מהגולם" של פול וגנר, דרך "מטרופוליס" של לאנג, ועד "נוספראטו" של הרצוג וה"מלאכים בשמי ברלין" של וונדרס. עברנו הרבה – בשירה, בספרות, בקולנוע, בכתבים תיאולוגיים ובספרים סוציולוגיים. אבל, אמר הקורס, הכל אותו דבר, בכולם אותו קוד.

המשך קריאה >
אופס! נסו לרענן את הדף :)

על הדברים שאסור לומר בכיתה

מאת: ד"ר מיכל פרנקל

 

הסוציולוגיה הינה "מדע עוכר שלווה" קבע הסוציולוג הצרפתי פייר בורדייה (Bourdieu) בספרו "שאלות בסוציולוגיה," וכזו בדיוק היא צריכה להיות (1984, 2005). תפקידה של הסוציולוגיה, אפילו על פי השמרנים מבין התיאורטיקנים, כולל את איתגורו של המובן מאליו, ביקורת הנחות היסוד הקונצנזואליות ביותר, וחשיפת המנגנונים החברתיים ההופכים את המובן מאליו ל"אמת" שקשה להתנער ממנה. הדמיון הסוציולוגי, טוען גם סי. רייט מילס (Mills), הופך את האישי לפוליטי. החשיבה הסוציולוגית, על פי גישה זו, אינה מאפשרת לסוציולוג להיות א-פוליטי, במובנה הרחב ביותר של הפוליטיקה. כסוציולוגים אנחנו יודעים היטב שגם דה-פוליטיזציה היא צורה של פוליטיקה. אולי בשל כך, מדי שבוע, כשאני נכנסת לכיתה ו"מהלכת על ביצים," כפי שהגדירה זאת לא מזמן אחת מעמיתותיי, נמנעת מויכוח, מסייגת כל אמרה פרובוקטיבית, או מתנצלת מראש על כל צעד ושעל על פגיעה אפשרית במי מן הסטודנטים, אני מרגישה שאני חוטאת חטא כבד לחובתי הן כלפי הסוציולוגיה עצמה, והן כלפי הסטודנטים שלי, שאותם אני לא מצליחה לחשוף לנפלאותיה של הדיסציפלינה שהפרובוקציה בליבה.

המשך קריאה >
אופס! נסו לרענן את הדף :)

על אנתרופולוגיה, סביבה ומה שביניהם

מאת: נטע דונחין

כבר חודש וחצי אני מנסה להפוך את המוכר לזר, מנסה להבין מה הקטע עם אנתרופולוגיה וסוציולוגיה. הניסיון להסתכל על דברים בדרך קצת שונה, פחות דעתנית ומקובעת יכול להביא לפעמים לכאב ראש בלתי רגיל, או לעצבים.

הצטרפתי ללימודי החברה מתוך רצון ללמוד את הסביבה שלי. נראה שעניין זה מתנגש עם הרצון לשמור על הסביבה. עוד מעט, לקראת סוף הסמסטר, כולם יתחילו להגיש עבודות. על כן עלתה בי השאלה, האם ניתן להגיש את העבודה מודפסת משני צידי הדף. אז נכון, בחלק מהקורסים אפשר להגיש גם במייל, אבל ברובם צריך להדפיס את העבודות.

המשך קריאה >
אופס! נסו לרענן את הדף :)

ערפל המסתורין

מאת: תמי הירש

"טאון מיטינג" האחרון הלנתי על תחושת "המסתורין" שמלווה חלק מהסטודנטים בצעדיהם הראשונים בתואר השני. המילים "הנחייה", "ייעוץ", "ליווי" חזרו בפגישה בגרסאות מגוונות והיוו כולן עדות מורכבת לאותה הבעיה ממש.

המשך קריאה >
אופס! נסו לרענן את הדף :)

לא על המנחה לבדו...

מאת: סמדר בראק

בטרם החלטתי להגיע ל “Town Meeting” האחרון שעסק בלימודי ה-מ.א, התלבטתי האם יש לי מה להגיד ממרום שנותיי (זו השנה השלישית שלא הייתה אמורה להיות... ). ובכן, מספר הגיגים עלו בראשי כיצד בכל זאת אפשר לעשות זאת אחרת, ובשלב זה יש לציין כי את מרבית דברי אני מפנה למסלול המחקרי ולמגמת אנתרופולוגיה שכן רק על עצמי לדבר ידעתי.

המשך קריאה >
אופס! נסו לרענן את הדף :)

יושבות על הג'נדר

מאת: אורטל בן דיין

בחודש מאי 2008 פרסמתי באתר העוקץ את הרשימה "א' מהחוג לסוציולוגיה", שעסקה ביחסי מרות באקדמיה ועוררה הדים רבים. במסגרת הדיון שנערך באתר, כתב מגיב בשם "גאייר" את המשפטים הבאים: "ראשית, בואו נשאיר בצד את המזרחיות, זה פשוט לא רלוונטי לכלום. לא בזה מדובר, גם אם א' השתמש בזה לצורכי בדיחותיו התפלות..."

איני יודעת מיהו "גאייר". תגובתו תחת "שם עט" לא הפתיעה אותי, אך לעומת זאת כן הופתעתי כאשר הערות בסגנון "מה הקשר של המזרחיות שלך לכל העניין"?, "ואם היא הייתה אשכנזייה זה לא היה  קורה"?,"אז זה קרה כי את מרוקאית, נו באמת.." ואחרות, הופרחו לעברי (ואני מניחה: לעבר מה שייצגתי עבור רבים), במסדרונות המחלקה לסוציולוגיה.

המשך קריאה >